בבית הלבן יש ידיד אמת, לא ידיד קלישאתי של שתי מדינות
יותר מכל הברבורים המדיניים על שתי המדינות והעסקה עם איראן, מסיבת העיתונאים הוציאה מהארון את מערכת היחסים הקרובה בין טראמפ לנתניהו. חבל שדווקא עכשיו שני האישים שיכולים לעשות היסטוריה, נרדפים בארצותיהם
זו הייתה מסיבת עיתונאים קצרה בתוכן, דלה בקלוריות חדשותיות. אבל היה בהצגה המשותפת של טראמפ ונתניהו משהו שמשדר קירבה ואינטימיות, תקשורת טובה. נתניהו אמר שבכל מקרה לא יהיו התנגשויות, כשהתייחס לנושאים מסוימים, כמו ההתנחלויות, אלא אנחנו נשוחח בינינו על הדברים.נתניהו נפגש עם טראמפ בבית הלבן (צילום: רויטרס)
נתניהו נראה סמכותי יותר מטראמפ, וברור שהנשיא האמריקני זקוק לראש הממשלה בנושאים מסוימים, בייחוד כלפי גורמים יהודיים. יותר מכל הברבורים המדיניים על הצוויישטאטן לוסונג (פתרון שתי המדינות, גרמנית), והאיראן-דיל, הדבר החשוב ביותר היה בסוף: מואב ורדי שאל את טראמפ בעזות מצח שאלה מהסוג שאף עיתונאי ישראלי לא היה מעז לשאול את הנשיא הקודם אובמה. זה היה לגבי תקריות אנטישמיות שהתגברו כביכול מאז עלייתו לשלטון. למעשה, זאת הייתה הרמה להנחתה של ראש הממשלה נתניהו. "אני מכיר את הנשיא ומשפחתו ואין לעם היהודי תומך גדול יותר מהנשיא טראמפ", אמר נתניהו, שגם פנה ישירות בחיוך אל ג'ארד קושנר, שאותו ואת משפחתו הוא מכיר מזה שנים רבות.

משדרים קרבה ואינטימיות. נתניהו וטראמפ בבית הלבן
צילום: Getty Images
אז מצד אחד מסיבת העיתונאים הוציאה החוצה מהארון את מערכת היחסים הקרובה בין בכירי שתי הממשלות; מצד שני, הבעיות נשארות, אף אחד לא מאפסן את הפלשתינים, גם לא את הצוויישטאטן לוסונג. בעניין הזה, נדמה לי שהנוסחה של טראמפ היא הכי מקורית: "מדינה אחת, שתי מדינות, זה לא משנה לי - העיקר שהצדדים יחליטו ביניהם. אני מסתכל ואני רואה מדינה אחת שאני אוהב. וזאת ישראל". בכל מקרה, טראמפ כן דיבר בפירוש על כך ששתי האומות תצטרכנה לעשות ויתורים. אם יש שתי אומות, משתמע שתי מדינות.
נתניהו חזר ביתר הדגשה על אחד התנאים שלו להסדר, שבעבר לא זכה לאוזן קשבת: "שליטה ישראלית בכל השטח". הכוונה לשליטה ביטחונית. טראמפ הביע בקול רם את רצונו לעצור קצת את הבנייה בהתנחלויות; אבל פינוי התנחלויות לא על הפרק.

נתניהו מכיר אותם שנים רבות. משפחת טראמפ קושנר
צילום: AFP
הפגישה בין טראמפ לנתניהו יצרה בערוצי החדשות האמריקנים הפוגה מבורכת מבחינת טראמפ בעיסוק הרצוף, הבלתי פוסק, המשברי בנושא ההדלפות על מגעי הגנרל מייקל פלין עם הרוסים והתפטרותו לפני יומיים. טראמפ אולי היה מוכן להמשיך לדבר ולהאריך במסיבת העיתונאים עד אין סוף, אלא שלא היה על מה עוד להשיח כי אם שוב להבטיח שהקשר הבלתי ניתן לניתוק בין ארצות הברית לישראל באמת לא ינתק.
מבחינת ישראל זאת בעיה מסוימת שפלין, היועץ לביטחון לאומי לזמן קצר, הולך הביתה. הוא היה הקול החזק ביותר במפלגה של בנימין נתניהו בנושא הגרעין האיראני. כרגע לא ברור מי הקדקוד בצד האמריקני שיוביל את הטיפול הטקטי והאסטרטגי בנושא הסכם הגרעין והפסקת פיתוח הטילים באיראן.

היווה איום על אובמה. גנרל מייקל פלין, היועץ המודח לביטחון לאומי
צילום: EPA
פלין היווה איום על אובמה וממשלו משום שהתכוון לחשוף את הרמאות והולכת השולל של אובמה וקרי בכל הסעיפים הסודיים של הסכם הגרעין. כך למשל, על פי איש הפנטגון לשעבר הארולד רוד, ממשל אובמה העניק גרין-קארד ל-2,800 איראנים מתוך המנגנונים הממשלתיים בטהרן. זה מהלך חמור ביותר. טראמפ עומד עכשיו במתקפה של ביורוקרטים מתוך שירותי המודיעין, ומצד נאמני אובמה בתוך הממשל, שמטרתה לחבל בעבודת הממשל החדש. זו תופעה חסרת תקדים. הפרשן לענייני ביטחון ומודיעין של בלומברג, אלי לייק, מכנה את ההדלפות שגרמו להתפטרות פלין "התנקשות פוליטית".
כך שמסיבת העיתונאים הערב מציגה התפתחות שלא הייתה בעבר ביחסי ישראל-ארצות הברית. בפעם הראשונה בתולדות המדינה יושב בבית הלבן ידיד אמת, ולא ידיד של עולם הקלישאות של הטו-סטייט סולושן. אך דווקא עכשיו, שני השותפים למפנה ההיסטורי הזה, ראש הממשלה נתניהו והנשיא טראמפ, נמצאים במצור מבית. כל אחד והחקירות שלו. אצל נתניהו זה סיגרים, אצל טראמפ זו פרשה שהדמוקרטים והתקשורת היו רוצים לראות כווטרגייט בשידור חוזר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg