ראשי » חדשות » דעות

שברו את הכלים: לאירופאים נמאס מההתגרות של ארדואן

כבר יותר מעשור גורמי הסכסוך בין מדינות אירופה לטורקיה מבעבעים מתחת לפני השטח. בימים האחרונים גברה המתיחות והגיעה לכדי פיצוץ עם הולנד וגרמניה, כשגם דנמרק בחרה לנקוט בקו תקיף. ההצטרפות של איסטנבול לאיחוד הולכת ומתרחקת

טורקיה ומדינות אירופה עלו על מסלול התנגשות. מתיחות השיא בימים האחרונים בין טורקיה להולנד, שהביאה לאיומים מצדו של הנשיא ארדואן לגבות מהולנד "מחיר כבד" ואף לכנות אותה "בירת הפשיזם", היא רק האחרונה בסדרת אירועים שמוכיחה כי מדינות אירופה החליטו ככל הנראה להתנער מטורקיה.

המתיחות עם הולנד החלה לאחר שהשלטונות באמסטרדם לא אפשרו לשניים משריו של ארדואן להיכנס לשטחה. בתגובה, פרצו מאות מפגינים את הקונסוליה ההולנדית באיסטנבול והחליפו את דגל הולנד בדגל טורקיה. אלא שהסכסוך עם הולנד אינו הראשון בין טורקיה למדינות האיחוד האירופי בימים האחרונים, וככל הנראה גם לא האחרון.
 
בשבוע שעבר הודיעה גרמניה כי לא תאפשר מספר עצרות של המיעוט הטורקי בשטחה, שנועדו להביע תמיכה בשינוי המשטר בטורקיה והענקת סמכויות כמעט בלתי מוגבלות לארדואן. ממשלת גרמניה גם אסרה על כמה מחברי הממשלה הטורקית לקחת חלק בעצרות שתוכננו. בתגובה, האשים ארדואן את גרמניה כי "היא נוקטת שיטות פעולה פשיסטיות המזכירות את הרייך השלישי".

גם שר החוץ צ'בושואלו לא חסך מילים קשות. "זוהי שיטת דיכוי מוחלטת. כל הפעולות האלו מזכירות את גרמניה הנאצית". הביטויים החריפים של שני ראשי המשטר באנקרה עוררו זעם עצום בגרמניה, כאשר הקנצלרית מרקל וסגנה סיגמר גבריאל הזהירו את טורקיה כי "יש קווים אדומים שאסור לחצות". מרקל גם אמרה כי "ההשוואות בין גרמניה לנאציזם חייבות להיפסק".    

השרה קאיה מתעמתת עם השוטרים ההולנדים (צילום: רויטרס)
 

ולאחר שכבר הצליחו להסתכסך עם גרמניה והולנד, המדינה הבאה ששמה את טורקיה על הכוונת היא דנמרק. ראש ממשלת דנמרק, לארס לקה ראסמוסן, קרא היום לעמיתו הטורקי בינאלי יילדרים לדחות את ביקורו המתוכנן בקופנהאגן בסוף החודש הזה בעקבות המתיחות עם הולנד.

"ביקור כזה אינו יכול להתקיים לאור ההתקפות הנוכחיות של טורקיה על הולנד. לפיכך, הצעתי לעמיתי הטורקי לדחות את פגישתנו. במצב דברים נורמלי, זה היה עונג לארח את יילדרים, שאתו היו לי שיחות כנות ומועילות בביקורי האחרון בטורקיה בחודש דצמבר", אמר לוקה לכלי התקשורת בדנמרק.  

כבר יותר מעשור גורמי הסכסוך בין מדינות אירופה לטורקיה מבעבעים מתחת לפני השטח. בשנת 2005 החל באופן רשמי המשא ומתן על הצטרפותה של טורקיה לאיחוד האירופי. על מנת להוציא את המהלך אל הפועל, נדרשה טורקיה לעמוד ב-35 סעיפים שבהם נתקלת כל מדינה המבקשת להצטרף לאיחוד. למרות הרצון העז להיות חלק מהאיחוד האירופי, התקשתה הממשלה המקומית למלא אחר התנאים ועמדה עד היום בסעיף אחד בלבד.
   
בחודש מרץ שעבר נחתם הסכם שבמסגרתו תקלוט טורקיה פליטים רבים, בתמורה לזירוז המשא ומתן על הצטרפותה לאירופה ונראה היה שהיחסים בין אנקרה לאירופה עולים שוב על פסים חיוביים. אלא שסדרת התבטאויות של מנהיגים רבים באירופה - ובהם מרקל עצמה - נגד הצטרפותה של טורקיה לאיחוד, הביאה את ארדואן לאיים בחודש נובמבר האחרון "להציף את אירופה בפליטים" אם הליך ההצטרפות לא יתקדם. בעקבות כך המתיחות בין טורקיה והיבשת חזרה.

מה שהביא להתדרדרות נוספת ביחסים היה ניסיון ההפיכה הצבאית בטורקיה בחודש יולי האחרון. לטענת ראשי האיחוד האירופי, התגובה של המשטר הטורקי לניסיון ההפיכה הייתה "לא מידתית", וחברי הפרלמנט האירופי שוב הצביעו בעד הקפאת השיחות על הצטרפותה של טורקיה לאיחוד.

באנקרה זעמו, כמובן, אולם כמה ימים מאוחר יותר ניסה ארדואן עוד להרגיע את המתיחות כאשר אמר כי "אינני סותם את הגולל על הצטרפותה של טורקיה לאיחוד האירופי. עם זאת, יש לנו גם אפשרויות נוספות".

סימן נוסף להתדרדרות ביחסים בין טורקיה למדינות האיחוד היה אפשר לקבל בחודש מרץ שעבר. שיר סאטירי הלועג לארדואן שהקריא הקומיקאי הגרמני יאן במרמן בשידור חי בטלוויזיה הגרמנית, הביא את ארדואן לזמן את שגריר גרמניה לשיחת נזיפה ולדרוש את העמדתו של הקומיקאי לדין.

  
דרישתו של הנשיא הטורקי עוררה זעם באירופה, שם טענו ראשי האיחוד כי "מדובר בחופש הדיבור והאמנות" ותקפו את מדיניותו של ארדואן. למרות זאת, הודיעה מרקל בסופו של דבר כי תסכים להעמדתו לדין של במרמן בטענה כי העליב ראש מדינה זרה.

עוד קודם לכן הודיעה טורקיה על חסימת אתרי אינטרנט ורשתות חברתיות כמו יוטיוב, פייסבוק וטוויטר, מה שהביא ראשי מדינות רבות באירופה לטעון כי לא ניתן להמשיך בשיחות על הצטרפות טורקיה לאיחוד האירופי כל עוד המשטר שם אינו מכבד זכויות אדם ואת חופש הביטוי.  

משאל העם שעורר מחדש את המתיחות בין טורקיה לאירופה אמור להתקיים בתאריך 16 באפריל. אזרחי טורקיה יתבקשו להצביע בעד או נגד שינוי שיטת הממשל מדמוקרטיה פרלמנטרית לשלטון נשיאותי. אם תאושר הצעת החוק, יוכל ארדואן לרוץ לעוד שתי קדנציות נוספות כנשיא, ולמעשה לשלוט בטורקיה עד שנת 2029.

נוסף  לכך יעניק לו החוק החדש סמכויות כמעט בלתי מוגבלות. התומכים בהצעת החוק טוענים כי היא תהפוך את טורקיה ל"חזקה ובטוחה יותר", בעוד המתנגדים טוענים כי "היא תחזיר את טורקיה לתקופה של שלטון טוטליטארי של אדם אחד".

ארדואן, שמקבל רוח גבית מהתמיכה של אזרחי טורקיה, מרגיש כי הוא חזק מספיק על מנת להתמודד מול מדינות אירופה "הפשיסטיות והנאציות" לדבריו. גם היום אמר ארדואן בתגובה לגירוש השרים הטורקים מהולנד כי "אני יכול לבקר באירופה בכל מקום שארצה ובכל זמן שאבחר". 

למדינות האיחוד האירופי, לעומת זאת, נראה כי נמאס מהפרובוקציות והאיומים של הנשיא הטורקי והן החליטו "לשבור את הכלים" ולהתנער לחלוטין מטורקיה. במהלך העניינים הנוכחי, נראה כי נבואתו של ראש ממשלת בריטניה לשעבר, דיוויד קמרון - שאמר בחודש מאי שעבר "הצטרפות של טורקיה לאיחוד? אולי בשנת 3000" - תקרום עור וגידים.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

טור אורח

Nrg מעניק במה לכותבים אורחים

לכל הטורים של טור אורח