דריסה

לחלק את ירושלים בגין הטרור? בריחה ולא פתרון

אין זה סיפור של אהבה, אלא סיפור של אינטרסים. ככל שהאינטרס לחיים משותפים בירושלים המאוחדת יגבר, כך יקטן כוחו של הטרור

ישראל היום
נדב שרגאי | 9/1/2017 14:03
תגיות: דריסה בארמון הנציב, טרור, ירושלים, דעות
מי שמנצל את פיגוע הדריסה וקורבנותיו כדי לשוב ולדרוש עתה את חלוקת ירושלים, מי ש"רוקד" על הדם ומנצל את ההזדמנות כדי להציע עוד הפרדה וגדרות וחומות - בורח מהטרור במקום להתמודד איתו. מי שמשלה את הציבור שהוצאתה מירושלים של ג'בל מוכאבר, מקום מגורי הרוצח הדורס, תמגר את הטרור, יגלה עד מהרה שהטרור רודף אחריו אל תוך שכונותיו שלו.

חסידי החלוקה נוטים לדלג על פרקים חיוניים בסיפור של ירושלים של השנים האחרונות. הם אינם מספרים לציבור כיצד מאות רבות של פיגועים סוכלו בזכות הנוכחות של צה"ל והשב"כ בשכונות מזרח ירושלים. חומות וגדרות והפרדה יקשו את ההתמודדות המבצעית, הסיכולית והמודיעינית עם פוטנציאל הטרור שקיים במזרח ירושלים. לעומת זאת, הם ייטיבו עם כל מי שחפץ להסתתר בתוך תאי שטח מובדלים, מאחורי גדרות וחומות, כדי להגביר ולהעצים את הטרור פי כמה.

זירת הפיגוע: רגעים לאחר הדריסה

 
קטעים נוספים


גדרות וחומות וחלוקה, ועוד טריקים מבית מדרשו של חיים רמון ותנועתו "להצלת ירושלים", רק יגבירו שם את כוחם של חמאס, הג'יהאד ודאעש, ויקשו על כוחות הביטחון הישראליים להתמודד עימם. כבר למדנו במחיר דמים גבוה שממרחק אין מתמודדים עם הטרור, ושהדרך היעילה ביותר להילחם בו היא לפעול דווקא בתוכו, בשכונותיו שלו, תוך חתירה מתמדת לחיכוך עימו או עם חלק האוכלוסייה שמספק לו מחסה.

ואחרי כל זאת ייאמר: כלל תושבי מזרח ירושלים אינם האויב. האויב הוא המיעוט שמפגע בנו ומטיל אימה ופחד גם על סביבותיו וקהילותיו שלו. רוב תושבי מזרח ירושלים חפצים להמשיך לחיות בירושלים המאוחדת בירת ישראל, ליהנות ממנעמיה ולהשוות את מעמדם ואת תנאיהם לאלה של היהודים. לא פעם התושבים שם מתחננים בפני הרשויות שישראל תספק להם הגנה מפני בריוני ורוצחי חמאס, מפני העבריינות, מפני הריק האזרחי הגדול שישראל מותירה שם. הדברים נאמרו וייאמרו בעתיד רק בלחש ובחשש, שמא יפגעו בהם ואף ירצחו אותם.
 
צילומים: AP / באדיבות המשפחה
הנרצחים. גדרות וחומות וחלוקה רק יגבירו שם את כוחם של חמאס, הג'יהאד ודאעש. צילומים: AP / באדיבות המשפחה

אין זה סיפור של אהבה, אלא סיפור של אינטרסים. ככל שהאינטרס לחיים משותפים בירושלים המאוחדת יגבר, כך יקטן כוחו של הטרור. מרקמי חיים משותפים ופיסות רבות של נורמליות מתקיימים כבר שנים עם, לצד ובתוך העימות הדתי והלאומי, ובעיקר הרחק מעיני התקשורת. הם אלה שתוחמים את העימות למימדים המוגבלים שבו הוא מתנהל. אלמלא הערבובים ומרקמי החיים המשותפים, והאינטרסים הכלכליים ההדדיים בתחומי המסחר, התעסוקה, המלונאות, הבריאות, התחבורה ועוד, המציאות בירושלים היתה נראית אחרת לגמרי. מרקמים משותפים אלו אמנם מאפשרים מפעם לפעם למפגעים, דוגמת הדורס תומך דאעש מאתמול, לבצע את זממם ולנצל את חופש התנועה שהתושבות הירושלמית מקנה להם; אך בלא התושבות הזו, המציאות היתה הרבה יותר גרועה. חלוקה היתה מחריפה אותה עוד, ואף חושפת שכונות יהודיות - כמו גילה לפני יותר מעשור - לירי רצוף מנשק קל וממקלעים לכל אורך קו החלוקה.

גם המצוקה הדמוגרפית של היהודים בירושלים אינה סיבה לחלוקה, כפי שנטען לא פעם על ידי רמון. יש דרכים טובות פי כמה להתמודד עימה. הן ידועות היטב למקבלי ההחלטות, ובריחה וחלוקה - אינן חלק מהן.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך