ציני מתמיד: נתניהו מהמר, אבל עם הכסף שלנו
מה אם ההימור של נתניהו בנושא הבחירות לא יצלח וה"אנחנו" יהפוך להיות "הם"? יהיה מדובר בהחמצה של הזדמנות היסטורית: תשע שנות שלטון ימין שלא שינו דבר ב-די.אן.איי של מדינת ישראל
נתניהו מאיים בבחירות. הוא חייל ותיק לכן הוא יודע היטב שאם שולפים כבר את האקדח – הוא צריך להיות טעון ומוכן לירי. הוא לא מבלף. הוא באמת יעשה את זה. נתניהו הוא מהמר מחושב: מה כבר יש לו להפסיד? את הקואליציה המרגיזה בה הוא תלוי בשנואי נפשו בנט, ליברמן וכחלון? מצד שני יש לו פוטנציאל להרוויח: הסקרים מפרגנים. הסקרים גם מפרגנים ליריב הפוליטי האמתי של נתניהו – לפיד. בחירות בזק יכולות לבלום את מגמת ההתחזקות שלו.אבל הסיפור המעניין פה באמת הוא לא הפוליטיקה הקטנה ופנקסנות הסקרים והמנדטים. הסיפור המעניין פה הוא התירוץ לבחירות. נתניהו לכאורה הולך לבחירות בשאלת התאגיד, שהוא גולת הכותרת ברפורמה בשידור הציבורי שנתניהו עצמו הוביל, קידם והתגאה בה.
נתניהו: בשביל מה צריך את התאגיד הזה? (צילום: לע״מ)
איך ייתכן פליק פלאק כזה? אתגר אפילו עבור ציניקן מנוסה ומוצלח כמו נתניהו. למזלו מרבית הציבור כלל לא מתעניין או מודע לפרטים וסביר להניח שהנושא לא ישפיע על דעת המצביעים שמחוץ לטוויטר.
השאלה פה בסיסית יותר. איך זה שאבי תורת "האיש השמן והאיש הרזה" מפרק ממשלה והולך לבחירות כדי להגן על אחת המוטציות הגרועות והמושחתות ביותר של השירות הציבורי בישראל – רשות השידור?
נניח – בניגוד מוחלט לכל הנתונים של הגורמים המקצועיים – שהרשות אכן יכולה לעבור "רפורמה" (עוד אחת מני רבות שנוסו שם כבר במשך השנים ונכשלו) ולעלות לציבור פחות כסף מאשר עלותו של התאגיד בשנה. האם מערכת הבחירות שתהיה חלק מהתהליך הזה לא תוסיף תג מחיר שמן ועסיסי לעלותו?
נתניהו גם פועל, לכאורה, לפי ההיפותזות הבאות: הוא ילך לבחירות ויזכה במספר המנדטים הגדול ביותר (לא ברור בכלל), הוא יצליח להרכיב ממשלה (כנ"ל), אותם גורמים קואליציוניים יסכימו לגחמותיו בנושא התאגיד (להזכירכם הם חתומים על סעיף כזה בהסכמים הקואליציוניים הקיימים גם כיום) – ותהליך החקיקה הסבוך של ביטול התאגיד, יעבור חלק (מישהו אמר בג"ץ?)
כל הצעדים הללו יימשכו חודשים ואולי שנים. בזמן הזה נתניהו יצטרך לשלם אתנן שמי ישורנו מכספי משלם המסים לשותפים הקואליציוניים כדי שיסכימו לתכניתו בנושא התאגיד. בזמן הזה התאגיד והרשות יפעלו שניהם במקביל על פי חוק, המשכורות והתקציבים ימשיכו לדפוק גם כאן וגם שם. האם נתניהו מחשב את העלויות הללו כשהוא מנסה למכור לנו שבחירות, ביטול התאגיד ושיקום הרשות הוא התהליך המשתלם לנו כלכלית? אני בספק רב.
