תגובת נתניהו לדו"ח - עלבון כבד לאינטליגנציה
שפירא תוקף, יעלון חוטף, ונתניהו לומד מטראמפ ויורה לכל עבר. בינתיים מעבר לים, בוחריו של הנשיא מגיבים להכפשתם באופן שקל מאוד לתרגם לישראלית
הנשק הרטורי שבחר השבוע ראש הממשלה ("אני, בניגוד למבקר, מגבה את ראשי צה"ל") היה עלבון כבד לאינטליגנציה. הדבר דומה להכרזה של השר לביטחון הפנים כאילו הוא, בניגוד למח"ש, מגבה את משטרת ישראל, או ששר התחבורה יציין שהוא, בניגוד למשטרת התנועה, מאמין בנהגי ישראל. התנהלות תקשורתית ראויה הייתה מביאה לפרסום הודעה קצרה ולקונית, ומפנה את הבמה למבוקרים יעלון וגנץ.
אבל אל תפריעו לנתניהו; הוא נמצא עכשיו בטריפ טראמפי. ראש הממשלה לא ייתן לאישיותו המנומסת, לאופקיו הרחבים ולנועם הליכותיו להפריע לו בדרכו ליישם את לקחי הבחירות בארה"ב ולהשיב לכל ביקורת בהפצצת שטיח רטורית. עלבונות והשתלחויות אישיות ממלאים אצלו את התפקיד של אבקת מרק העוף במטבח הישיבתי: הם טובים לכל מנה, לכל עת.
דו"ח המבקר: המידע שלא הועבר לקבינט (עריכה: עלאא עאקלה)
את התגובה התמוהה ביותר סיפק שר הביטחון לשעבר משה יעלון. בנאום ההתפטרות שלו הוא גינה את אלה שניסו לפגוע במוסדות המפקחים על הדמוקרטיה, ובראשם בית המשפט העליון. השבוע, כשחטף דו"ח, הוא מיהר להשתלח במוסד המבקר. "דו"ח צוק איתן הפך לדו"ח פוליטי", נאם מול מצלמת הסלולרי ביום שלישי. "לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין זאת. זהו דו"ח שנפל שבי בידי פוליטיקאים אינטרסנטים, שהזינו את משרד המבקר במידע מגמתי וזיהמו את תהליך בדיקתו".
מצבו של יעלון בכי רע. הביקורת שמתח עליו בית הדין הצבאי בפרשת אזריה והביקורת שחטף בדו"ח צוק איתן כרסמו עמוקות במעמדו, קודם כמר שכל ישר ואחר כך כמר ביטחון. הדחתו ממשרד הביטחון מסתמנת כמהלך ציני מאוד אבל מוצלח פוליטית של ראש הממשלה. המנדטים הבודדים של יעלון בסקרים מגיעים ברובם המכריע ממצביעי המחנה הציוני. את הימין הוא כמעט איבד. יועץ אסטרטגי חכם היה ממליץ לו למהר ולהשתריין כמספר שתיים של לפיד, כי בהתנהלות הנוכחית לא בטוח שההצעה הזו תעמוד בתוקפה עוד זמן רב.
הרמטכ"ל גדי איזנקוט הראה כיצד עושים זאת נכון. במילים מאופקות הוא הודה למבקר על הדו"ח, והבטיח שהלקחים יילמדו וייושמו. איזנקוט נהנה מקונצנזוס נדיר שכמותו לא היה שנים סביב רמטכ"ל. קודמו בתפקיד הותקף קשות, בעיקר מכיוון שרי הימין. אשכנזי נכווה קשות בתככי פרשת הרפז, ועל חלוץ עדיף שלא להרחיב את הדיבור. רב־אלוף איזנקוט, בצניעות ובאסרטיביות, זוכה במערכת הפוליטית לתמיכה מקיר לקיר.
דו"ח המבקר היה פנצ'ר חריג בתקופה טובה יחסית לנתניהו. ניקויו לפי שעה מתיק 3000 - כלי השיט, וגוויעתו האטית של תיק 2000 - תיק מוזס, מעניקים לנתניהו כמה שבועות נוחים יחסית, עד ההכרעה הקרבה של המשטרה בתיק 1000 על סיגריו ובקבוקיו. השקט המנומנם ששרר כאן בשבוע של נסיעתו לאוסטרליה רק הדגיש עד כמה הפכה כל הפוליטיקה, כל המציאות הישראלית, לשאלת כן־ביבי־לא־ביבי: מקברים יהודיים בסנט־לואיס ועד מאגר לווייתן, הכול נמדד רק בשאלה אם זה משרת את נתניהו או פוגע בו.
עסקת החבילה שנדרשת עכשיו מהצדדים השונים כמעט בלתי־נסבלת. ימני שתומך בנתניהו צריך להשלים עם התנהלות שערורייתית בקבינט, הקפאה עד להודעה חדשה של הבנייה בשומרון, וגילויי נהנתנות מדאיבים על חשבון מיליארדרים. שמאלני שמתנגד לו צריך לגנות בדיעבד את האיפוק הצבאי שגילה בעזה, להתעלם ממפגן התמיכה של טראמפ בישראל ולתמוך ביאיר לפיד. מה הפלא שהשר איוב קרא, ההפוגה הקומית של הממשלה, הציע לנתניהו לבקר יותר בחו"ל כדי לטהר פה את האווירה.
סם אלטמן הוא מולטי־מיליונר יהודי ליברלי בן 31, בעל חממת ההייטק הגדולה ביותר בעמק הסיליקון ולמעשה בעולם כולו. כמו כולם סביבו, גם הוא התעורר ב־9 בנובמבר הלום קרב ומדוכא למשמע בשורת זכייתו של דונלד טראמפ. אבל בניגוד להם, הוא החליט לצאת מהבועה ולהבין איך זה קרה, ובמשך שבועות קיים שיחות ברחבי אמריקה עם מאה מתומכי טראמפ. בפוסט נצפה במיוחד שפרסם הוא מספר שכמעט איש מהם לא הסכים ששמו יפורסם, מחשש למתקפות, לעג וגם פיטורין. אחד מהם אפילו החתים את אלטמן על טופס סודיות כתנאי לקיום השיחה.
פוליטיקה יכולה להיות שונה מאוד ממדינה למדינה, אבל הנימוקים "למה טראמפ" מיתרגמים לעברית בקלות. הם יכלו להישמע בקלות גם בראשל"צ, בחולון, באילת ובירושלים:
"דברים הם לא שחור ולבן, אבל אי־אפשר לדבר על אפור כי התשובה של ה'פוליטיקלי קורקט' היא תמיד 'לבן'".
"בשנים האחרונות, בכל פעם שעמדות השמאל עמדו לדיון ציבורי הוא התחמק מתשובות וברח לכינויי גנאי ורצח אופי. זו אווירה דכאנית למי שכמוני חלק על חלק מעמדות אובמה".
"אתם צריכים לתת לנו הזדמנות להודות שאולי טעינו בבחירה, בלי שתאמרו עלינו שאנו אנשים רעים".
"השמאל הרבה פחות סובלני מהימין".
"הייתי שמח לראות עשירית מהזעם שאתם מקדישים למצבם של מוסלמים בארצות אחרות מופנה לזעם על חיינו שלנו. אין לכם מושג מה הם חיינו".
"נמאס לי להרגיש מושתק ומושמץ. יש לנו אותן מטרות כמוכם, אך דעות שונות איך להגיע אליהן. אולי אנחנו טועים, אבל תפסיקו לראות אותנו כשטן רק כי הצבענו טראמפ".
"תפסיקו לקרוא לנו גזענים ואידיוטים. אנחנו לא. תקשיבו לנו. אה, ותפסיקו להתבדח על חשבוננו".
"כשקוראים לטראמפ ולתומכיו 'נאצים', 'תומכי KKK', גזענים לבנים ופשיסטים, זה רק מלכד אותנו סביבו. זה הדבר הכי טוב שקרה לו".
"עמק הסיליקון הוא מקום בלתי־סובלני בעליל להשקפות אחרות. יש משהו צבוע בשמאל שטוען שהוא בעד אחדות אנושית. הם טוענים שהם באו לאחד את כל ההשקפות והדתות, ואז מדירים חצי מהאוכלוסייה עם הערות מעליבות על האינטליגנציה והמאובנות שלהם".
והכי חשוב: "המתקפות על טראמפ לימדו אותי משהו על עצמי: הגנתי עליו ואמרתי דברים שאני לא באמת מאמין בהם כי שמתם אותי בעמדת מגננה".
אקו"ם