ראשי » חדשות » דעות

פעם אחר פעם מוכיח השמאל שהוא לא ליברלי

יוסי ביילין מסרב לדבר עם שפטל? עם ערפאת הוא דווקא ישב בשמחה, ואיפה תמצאו דיון תרבותי - אצל סג"ל וריקלין, או ב״אורלי וגיא?״ - קווים לדמותו של השמאל הישראלי

היציאה של יוסי ביילין בלייב מאולפן "אורלי וגיא" היא אולי הדבר הכי נועז שנעשה אי פעם על ידי אדם לבוש בצווארון גולף. זה קרה כשעו"ד יורם שפטל חיכה מאחורי הקלעים לתורו ושמע את ביילין אומר בשידור שמשפחת אזריה צריכה לחבק את גזר הדין שניתן לבנה. בשלב זה שפטל לא הצליח, או גם לא באמת רצה להתאפק, וכפרקליטו של אלאור אזריה זרק הערה לביילין שמנגחת אותו עם עמדתו.

הבמאי הריח דם ושפטל הוכנס אחר כבוד לשידור, ואילו ביילין, שבעצמו כבר ישב עם אנשים גרועים יותר מיורם שפטל בחדר אחד כמו למשל אבו מאזן ויאסר ערפאת, לא היה מוכן לסבול את נוכחותו, ויצא מהאולפן תוך שהוא קורא מעבר לכתפו למנחים "תישארו איתו". וילנאי צעקה אחריו "אפשר לבוא איתך?" כאילו לא היא הזמינה אותו לאולפן. אבל צביעות של מנחי בוקר היא באמת נושא לטור אחר.
 
בתור אחד שבמשך עשור היה עיתונאי "דבר", עיתון שהיווה במה עיקרית לחברי מפלגת השלטון מפא"י, קל להבין למה דעות של אחרים הן משהו שביילין אוהב לשמוע בערך כמו שאני אוהב לשמוע ״קול המוזיקה״. אני אגב לא אוהב להאזין ל״קול המוזיקה״.

ביילין העדיף להימנע מדיון פומבי בנושא אזריה עם שפטל כי ידע שיפסיד. זה דבר אחד לשבת באולפן עם אורלי וגיא – מנחים שיכולים לגרום לאיש שמאל לגרגר מעונג אצלם באולפן, אבל שפטל זה משהו אחר לגמרי. כאן מדובר באיש שעשה את הונו התקשורתי ממסר אחד ויחיד: "אתם דיברתם מספיק, עכשיו תורי, וכדאי שתכסו את אוזני ילדיכם". ביילין לא רוצה להחליף דעה או לנהל דיון – אלו דברים  שפשוט לא תואמים את אישיותו.
 
השניות הבודדות האלו שאירעו בשעת בוקר מוקדמת אתמול (א') היוו הקדמה לראיון אחר – שונה באופיו אך לא נופל במהותו: ראיון של אסף הראל בגל״צ אצל אראל סג"ל ושמעון ריקלין, בנוגע למונולוג שנשא בתכנית הפרידה שלו מהלייט נייט בערוץ 10. אגב למי שתהה, קוראים לזה 'לייט נייט' כי כשאתה שואל את הערוץ אם הוא מוכן להפיק עוד עונה הם עונים לך 'נייט'. כמו כן, חשוב להקדים ולומר כאן שהראיון הזה היה כל-כך טוב שהוא דווקא כן קיבל עונה נוספת. לא אצלנו.

במונולוג שלו השתמש הראל במילת הקסם הבינלאומית 'אפרטהייד'. ״האפרטהייד כבר מזמן פה", טען, וערוץ אל ג'זירה נהר אל המציאה באוטובוסים, הדביק לה כתוביות באנגלית והפיץ אותה באינטרנט כי תראו, יש פה ישראלי שמודה בזה שיש אפרטהייד.

שונאי ישראל בשלל יבשות שיתפו את המונולוג הזה מהר יותר מקצב המעבר של דוד ביטן בין אולפני טלוויזיה. אבל כשאבק הפיות שקע, נכנסו לתמונה ריקלין וסג״ל ששאלו את הראל שאלה פשוטה: "תראה לנו על הבובה איפה האפרטהייד נגע בך?" או: איפה האפרטהייד בישראל?
 
אבל אפרטהייד אין, לעומת לייקים שיש מלא, והראל לא מבין מאיפה נחתו עליו שני הבלגניסטים האלה. הוא התפתל באי נוחות בזמן שסג״ל וריקלין הסבירו לו שאולי יש חילוקי דעות ואפליה, אבל אין אפרטהייד - ולמעשה רוקנו מתוכן את המונולוג המרגש שלו שכבר הספיק להגיע למיליוני אנשים.

אז מה היה לנו? איש שמאל שזורק סיסמאות שחלקים גדולים בעולם אוהבים – ושכאשר מעמתים אותו עם עובדות ועם שני מנחים שלא מוכנים לוותר - כל הטיעון שלו מתפורר. לשמוע את ריקלין מוכיח את הראל כמו מורה שנוזף בתלמיד, ואת הראל מנסה לגמגם את דרכו לעבר סיום הראיון היה משהו שלא התרגלנו לשמוע בגל״צ, כי ליד איש ימין תוכלו למצוא לרוב איש שמאל ש"משגיח" עליו בשידור.

ועוד מילה על המגישים: אורלי וגיא נהנו לתדלק את המדורה הקטנה שהתחוללה אצלם באולפן עם הערות ביניים משלהם, וכשביילין לא חלק כבוד לשפטל והחליט לצאת - הם לא ממש התרגשו מזה. ואילו ריקלין וסג״ל? חוץ מלהביא איזון מבורך הם הביאו תרבות דיון. הם ניהלו דו שיח עם אסף הראל בצורה נאותה ונתנו לו להשמיע את דעתו. קראתם נכון, הכנסתי את ריקלין לאותו משפט עם 'תרבות דיון' בלי שהפכתי את המשמעות.

לטוויטר של מיכאל בוטיר >>>­https://twitter.com/MichaelButir?s=08
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

מיכאל בוטיר

קופירייטר ופרסומאי, שונא כפילויות. חי בטוויטר, מגיח לנשום אוויר בפייסבוק מדי פעם. מאמין ב-HBO ובטבסקו.

לכל הטורים של מיכאל בוטיר