מילא אם נתניהו היה מחליט לבטל לחלוטין את השידור הציבורי כתוצאה מתפיסה קפיטליסטית של צמצום מעורבות הממשלה, לפחות היינו נותנים לו נקודות על עמוד שדרה אידאולוגי. אבל נתניהו חובר לאבי ניסנקורן ושורף את המועדון כדי להגן על אחד הסמלים של כל מה שגרוע במגזר הציבורי בישראל. ואתם יודעים הרי מה יקרה. בסוף נקבל רשות שידור שבה עובדים גם עובדי הרשות וגם אנשי התאגיד. במקום 1,000 עובדי רשות יהיו 2,000. במקום מיליארד שקל בשנה שני מיליארד. תמורת שידור ציבורי שכמעט אף אחד לא צורך ואין לו שום השפעה.
כל מה שצריך זה לעיין בדו"ח השכר במגזר הציבורי שהתפרסם לפני כמה ימים שם מככבים לא מעטים מעובדי הרשות, שנהנים משכר שאין לו שום קשר למה שאנשים מרוויחים בתחום התקשורת, על חשבון הציבור. ולא מדובר על פרופסורים לרפואה או לפיזיקה, לא מדובר במנהלים שצריך לחטוף מהמגזר הטכנולוגי הבינלאומי, לא מדובר בטאלנטים יקרי המציאות חלילה, אלא על מפקחים, עוזרי מפקחים, אנשי אחזקה וטכנאים שמרוויחים 50, 60, 70 אלף שקלים בחודש, לפעמים אפילו לא על משרה מלאה. והכול עם פנסיות והוצאות ועד.
אלה האנשים שקרעו לנתניהו את הלב בפגישה לילית? זה אותו האיש שיישב פעם עם אלפי עובדי תחום התקשורת הפרילנסרים שנאבקים על כל חשבונית תוך שהממשלה מסבסדת להם מאות מתחרים מדי שנה בחוגים לתקשורת, קולנוע וטלוויזיה?
"למה צריך את התאגיד הזה?" שאל אתמול נתניהו למרגלות כבש המטוס לסין. שאלה מצויינת. למה צריך את משרד הדתות? את ההסתדרות? את המועצות החקלאיות? את מנהלת הזהות היהודית? אדרבה, קצץ וסגור על ימין ועל שמאל, ביבי. אבל לא. הוא רק מגדיל את המגזר הציבורי ואת ההוצאה הציבורית.
נתניהו עד כדי כך מפחד משינויים, שהוא מפחד אפילו מהשינויים שהוא עצמו יזם והוביל. מדהים שמנהיג מחנה הימין מתעמר כך בגוף התקשורת הראשון בישראל שמתהדר בכמות חסרת תקדים של אנשי ימין מובהקים, מוצהרים ומוכשרים בשורה הראשונה של מועסקיו. בעצם זה לא כזה מדהים. נתניהו הרי מבלה את שנותיו כראש ממשלה מן הימין בשימור וביצור האוליגרכיה הישנה ששולטות במדינה: בנקים, הסתדרות, מערכות הביטחון והמשפט.
מאותה סיבה ברור למה כעת הוא מתעקש להגן על האליטה התקשורתית ולחסל גוף תקשורת אטרקטיבי שיש לו פוטנציאל להתחרות בשחקנים הקיימים. נתניהו אומר שהוא רוצה תחרות בשוק התקשורת, אבל הוא לא מוכן שהגורם המתחרה לא יהיה בשליטתו המוחלטת. הוא מוכן רק לסיטואציית "ישראל היום" ותו לא. כי מה שווה התאגיד אם "אנחנו" לא שולטים בו, כפי שאמרה מי שהרבה פעמים מנסחת נפלא את הסבטקסט של נתניהו – מירי רגב.
מה אם ההימור של נתניהו בנושא הבחירות לא יצלח וה"אנחנו" יהפוך להיות "הם"? יהיה מדובר בהחמצה של הזדמנות היסטורית - תשע שנות שלטון ימין שלא שינו דבר ב-די.אן.איי של מדינת ישראל. אחרי ימי ביבי המרכז/שמאל/וואטאבר יוכל פשוט לקחת את אותן המושכות המוכרות של השלטון ולעשות את מה שנתניהו מעולם לא ידע לעשות: פשוט למשול.
גילוי נאות: הכותב אמור להשתתף בתכנית סאטירה בתאגיד, אבל לא משלמים שם מספיק כדי שזה ישפיע על דעתו
אקו"ם