פסיקות העליון בעניין עמונה ועפרה חייבות לעורר את שקד

לכולם ברור שבג"ץ יתעלם מהרשות המחוקקת ויפסול את חוק ההסדרה, כשבמקביל השופטים פוסקים במקרים הפוכים דווקא לטובת הפלסטינים. שרת המשפטים מוכרחה לצאת למאבק לשינוי השיטה

חופי עמוס | 5/2/2017 22:57
תגיות: פוליטי,עפרה,עמונה
היום (א') שוב הוכיחו שופטי בג"ץ כי הם מנותקים מהמציאות. דיירי תשעת הבתים בעפרה המיועדים להריסה ביקשו מבית המשפט לדחות את פינוי בתיהם, שאמור להתבצע עד לסוף השבוע, בשלושה חודשים. המטרה הייתה להימנע ממעבר כפול של דירה. חלק מהמשפחות קנה בתים חדשים בעפרה שיהיו מוכנים בעוד כשלושה חודשים, ומכאן גם בקשת הדחייה בשלושה חודשים, על מנת שיוכלו לעבור ישירות לבית החדש ולחסוך מעבר לדירה שתהיה תחנת ביניים.

אז למי למען השם עוזרת הדחייה של חודש שפסקו השופטים? פסיקותיו המעוותות של בית המשפט העליון חייבות להיות שעון מעורר עבור שרת המשפטים, לקום ולצאת למאבק לשינוי השיטה שבה השופטים מושחים את יורשיהם בצלמם כדמותם. הריחוק והניתוק הללו לא יוכלו להתקיים לאורך זמן. בית המשפט חייב לשנות את פניו.

זהו, כמובן, חלק ממגמה. ביום שלישי האחרון התייצבו תושבי עמונה בבית המשפט העליון. הם הגיעו לדיון שהתקיים בעתירת ארגון השמאל הקיצוני 'יש דין' והפלסטינים נגד מתווה עמונה. הפלסטינים התנגדו לסיכום שהושג בין המדינה למתיישבים ולפיו תיישב המדינה את תושבי עמונה על חלקות קרקע של פלסטינים נפקדים.

באותו זמן בדיוק ניתנה הוראה לכוחות הביטחון לכתר את עמונה. אין יוצא ואין בא. היחידים כמובן שהורשו להיכנס היו תושבי עמונה בהצגת תעודת זהות ובה כתוב שהם תושבי המקום.
צילום: REUTERS
''שיערתי שהשופטים לא ירצו להעצים את שבר הפינוי. טעיתי''. תושבים מתפנים מעמונה צילום: REUTERS

למחרת, ביום רביעי החל הפינוי. בעיצומו של הפינוי, בעוד התושבים מחכים להחלטת שופטי בג"ץ בעניין המתווה, הערכתי בציוץ בטויטר כי "שופטי בגץ לא יפרסמו את החלטתם בעתירה נגד המתווה עד לסיום פינוי עמונה מתוך רצון להרחיק את עצמם כמה שיותר".

היה ברור לי מעבר לכל ספק כי השופטים יקבלו את עתירת הפלסטינים ויפסלו את המתווה, אך הנחתי כי השופטים ימתינו לסיום הפינוי ואז יפרסמו את החלטתם בעניין. שיערתי שהשופטים לא ירצו להעצים את שבר הפינוי ולהביא על עצמם ביקורת בנקודת זמן רגישה כל כך.

טעיתי. ביום רביעי בלילה, כשהיה ברור שפינוי עמונה יימשך גם ביום חמישי, פרסמו השופטים את החלטתם לפסול את המתווה. ההחלטה התקבלה ברוב של שני שופטים נגד אחד. שופט אחד סבר שיש מקום לכבד את המתווה שגיבשה הממשלה מול המתיישבים.

חבר ששוחחתי עמו העיר כי לא רק שטעיתי בהערכתי, אלא שכל הקונספציה שעומדת מאחורי הציוץ שלי שגויה. "למה אתה מתכוון?", שאלתי. "אתה הנחת", הוא הסביר לי, "שהשופטים אינם מעוניינים למשוך את האש לכיוונם, אבל הם כבר מזמן לא סופרים אף אחד.

"שלא תבין אותי לא נכון", הוא הוסיף, "לדעתי העובדה כי לשופטים אין מורא מפני איש והם לא דופקים חשבון לאף אחד היא מצוינת, הבעיה היא שכבר מזמן הם לא טורחים לייצר מצג שהפסיקות שלהם שוויוניות ומאוזנות".

וזה נכון. בשנים האחרונות בחרו שופטי בית המשפט העליון לאבד במודע שוב ושוב את אמון הימין בישראל. הרכב השופטים בתיקים נבחר במטרה להשיג תוצאה רצויה מראש. פעם אחר פעם פוסקים השופטים נגד ההתיישבות, ואילו כאשר מדובר בעתירות ראי (עתירות בעלות נסיבות ועובדות דומות מאוד ולעתים זהות) יפסקו השופטים לטובת ולנוחות הפלסטינים או הבדואים וידרסו את זכויות היהודים.
 
צילום: מירי צחי
''למי למען השם עוזרת דחייה של חודש?''. הפגנה נגד פינוי תשעת הבתים בעפרה צילום: מירי צחי

כך קורה שוב ושוב בעתירות נגד בדואים שהשתלטו בכח על אדמות מוסדרות ורשומות בבעלות יהודית או בערבים במזרח ירושלים שמסרבים להתפנות מדירות שמוגדרות כרכוש יהודי. וכך גם יהיה כשחוק ההסדרה יגיע לבג"ץ, והמדהים הוא שלכולם ברור שבג"ץ יתעלם מהרשות המחוקקת ויפסול את החוק.




היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך