זו לא אנטישמיות "חדשה", זה רק ה-BDS
הכותרות המגמתיות בתקשורת הליברלית האמריקנית, מחפות על העובדה שהאיום האנטישמי העיקרי בארה"ב היום הוא מצד גורמים המזוהים עם השמאל כמו ה־BDS, שמטרתם להביא לדה־לגיטימציה כוללת של מדינת ישראל ולשלילת עצם קיומו של העם היהודי
בית קברות יהודי בסנט לואיס שבמיזורי חולל, כתובות נאצה וצלבי קרס צוירו על דלת בית ספר יהודי, על מרכזי קהילה יהודיים מסן דייגו בקליפורניה ועד קונטיקט שבמזרח היו 67 איומים של הטמנת פצצות. אלה רק האירועים שזכו לכותרות ומהם אפשר להסיק ששנאת יהודים נמצאת במגמת עלייה באמריקה - הן מסיבות של אנטישמיות קלאסית והן מצד גורמים ערביים, כפי שיהודי צרפת נאלצו ללמוד מחדש אחרי ההתנגשות האלימה בסוף השבוע בצעירים יהודים חובשי כיפה.
השחתת בית הקברות היהודי בסנט לואיס (צילום: רויטרס)
לצד זאת, מכון המחקר היוקרתי "פיו" פירסם סקר על מצב האהדה של אזרחי ארה"ב כלפי הקבוצות הדתיות השונות במדינה, והתוצאה הראתה ששיא האהדה ניתן דווקא ליהודים, מעל לקתולים, למורמונים ולאוונגליסטים. סקר אחר, של "גאלופ", מראה ש־71 אחוזים מהאמריקנים תומכים במדינת ישראל. אין אמנם תמיד זיקה ישירה בין אהדה ליהודים לאהדה לישראל, אבל אין זה מקרה שהאנטישמיות הנפוצה בארה"ב לאורך תקופה ארוכה החלה לרדת עם הקמתה של מדינת ישראל, שהקרינה באופן חיובי גם על מעמדם של יהודי ארה"ב.
בית הקברות ההרוס בסנט לואיס. המציאות של אנטישמיות מימין ומשמאל מחייבת אחדות יהודית מירבית.
צילום: מתוך הטוויטר
אז איך ליישב את הסתירה הזאת לכאורה? התשובה היא שגם האנטישמים הקלאסיים באמריקה מעולם לא נעלמו כליל, ועכשיו גורמים קיצוניים יותר מרגישים שחוזקו על ידי תוצאות הבחירות. הנשיא רוזוולט שתמך בהגבלת כניסתם של יהודים לארה"ב, חרף הרדיפה של המשטר הנאצי, לא היה אנטישמי, אבל רבים בסביבתו כן היו, ומלבד זאת, מסיבות פוליטיות רוזוולט גם לא רצה להתעמת עם גורמים גזעניים במפלגה שלו. יש מי שהאשימו, שלא בצדק, את הנשיא טראמפ בשיקולים אלקטורליים דומים אחרי שדוברו נמנע מלהזכיר את העם היהודי ביום השואה הבינלאומי, אך הוא וסגנו נקטו בינתיים צעדים מעשיים כדי להדוף האשמות אלה: טראמפ עצמו בפרסום גינוי ברור נגד כל תופעה של אנטישמיות, וסגן הנשיא פנס במחווה יוצאת דופן כשנטל מעדר והשתתף בתיקון החבלות בבית הקברות בסנט לואיס.
ארגונים יהודיים באמריקה סבורים אמנם שאין די בכך, וכי על הממשל לנקוט צעדים מעשיים ועקביים יותר, כולל משפטיים, נגד תופעות האנטישמיות והעומדים מאחוריהן. יש גם מי שסבורים שקיים קשר בין ריבוי האירועים האנטישמיים לניצחון טראמפ בבחירות, וכנראה מבחינה סטטיסטית הטענה נכונה - אך לא מפני שטראמפ או מי ממקורביו אנטישמים, אלא מכיוון שאלמנטים נאציים וגזעניים תפסו עליו "טרמפ" בבחירות. אין, אגב, כל נתון משכנע שניצחונו של טראמפ הושג דווקא בזכות תמיכתם של גורמי השוליים האלה - ההפך יכול להיות נכון, כלומר שההזדהות הקולנית והבוטה שלהם עם המועמד טראמפ דווקא הרחיקה ממנו מצביעים פוטנציאליים אחרים.
טראמפ על רקע דגל ארצות הברית. אלמנטים נאציים וגזעניים תפסו עליו ''טרמפ'' בבחירות.
צילום: AFP
ישראל מברכת על השינוי המשמעותי לטובה ביחסים עם ארה"ב בעידן הנשיא טראמפ והיא אכן שוקדת על הרחבת קשריה עימו בכל התחומים, אך היא אינה מזדהה, כמובן, עם כל גחמה של מי שמתיימרים לייצג אותו ובוודאי לא עם מי שמזדחלים אליו שלא לרצונו.
ואולם, הכותרות המגמתיות בתקשורת הליברלית (כלומר השמאלית) האמריקנית והמערבית בכלל, מחפות על העובדה שהאיום האנטישמי העיקרי בארה"ב היום הוא מצד הגורמים, רובם מזוהים עם השמאל, כמו ה־BDS, שמטרתם להביא לדה־לגיטימציה כוללת של מדינת ישראל ולשלילת עצם קיומו של העם היהודי. הגורמים האלה אמנם טוענים שהם אינם אנטישמיים אלא "רק" אנטי־ישראליים ואנטי־ציוניים - אלא שבפועל הסתותיהם, שיטות הפעולה שלהם, לרבות הצרת צעדיהם של דוברים יהודים בקמפוסי האוניברסיטאות, וכו' הן אנטישמיות לשמה.
המציאות של אנטישמיות מימין ומשמאל מחייבת אחדות יהודית מירבית, ויש להצטער, אפוא, על צעדו של ארגון הגג של הרפורמים באמריקה לצאת נגד מועמדותו של דיוויד פרידמן לתפקיד שגריר ארה"ב בישראל. אפשר לחלוק על דעותיו (שממילא אינן קובעות מהרגע שייכנס למשרתו), אך אסור לתת סעד למי שרוצים את רעתם של היהודים כולם וששים לקראת כל תופעה של פילוג בקרבם.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם