ראשי » חדשות » דעות

דו"ח המבקר: אל תתנו למנהרות לבלבל אתכם

פרסום ממצאי מבצע "צוק איתן" הפך לקמפיין פוליטי שמתנהל בין לשכות. אבל בסופו של דבר, הטיפול במנהרות הוא רק חלק מסיפור רחב יותר: המבקר נגע בלבו של הדרג המדיני, וחשף את כישלון מערכת הביטחון

בכל הדיווחים והמלל התקשורתי סביב דו"ח המבקר בנושא מבצע "צוק איתן" התפספס סיפור גדול בהרבה ממנהרות חמאס ברצועת עזה: הליקויים בתקשורת בין הגופים, המידע המודיעיני שלא הגיע לקבינט המדיני-ביטחוני, וההתייחסות של מערכת הביטחון לאיום מהרצועה.

הביקורת הרחבה, שנפרסת על פני 176 עמודים, היא פרי עבודתם של שישה אנשים במשרד מבקר המדינה, שעומדים מאחורי הסערה הפוליטית הזאת. אבל איכשהו כל לשכה מסיבותיה שלה התמקדה בעיקר במנהרות חמאס, ולא בדו"ח הרחב.

דו"ח המבקר: המידע שלא הועבר לקבינט. עריכה: עלאא עאקלה
   

אנשי המבקר התחילו את איסוף החומרים כבר לפני מבצע "צוק איתן", והתמקדו בטיפול במנהרות. אחרי המבצע הם חישבו מסלול מחדש והחליטו שכדאי לבדוק גם את דרך קבלת ההחלטות בדרג המדיני. הם הלכו שנה אחורה, מאז הורכב מחדש הקבינט וממשלה חדשה נכנסה לעבודה, וסרקו אלפי מסמכים דוגמת פרוטוקולים ודיונים חשאיים, ידיעות של שב"כ, של אמ"ן ושל פיקוד דרום. אילו לא היו מוגבלים, מעריכים גורמים במשרד המבקר, היה הדו"ח יכול להגיע להיקף של 900 עמודים לפחות. 
   
זו עבודה של הוצאת מוץ מן התבן, והחלק שפורסם אחר הצהריים הוא זה שעבר חיסיון וחלקים ממנו הורדו. בדו"ח המקורי והמלא יש יותר מ- 300 עמודים, ועיקר הצנזורה שנעשתה בו היא בפרק המנהרות. שיתוף הפעולה עם מושאי הביקורת היה טוב, וכלל סדרת פגישות של שעות ארוכות עם גורמים שעמדו לביקורת ואף עם גורמים לשעבר, שבעזרתם ניסו אנשי המבקר לשמוע וללמוד מעט על הקבינט שבו הם ישבו. אפילו בשב"כ, שיכול היה להערים קשיים על פרסום הדברים ולמצוא סיבה ביטחונית שתצדיק את זה, ביקשו רק לשמור על מקורות המידע שלהם, אך לא מנעו את פרסום הדברים לציבור הרחב.

בראשיתו של הדו"ח בחרו אנשי המבקר לבחון את הטיפול במנהרות, שהוגדר במערכת הביטחון כאיום אסטרטגי, אך לא הוצג ככזה בפני הקבינט. ברור היה שחמאס מתכוון לעשות שימוש במנהרות ולשכלל אותן, ובכותרת הבדיקה עמדו שלושה נושאים מרכזיים – איכות המודיעין, מה נעשה עבור בניין הכוח, והאם ישנה טכנולוגיה טובה מספיק. אלא שבסופו של דבר מציף המבקר סוגיות קשות יותר לעיכול מהמנהרות.
 
מהדו"ח עולה כי בתקופה שלפני מבצע "צוק איתן" (תחילת 2014) לא עסק הקבינט, שהורכב מראש הממשלה בנימין נתניהו ומהשרים נפתלי בנט (כלכלה), יאיר לפיד (אוצר), יובל שטייניץ (יחסים בינלאומיים), ציפי לבני (משפטים), אביגדור ליברמן (חוץ), גלעד ארדן (תקשורת ופנים) ויצחק אהרונוביץ (ביטחון פנים), בשאלות אסטרטגיות, וחלק מאנשיו, כפי שעולה בימים האחרונים, לא היו מסוגלים לעבוד יחד ולשתף פעולה.

עניין מצוקת האזרחים הפלסטינים ברצועת עזה הועלה אל דרג מקבלי ההחלטות, אך לא התקיים דיון בנושא, וגם כאשר נקבע אחד כזה – הוא נדחה. כמו הדיון האסטרטגי, גם המידע המודיעיני והידיעה שצפוי פיגוע משמעותי לא דווחו לקבינט, אף שהנושא נדון בחדרי חדרים, והמידע הצטבר במערכת הביטחון. המידע לא הועבר לשרים היושבים בפורום הביטחוני המצומצם, עד שהמצב ברצועה הגיע לרתיחה.

גם תוכניות מבצעיות לא הוצגו, והסיבות לכך מעוררות אי נוחות. בפשטות: השרים לא ביקשו מידע כזה, מערכת הביטחון לא חשבה לספר מידע כזה, וכך פערי מודיעין משמעותיים והיכולות של חיל האוויר לתקוף מנהרות מהאוויר נותרו מחוץ לחדרי הדיונים של הקבינט.     
 

הדו"ח חושף לא רק את הליקויים של מערכת הביטחון – והיו כאלו – אלא בעיקר את הרקע למלחמת העולם שמנהלים עד היום מי שהיה שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון ושר החינוך נפתלי בנט. פרסום ממצאי המבקר הפכו להתנגחות ולקמפיין פוליטי שמנהלים בשני הצדדים של המגרש, כאשר כל אחד מנסה להוציא את עצמו טוב יותר ולהקטין את הצד השני.

יעלון, כך לפי דו"ח המבקר, שמר אצלו לפני המבצע וגם במהלכו יותר מדי קלפים קרוב אל החזה ולא שיתף את חבריו השרים, כנראה כי לא יכול היה לסמוך עליהם. אנשי המבקר שאלו גורמי צבא שפגשו אם הייתה הנחיה להסתיר את המידע ונענו בשלילה, אך אני מטיל ספק בתשובה הזאת. שר הביטחון לשעבר רואה גם היום את הקבינט של "צוק איתן" ככזה שישבו בו אנשים שרצו להפיל ולפגוע בראש הממשלה, וניהלו מהלכים פוליטיים במקום להתעסק בליבת הסוגיות של הקבינט.
 
לטעמי הוא השאיר את המידע אצלו כי לא רצה להביא אותו לפני קבינט פוליטי שלפי השקפתו ניסה לפגוע בו וברמטכ"ל. לא לחינם סופגים הדו"ח ומי שאחראים להכנתו ביקורת חריפה מצד יעלון, ואילו היה מצליח, היה שר הביטחון לשעבר מסנדל את פרסומו ומונע את הביקורת הזו. במשרד המבקר בטוחים כי העובדות שהציגו מבוססות מספיק ומה שנתון לביקורת או לוויכוח אלו המסקנות. מבקר המדינה נגע בלבו של הדרג המדיני וחשף את כישלון מערכת הביטחון, וכאשר מדובר בשני גופים שבטוחים כל כך בעצמם ובצדקת דרכם, הקושי להביט במראה הוא גדול.

האם בקבינט צריכים לעסוק בכלל בדרכי הטיפול במנהרה ובטקטיקה? זו שאלה שאין לה פתרון אחד, ותלוי את מי שואלים. אלא שישנה בעיה חמורה לא פחות, והיא העובדה שמדובר בגוף שלא עסק בדיונים אסטרטגיים ולא התווה דרך, גוף שעלו בו אזכורים של מנהרות אך איש מהשרים היושבים בו לא ביקש לשמוע עוד קצת ולנהל דיון רחב יותר. המנהרות אמנם אינן נושא שולי, אך השאלות והמסקנות הנוספות מטרידות לא פחות. אל תתנו לאף אחד לבלבל אתכם.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

יוחאי עופר

כתב לענייני צבא וביטחון ב-nrg ומקור ראשון

לכל הטורים של יוחאי עופר