נתניהו, טראמפ והקפאה שקטה: למה הימין צוהל?
הישראלים אוהבים שאוהבים אותם, הפלסטינים בהלם מדיני והסעודים נקלעו שלא בטובתם ל'דיל'. פגישת נתניהו-טראמפ מכל הכיוונים
• הישראלים: אוהבים שאוהבים אותם. הסנטימנט הכמעט משיחי של הימין הישראלי בכל מה שנוגע לטראמפ, בטח לנוכח גילויי הכבוד והחום המופגנים, אולי מובן אחרי שמונה שנות אובמה, אבל משונה בהתחשב בעובדות. מה שמסתמן הוא הקפאת התנחלויות שקטה, למעט ירושלים ואולי הגושים. השוני יהיה בסגנון: ישראל תתאמץ לא להביך את ארה"ב וארה"ב לא תגנה ותפרסם הודעות על בנייה ברמות משל היו פיגועי טרור, כמו בתקופת אובמה. המוזיקה השתנתה, התוכן פחות.• במחשבה נוספת, אם טראמפ אכן רציני בנוגע ל"דיל", כפי שהוא מכנה הסכם ישראלי-פלסטיני, הוא הנשיא היחיד מאז ביל קלינטון, שיהיה מסוגל למכור הסכם כזה לדעת הקהל הישראלית.
נתניהו נפגש עם טראמפ בבית הלבן: (רויטרס)
• נתניהו: שומר על עקביות ראויה לציון, גם כשהוא צריך להחזיק בה מול שני נשיאים אמריקניים שאין קוטביים מהם. לא רוצה לספח את הגדה ולאזרח בישראל שני מיליון פלסטינים, כפי שהציע הנשיא ריבלין, ומנגד לא רוצה מדינה חמאסית בגרסת הגדה המערבית. מה הוא כן רוצה? ובכן, נראה שבעיניו הסטטוס קוו לא רע בכלל.
המקסימום שנתניהו היה מוכן לחיות איתו להערכתי, הם שינויים קלים יחסית במצב הקיים, או פרויקטים כלכליים גדולים ברשות (בתנאי שמישהו אחר משלם את החשבון). זה הכל. כל הצעה שמטרתה לשנות מהותית את המצב הקיים היא מבחינתו הצקה חסרת אחריות, שהוא ינסה להדוף ככל שיעלה בידו.
נתניהו וטראמפ בבית הלבן. הסטטוס קוו לא רע בכלל בעיניו של נתניהו.
צילום: AP
• הפלסטינים: מאז בחירתו של טראמפ, אבו מאזן וסביבתו שרויים במצב שניתן לכנותו הלם מדיני. אחרי שעשרות שנים התרגלו להתלונן על ממשלים אמריקנים פרו-ישראלים למרות האמפתיה והסיוע הכלכלי, הם נמצאים בטריטוריה בלתי מוכרת לחלוטין. הסביבה הטראמפית זרה להם לחלוטין והשיח איתם מתנהל בינתיים רק דרך מדינות ערב או ה-CIA. בכל זאת, הם שקטים יחסית גם נוכח מהלך דרמטי כמו נסיגה אמריקנית מרעיון שתי המדינות. הסיבה: הברירות שעומדות בפנים מוגבלות יחסית (אלימות או פניה למוסדות בינ"ל, שתי ברירות שעשויות לשרוף סופית את הגשרים עם הממשל החדש) והם מעדיפים להמתין להתפתחויות כל עוד אין מהלך דרמטי כמו העברת השגרירות לירושלים. סיבה נוספת: הסיוע הכלכלי והביטחוני האמריקני.
אבו מאזן. הלם מדיני.
צילום: EPA
• הסעודים: נקלעו שלא בטובתם לארוע המכונה "הדיל" בין ישראל לפלסטינים, למרות שהם שקועים עד צוואר במלחמה מול איראן, סוריה ותימן כשהנושא הפלסטיני מענין אותם כקליפת השום בימים אלה. יש דיבורים גם על פסגה כלל ערבית בוושינגטון בקרוב, כדי לפתוח דף חדש אחרי שמונה שנים קשות עם אובמה (נשמע מוכר?).
הפסגה הערבית שטראמפ מתכוון לארח תעסוק בתהליך השלום ותחתור להתניע תהליך שלום אזורי. הסעודים, אגב, מתחרים רק בישראלים בהתלהבות מטראמפ, בציפיה שיקיים את הבטחת הבחירות שלו, יבטל את ההסכם עם איראן ויבלום את התפשטותה האזורית. זה כנראה לא יקרה כי:
• רוסיה: טראמפ, כידוע, בלתי צפוי בהרבה תחומים אולם ניתן להניח דבר אחד בבטחון יחסי בקשר אליו, וזהו ניסוח עדין: הוא חותר להרמוניה עם פוטין. בני הברית של פוטין הם איראן ובשאר אסד. לכן ניתן להניח שההסכם עם איראן לא יבוטל ושטראמפ יסתפק בסנקציות כדי להרגיע את האגף הניצי של חברי הקונגרס הרפובליקנים. ניתן להניח שגם מהלכים דרמטיים הנוגעים לסכסוך הישראלי-פלסטיני יתואמו עם הרוסים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם