ראשי » חדשות » דעות

הביקורת באירופה על טראמפ נובעת מבעיית זיכרון

מנהיגי מדינות אירופה שכחו את זעקות השבר שנשמעו אצלם בגלל גל הפליטים ששטף את היבשת לפני זמן לא רב, ומיהרו להצטרף לביקורת נגד החלטת טראמפ להגביל את ההגירה. אולי, כמו שאמר נייג'ל פראג', "עדיף להם שיתעסקו בענייניהם"

"הייתה לנו רק דרך אחת", אמר הפליט איסי אדאם (30) מחאלב לכתב ה"ניו-יורק טיימס", והוסיף: "אבל גם זו נסגרה". ארגוני זכויות אדם מיהרו לקבוע כי הבסיס החוקי של ההוראה הוא "רעוע", ובשיחה עם העיתון "פייננשייל טיימס" הצהירה מנכ"לית ארגון "אמנסטי אינטרנשיונל" כי "זהו יום שחור לאמנת הפליטים שנחתמה בז'נבה ויום שחור לאנושות".

מנהיגי אירופה יוצאים נגד טראמפ (צילום: רויטרס)
 
לא, ההצהרות הללו לא נשמעו בימים האחרונים, וגם לא בקשר להוראה הנשיאותית החדשה של דונלד טראמפ. עם זאת, הן לא ישנות מדי – רק מהשנה שעברה. אמרו אותם כל האנשים שהושפעו מההסכם הטרי באותם ימים שאליו הגיעו האיחוד האירופי וטורקיה, ובמסגרתו החליטו שני הצדדים לנסות להסדיר את משבר ההגירה האדיר שפגע ביבשת, ושאף הוביל לכמה פיגועים קטלניים באירופה.

השורה התחתונה של אותו הסכם הייתה שאנקרה תסכים לקלוט עשרות אלפי פליטים מוסלמים – סורים בעיקר – מגבולות היבשת לתוך שטחה. בתמורה ניאותה בריסל להעביר לטורקים כסף רב ולהאיץ את הליך קבלתה לאיחוד היבשתי. כמו כן, ההסכם קבע כי על כל פליט שברח מהמלחמה בארצו כדי לנסות להגיע לחיים טובים ונוחים יותר באירופה, מדינות היבשת יקבלו אליהן סורי שיענה על מעמד של "מבקש מקלט" – כלומר, אדם הבורח מהשלטונות.
 
רבים חששו שאפשרותם של הפליטים המסכנים, שברחו מסכנות המלחמה בארצם שסועת הקרבות, להגיע לאירופה תיחסם לחלוטין. ארגוני זכויות אדם נזעקו להגן על המהגרים הטריים, ודרשו להכניס אותם לתוך אירופה – וכל זאת מבלי שהיו מוכנים להכיר באחריותם של פליטים שהגיעו מסוריה וממדינות מוסלמיות אחרות לפיגועים קטלניים, ובהם הטבח בפריז, הפיצוצים בשדה התעופה בבריסל ועוד.

הזיכרון האירופי, כך מתברר, קצר למדי. לא זמן רב חלף מאז אותו הסכם, אחרי שנשמעו זעקות השבר של רבים ביבשת מגל הפליטים ששוטף את גבולותיה ואשר עשוי לשנות את המאזן הדמוגרפי והדתי ביבשת הישנה, וכבר הפכו מנהיגי המדינות הללו את עורם. אולי זו שנת הבחירות במדינות המרכזיות באיחוד, ואולי הן נסחפו באווירה הכללית שמכתיבה התקשורת האמריקאית נגד טראמפ, אבל ביממה האחרונה גברו מאוד המתקפות על הנשיא הטרי החדש בארה"ב.

בשבוע שעבר חתם טראמפ – בהתאם לאחת ההבטחות שהשמיע במערכת הבחירות - על צו נשיאותי המגביל את כניסתם של אזרחי שבע מדינות מוסלמיות לתוך ארה"ב, ובהן סוריה. זאת, בעקבות תוכנית ההגירה הנרחבת יחסית של קודמו, הנשיא ברק אובמה, שהורה לקלוט לתוך ארה"ב כמה עשרות אלפי מהגרים סורים שברחו מזוועות המלחמה בארצם. הצעד הזה זכה לביקורת נרחבת בתקשורת ובחברה האמריקאית, ושני שופטים פדרליים לפחות הורו על עיכוב הצו הנשיאותי.

הסערה הנרחבת שקמה בעקבות כך, שכללה הפגנות מול הבית הלבן, הצהרה משותפת של כתריסר תובעים אמריקאים ומחאות אפילו מתוך המפלגה, גרמה גם לנשיא עצמו להגיב לדברים. אתמול (יום א') צייץ טראמפ בחשבון הטוויטר שלו וקבע כי "המדינה שלנו זקוקה לגבולות חזקים ולסינון קיצוני – כעת. תראו מה קורה באירופה ובעולם כולו – מהומה".

לא שההסבר הזה עזר לו: "ניו-יורק טיימס", "וושינגטון פוסט", "סי-אן-אן", "בי-בי-סי" - אלה רק חלק מכלי התקשורת שתקפו אותו בחריפות, ואמרו כי מדובר במדיניות דרקונית שתעמיד את חייהם של הפליטים המסכנים בסכנה. סיפורים אישיים נוגעים ללב הציפו את הכותרות, וניסו לצייר כדמון את הנשיא החדש ואת מדיניותו.

המנהיגים האירופים, כאמור, הצטרפו במהירות לחגיגה. אחת מהן הייתה לא אחרת מאנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה – אותה מנהיגה שאך לפני שנה וחצי הצהירה כי תפתח את גבולותיה ללא הגבלה לפליטים הסורים, ואחרי שהכניסה כמיליון איש ועמדה בפני לחץ מהותי מאוד בתוך ארצה היא הסכימה לשנות את המדיניות הזאת ולהגביל מאוד את ההגירה לגרמניה. הקו המרכזי שלה נגד החלטת טראמפ היה שלא זו הדרך למנוע טרור. טענה מעניינת, אבל מרקל לא נשמעת אומרת דברים ברוח דומה אחרי הפיגוע בשוק חג המולד בברלין, למשל.

מנהיג אירופי אחר היה שר החוץ הצרפתי ז'ן-מרק ארו – שארצו לא רק נפגעה קשות מאוד מכמה פיגועים שביצעו מהגרים סורים ומוסלמים, אלא שהייתה מבין המדינות המרכזיות שדחפו לחתום על הסכם הפליטים עם טורקיה. "קבלת הפליטים שבורחים ממלחמה היא חלק מחובתנו", אמר לאחרונה ארו, והוסיף שההחלטה הזאת – כמו נושאים אחרים שקשורים בטראמפ – מעוררת בו דאגה. אגב, ארצו של ארו, צרפת, הודתה באמצע השנה שעברה כי היא לא קולטת די הצורך פליטים סורים שמגיעים אליה מטורקיה במסגרת ההסכם עם אנקרה, וכי היא אף לא עושה זאת במהירות די גדולה.

מעניין לגלות שבתקשורת הימנית בארה"ב נמשכים העסקים כרגיל, ושם לא מתרשמים מהביקורת של המיינסטרים או מהאמנזיה האירופית. רשת "פוקס" למשל פרסמה אתמול סדרת כתבות בנושא הוראתו של הנשיא, ובהן נטען בין השאר כי מסקר שנערך בימים האחרונים עולה ש-48 אחוזים מהאמריקאים תומכים בצו החדש של טראמפ, בעוד שרק 42 אחוזים מתנגדים לו.
 
ככלל, נראה שהביקורת על הנשיא החדש היא חלק מהמגמה הכוללת נגדו מאז שנבחר לתפקידו, וזאת על אף שבינתיים הוא מקיים את הבטחות הבחירות שהשמיע במהלך הקמפיין שלו אחת לאחת. אולי יש מי שלא מתלהבים במיוחד מדעותיו או מהמדיניות שמנהיג הנשיא טראמפ, ובוודאי נכונים הדברים במקרה של מי שלא הצביע לו – אבל זו הדמוקרטיה. רבים גם לא אהבו בזמנו את הצווים שהנפיק קודמו של טראמפ, אובמה. גם לו היה מותר לפרסם אותם, ואיש לא יכול לערער על כך.

כמו כל מדינה ריבונית אחרת, אף אחת מהחברות באיחוד האירופי אינה מעוניינת שמישהו יגיד לה מה לעשות. הדברים נכונים שבעתיים לגבי ארה"ב, אחת המעצמות העולמיות, שמתגאה במדיניות העצמאית שהיא מתיימרת להנהיג. נראה שאת העמדה הזאת באשר לביקורת האירופית על הצו של טראמפ היטיב לבטא דווקא אחד מתושבי היבשת, חברו ויועצו של נשיא ארה"ב, ראש מפלגת העצמאות הבריטית לשעבר, נייג'ל פראג'.

 
הבריטי המשעשע, שידוע בפיו חסר המעצורים, השתלח בחריפות בריאיון בארה"ב במנהיגי היבשת הישנה, ואמר שמוטב שידאגו לענייניהם שלהם. "הדבר האחרון שטראמפ צריך לעשות", אמר פראג', "הוא לקחת עצות מקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ומראש ממשלת צרפת כיצד צריך להילחם בטרור. הם האנשים שפתחו את הדלת לדאעש, ואנחנו רואים את זה בכל יום ובכל חודש במתקפות טרור באירופה".

את דבריו האחרונים כיוון פראג' לארצו שלו, שראש ממשלתה תרזה מיי אמנם הייתה מאופקת באשר לצו בתחילה אך תקפה אותו אף היא בחוזקה אתמול בעקבות ביקורת פנימית בארצה. "בריטניה", כיוון פראג' את חציו ליריבתו הפוליטית, "קלטה הרבה פחות פליטים סורים מכל מדינה אחרת באירופה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

אלי קלוטשטיין

סגן עורך החדשות ועורך ב-nrg

לכל הטורים של אלי קלוטשטיין