דילמת נתניהו: האסטרטגיה האזורית או שגרירות בי-ם
האיומים המפורשים של מדינות ערב נגד העברת הנציגות האמריקאית לבירה מדליקים נורה מדינית אדומה גם בירושלים. בקרוב ראש הממשלה יצטרך להכריע אם הצעד הסמלי הזה, חשוב ככל שיהיה, שווה את מחיר קשריו המתחדשים עם מדינות ערב והאסלאם
המלפפון המדיני החם ביותר בימים אלה הוא הציפייה בירושלים שהנשיא האמריקאי הנבחר דונלד טראמפ יודיע על העברת שגרירות ארה"ב מתל-אביב לבירה הישראלית, ומנגד התגובה החריפה שנשמעת מצד הפלסטינים ומדינות ערב. אלא שמדובר בסוגיה מורכבת ביותר, וגם בירושלים מתחילים להבין שהחסרונות אולי עלולים לעלות על היתרונות.פלסטינים מפגינים נגד העברת השגרירות לירושלים (קרדיט: רויטרס)
אף שבינתיים מנסה הממשל החדש בוושינגטון להרגיע את השטח ולהבהיר כי בכל מקרה מדובר בתהליך שלוקח זמן רב, בישראל מתלהבים רבים מהמחשבה על הנציגות האמריקאית הבכירה בעיר הקודש ושבים ומזכירים את הבטחתו של טראמפ לפעול בכיוון במהלך קמפיין הבחירות שלו. סדרת המינויים שלו מאז שנבחר לתפקיד, הכוללת כמה יהודים דתיים המצדדים בהתנחלויות – ובראשם השגריר דיוויד פרידמן, שהצהיר כי ברצונו להעביר את השגרירות ולעבוד מירושלים – רק מטפחת את הציפייה הזאת.
אלא שבדומה למצבים רבים אחרים בפוליטיקה הבינלאומית, הבטחות הן דבר יפה מאוד – אבל למציאות יש דינמיקה משלה, ולא תמיד יכולות הכוונות היפות להתממש.
ברגע שהחלו להישמע מישראל הצהרות של פוליטיקאים ואישים אחרים שהביעו שמחה על הבטחתו של טראמפ ולחצו עליו לקיים אותה, במקביל הפלסטינים, ובהמשך גם מדינות ערב, נופפו בתחזיות שחורות על האלימות האזורית שתפרוץ במקרה כזה. לעתים הגיעו הדברים לכדי אזהרות מפורשות ששוגרו לכיוונו של הממשל האמריקאי החדש.
כיום אין לאף מדינה זרה שגרירות בירושלים, לאחר שקוסטה ריקה ואל-סלבדור העבירו את הנציגויות שלהם לתל-אביב לפני כמה שנים. טראמפ מודע לכך שאם יבחר להעביר את אנשיו לבירה הישראלית הוא ישב שם בבדידות שאינה רק מזהירה, אלא אף זועקת לשמיים. יהיה זה מסר ברור שיופנה לא רק כלפי ישראל, אלא גם לעולם כולו – ובמיוחד למדינות ערב, הרואות בסוגיה הזאת רגישה ונפיצה.
בעוד שבוושינגטון יכולים לפטור במובן מה את איומי הפלסטינים "לא להכיר בישראל" אם ארה"ב תעביר את השגרירות שלה, לאמריקאים יהיה קשה יותר להתעלם מההצהרות בדבר אלימות חריפה שיכולה לסחוף את האזור. בנוסף, משקל גדול יותר ניתן לדבריהן של שתיים מהמתנגדות המרכזיות מקרב מדינות ערב למדיניותו של טראמפ בעניין, מצרים וירדן – אותן שתי מדינות ערב שיש להן הסכם שלום עם ישראל.
המלך עבדאללה מירדן, שנפגש עם אבו-מאזן ביום ראשון ושוחח עמו על הסוגיה, גיבש סדרת צעדים שיוכל לנקוט – דווקא נגד ישראל, כמובן – במקרה שהאמריקאים יחליטו להעביר את השגרירות לירושלים. בין השאר הזכירו פרשנים את האפשרות שעבדאללה יחזיר את שגרירו בארץ לעמאן, יפסיק את שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל ועוד. היו אפילו מי שהגו באפשרות שהמלך יחליט לבטל את הסכם השלום.
מצרים מצדה אמרה כי מדובר ב"סוגיה נפיצה מאוד", ושר החוץ המצרי סאמח שוכרי ציין כי כל הנושאים הללו – כגון ההכרה בירושלים כבירת ישראל - צריכים להיפתר במשא ומתן בין הפלסטינים לישראלים, ולא באמצעות מהלכים חד-צדדיים.
ואכן, נראה שלאור הביקורת המפורשת של מדינות ערב בוושינגטון החליטו לקחת צעד אחורה. דובר הבית הלבן שון ספייסר הנמיך ציפיות אתמול בעניין זה (יום ב'), כשבתדרוך המלא הראשון שלו לכתבים בבירה האמריקאית הסביר שהבדיקה על הליך העברת השגרירות מצויה עוד בראשיתה, וכי היא בהחלט עשויה לקחת זמן.
ממילא, יש עוד זמן עד שניתן יהיה להעביר בפועל את השגרירות. אחת מ"מתנות הפרדה" האחרונות של הנשיא ברק אובמה לישראל הייתה פעולה שכל הנשיאים האחרים עשו כל שישה חודשים ב-22 השנים האחרונות: הוא חתם בסוף דצמבר על צו נשיאותי המאריך את דחיית החלת החוק האמריקאי, שעבר ב-1995, להעברת השגרירות לירושלים בחצי שנה נוספת.
משמעות הדבר היא כי גם אם טראמפ לא יחדש את הצו החוק הזה יוכל להיכנס לתוקף רק במאי, וההשערות בירושלים שנשמעו בעת האחרונה היו כי הנשיא טראמפ אולי יבחר להכריז על העברת השגרירות – אם יחליט שזה הכיוון שבו יפנה – לקראת יום ירושלים, החל ב-23 במאי.
עמנואל נחשון, דובר משרד החוץ לשעבר, הסביר כי הדברים של ספייסר הם מסר דיפלומטי ברור שמשמעותו "לא עכשיו". לדבריו, במילים פשוטות כאילו אמר ממשל טראמפ לישראל: "אל תתקשרו אלינו, אנחנו נתקשר אליכם". האמריקאים, כך נראה, רוצים עוד לגשש בשטח ולבדוק מה יהיו ההשלכות של צעד כזה. ספק אם טראמפ ירצה כבר בשבוע הראשון לתפקידו לעורר כלפיו איבה גדולה במדינות ערב, שיכולות לשחק תפקיד חשוב בכל הקשור למדיניותו במזרח התיכון.
בשיחה בת שלושים הדקות שקיים ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו עם טראמפ ביום ראשון לא עלה הנושא כמעט, ודיפלומטים ששוחחו עם סוכנות הידיעות "רויטרס" ציינו כי להבנתם הסוגיה ירדה כרגע לתחתית האג'נדה ביחסים בין שתי המדינות. "נשמע כאילו זה נסוג לאחור", אמר בכיר ישראלי לסוכנות הידיעות.
סביר מאוד להניח שגם בישראל מבינים שמדובר בסוגיה הרבה יותר מורכבת משהיה נדמה בתחילה. הדילמה של נתניהו כעת נראית פחות או יותר כך: בזמן של סערה פוליטית מבית, לקראת פרסום דו"ח הטיפול במנהרות במבצע 'צוק איתן' וכשהואנחקר בשתי פרשיות פליליות לפחות, הוא צריך להכריע מה חשוב יותר מבחינתו – הצעד הסמלי של העברת השגרירות או אולי האסטרטגיה האזורית הכוללת שלו.
בחודשים שחלפו מאז חתימת הסכם הגרעין עם איראן התהדר ראש הממשלה הישראלי בשיפור הקשרים של ירושלים עם רבות ממדינות ערב והעולם המוסלמי, אף שהדברים נעשים לרוב בחשאי. נתניהו דיבר בזמן האחרון כמה פעמים על "האופק המדיני החדש" עם הסונים, עם ערב הסעודית, מדינות המפרץ, טורקיה, מדינות מוסלמיות באפריקה ובאסיה ועוד. מבחינתו מדובר באחת מאבני הפינה המרכזיות של מדיניות החוץ הישראלית בימים אלה, והוא אישית עמל לא מעט על קידומה במסעותיו האחרונים בעולם. מסיבה זו, לא בטוח שלמען העברת השגרירות – חשוב ככל שיהיה הצעד הזה – יהיה מוכן ראש הממשלה להסתכן בערעור היחסים עם המוסלמים, שרואים בירושלים עיר קדושה ואינם מוכנים לקבל אתגר על שייכותה להם.
בכירים ישראלים אמרו ל"רויטרס" בהקשר זה כי ההבנה בארץ כעת היא שאין להאיץ את הצעד הזה. הם בהחלט סבורים שהשגרירות צריכה לעביר לירושלים ושטראמפ יעמוד בהתחייבות הפומבית שנתן לישראל, אך לדבריהם יש לחשוב ביסודיות ולעומק על הסוגיה, ולא לפעול מהבטן או בפזיזות.
מנגד, נתניהו לא יכול להצטייר בעיני בוחריו ואנשי מפלגתו הימניים כמי שוויתר על הזדמנות הפז להעביר את הנציגות הבכירה לבירת ישראל, ובכך לחזק את טענתה של המדינה היהודית בעולם על חזקתה בירושלים. הוא לא ירשה לעצמו שהממשלה הישראלית, כפי שרבים אומרים בצחוק בחודשים האחרונים, תיראה ימנית פחות מהממשל האמריקאי בוושינגטון.
לפיכך, מה שמתחיל להיראות כמעשי יותר בימים האחרונים הוא סוג של פשרה: האמריקאים לא יוכלו אולי לעמוד במחיר הכבד של העברת השגרירות מתל-אביב, ובמקום יעדיפו לפצות את ישראל בדרך אחרת. כדי להיראות כמי שבכל זאת עמדו בהבטחתם, הם יאמרו שהשגריר החדש פרידמן עובד מהבירה הישראלית, מתגורר בה ומנהל שם את ענייניו, בעוד שמבנה הנציגות הרשמי ייוותר ברחוב הירקון בתל-אביב.
כמובן, ישראל תצטרך לבלוע צפרדע גדולה למדי במקרה של החלטה כזאת, וייתכן שלשם כך יספקו האמריקאים משהו שימתיק את הגלולה המרה. אפשרות אחת תהיה עצימת עיניים מבנייה ישראלית בהתנחלויות, או קבלה גדולה יותר של החלטתו האסטרטגית של נתניהו בימים האחרונים להתחיל לקדם את הבנייה בכל חלקי ירושלים.
כך או כך, הממשל החדש מספק הזדמנויות מעניינות מאוד לישראלים, ודבר אחד בהחלט בטוח: הזירה המדינית תהיה סוערת בתקופה הקרובה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם