הקמפיין נגד חוק ההסדרה מכוון לאוזני בג"ץ
מרגע שהצעת החוק נולדה, מתנהל נגדה קמפיין אגרסיבי על ידי אנשי תקשורת, משפטנים ופוליטיקאים מהשמאל. לא תזכו לחזות במתקפה דומה על המתווה המחודש להלבנת גזל האדמות בנגב על ידי הבדואים. צביעות תקשורתית שכזאת
כך נראה קמפיין אגרסיבי ושיטתי. לוקחים חוק – במקרה הזה חוק ההסדרה – ומספרים לנו מהיום הראשון שהוא בכלל לא רלוונטי כי ממילא הוא ייפסל על ידי בית המשפט העליון. עוד כשהוגשה הצעת החוק, לפני חודשים רבים, וכשכלל לא היה ברור אם יוזמי ההצעה יצליחו במשימתם להעבירה בכנסת, דאג מי שדאג להדביק להצעה תווית ברורה – ההצעה תיפסל בבג"ץ בלי כל ספק.אישור חוק ההסדרה בכנסת. צילום: ערוץ הכנסת
אז מה אם ישנם משפטנים רבים (כנראה לא מהמחנה הפוליטי הנכון) שאמרו אחרת ואף התעקשו על כך? זה גם בכלל לא משנה שרבים מאלו שהודיעו בלהט שההצעה תבוטל על ידי בית המשפט העליון כלל אינם בעלי השכלה משפטית, ונראו יותר כמו מדקלמים מגוחכים של טקסטים שהכתיבו להם. כל זה לא רלוונטי מכיוון שבחודשים האחרונים, מרגע שהצעת החוק באה לאוויר העולם, מתנהל פה קמפיין. הוא מובל על ידי אנשי תקשורת רבים, משפטנים (שמזוהים פוליטית), וכמובן פוליטיקאים מהשמאל.
אלא שבניגוד לרוב הקמפיינים, מסע ההסברה הזה כלל אינו מכוון לציבור הרחב. הוא גם אינו מיועד ל-66 חברי הכנסת שמרכיבים את הקואליציה. הקמפיין הייחודי הזה נועד עבור קבוצה מצומצמת במיוחד – שופטי בית המשפט העליון. בתחכומם הרב, הבינו מובילי המאבק נגד חוק ההסדרה שהם צריכים לשבת על הראש של קבוצה קטנה של אנשים. הציבור הרחב, ואפילו חברי הכנסת, כלל אינם רלוונטיים. אלו האוזניים של שופטי העליון שנדרשות להפנים את המסר החד, העקבי והאגרסיבי שמנסים יוזמיו להעביר.
לפתע מילים כמו ''גזל'' ו''הלבנה'' נעלמו כלא היו. הריסת הבתים באום אל חיראן.
צילום: AFP
תחשבו על זה. כמות הפעמים שחברי כנסת מהשמאל ואנשי תקשורת מובילים הודיעו לנו בביטחון מוחלט שחוק ההסדרה ייפסל בבג"ץ הפכה בחודשים האחרונים לעניין כמעט יומיומי. זו כבר מוסכמה ברורה שאין עליה מחלוקת. הצליחו לנטוע בשיח הציבורי הנחת עבודה מובנית ושאינה ניתנת לערעור: דינו של חוק ההסדרה הוא אחד – להיעלם מעל פני האדמה. עכשיו בואו ונראה את הרכב השופטים שיעז להמרות את פיהן של התקשורת והאליטה מהשמאל, שכבר הבהירו לו היטב מה הן מצפות ממנו. הרי צריך להיות כמעט על-אנושי כדי לעמוד בלחץ האדיר הזה ולפסוק הפוך. מעטים השופטים (והאנשים בכלל) שניחנו בכוחות הנפש הללו.
בעיתון "הארץ" לדוגמה החליטו לנקוט מעשה של ממש, מעבר לעמדה העקרונית של מערכת העיתון נגד החוק. בעיתון החליטו לנסח מחדש את שם החוק – "חוק הלבנת המאחזים" כינו אותו בכותרות החדשותיות של העיתון. לא במדורי הדעות. לאחרונה עדכנו מעט את השם והפכו אותו ל"חוק להפקעת קרקעות פלסטינים".
השר בנט בהצבעה על חוק ההסדרה
צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90
בגלל שהיינו משוכנעים שעיתון כמו "הארץ" עקבי בניסוחיו, הלכנו ובדקנו איך כונה בעבר החוק שקידמה הממשלה להלבנת ההשתלטות הבדואית על קרקעות. אך הפלא ופלא, אותו דווקא בחרו לכנות "החוק להסדרת ההתיישבות הבדואית". לפתע מילים כמו "גזל" ו"הלבנה" נעלמו כלא היו. אגב, אפרופו קמפיין תקשורתי ופוליטי לפסילת חוק ההסדרה בבג"ץ – לא תזכו לראות קמפיין דומה כשיעבור בכנסת (אם יעבור) המתווה המחודש להלבנת גזל האדמות בנגב מצד הבדואים. איש לא יקום וידרוש מבג"ץ לפסול חוק כזה. מין צביעות תקשורתית שכזאת.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם