איך גאולה אבן השאירה אבק לסוריה וסין
בימים אלו התקשורת תחגוג כל דבר שייראה כמו ניצחון על הדיקטטור מרחוב בלפור, אפילו שאת הציבור זה לא מעניין. אך סיפור גאולה אבן מוכיח כמה התקשורת לא באמת חופשית. כי כשאתה מגויס למאבק ולא רואה בעיניים – עד כמה אתה חופשי להבחין בין עיקר לטפל?
הרחק מתמונת הענק של גאולה אבן סער והכותרת הראשית בעיתון של המדינה שבישר לנו כי היא עומדת להגיש את המהדורה המרכזית בתאגיד, ממש הרחק משם, קראתי שישראל הגיעה למקום 11 במדד האושר העולמי. ומה הפלא? אם הפכנו למדינה שבה הכותרת הראשית היא איזו מגישת טלוויזיה הולכת לשדר איפה – אין ספק שאנחנו בדרך לשלישייה הראשונה. נורבגיה, תתחילי להילחץ.
אף אחד לא קונה את זה - נתניהו לא ילך לבחירות בגלל התאגיד
צילום: AFP
הדבר הכי מצחיק בסיפור נתניהו והתאגיד, ועכשיו נתניהו וגאולה, הוא שהציבור לא מבין לאיזה סיבוב לקחו אותו. נכון שמנסים למכור לו שבגלל כחלון וגאולה אבן יכול להיות שנלך לבחירות – אבל אף אחד לא באמת קונה את זה. זו גם האמת – נתניהו לא ילך לבחירות בגלל התאגיד. בשורה התחתונה זה גם ממש לא משנה מבחינת האזרח הפשוט. מאז הבחירות האחרונות, בכל פעם שהוא צורך תקשורת הוא מרגיש שהוא עדיין בתקופת בחירות.
בנקודת הזמן הנוכחית – שנתיים אחרי הבחירות שבהן הסיר נתניהו את הכפפות ונכנס בכל הכוח בתקשורת, וחודשיים אחרי פרסום התמלילים בין ביבי לנוני – האם אפשר להצביע על שינוי כלשהו שעשתה התקשורת? נייט. הכול אותו דבר: זה או אנחנו או הוא.
סיקור המינוי הנוכחי מוכיח כמה מוצדקת המלחמה של נתניהו נגד חלקים בתקשורת. גאולה אבן
צילום: ראובן קסטרו
אפשר להבין את אנשי התקשורת שנלחמים על ה"חופש" העיתונאי שלהם, אבל סיפור גאולה אבן רק מוכיח שמלחמת נתניהו והתקשורת הפכה את אמנות העריכה – הבחירה בין עיקר לטפל – ללא רצינית, בלשון המעטה. מבחינת עורכי החדשות לא נורה טיל מסוריה ולא מעניין מה רוסיה תגיד, וגם לא יצאה שום משלחת ממשלתית למעצמה כלכלית כמו סין. גאולה היא הניוז, והם ינסו להאביס את הציבור בשטות הזאת.
כמה משמח לראות שאת הקוראים והגולשים זה לא מעניין. זה אולי מעניין ברמת עמוד 6- 7, אחרי כתבות האמצע על הפקקים, ועל חוק החתונות של אורן חזן – אבל בטח שלא ברמת עמוד שער. סיפור הסיקור של המינוי הנוכחי רק מוכיח כמה מוצדקת המלחמה שמנהל נתניהו נגד חלקים בתקשורת.
רחמנות על אזרחי ישראל, הם רק רוצים לפתוח איזה שהוא אמצעי תקשורת – עיתון בבית קפה, אולי תוכנית בוקר כזו או אחרת, שלא לדבר על מהדורת חדשות בפריים טיים – ולצרוך אקטואליה. ומה קרה היום למשל? דחפו להם שמגישת מהדורת החדשות בתאגיד (ראויה יש לומר) היא הכותרת הראשית במדינה המורכבת בעולם.
נתניהו: בשביל מה צריך את התאגיד הזה? צילום: לע"מ
את מי לא גייסו לפסטיבל המינוי של גאולה אבן? מבקרי טלוויזיה ששיבחו את מקצועיותה, מגישות עבר שהיללו את השלמת המהפכה הנשית בכיסאות המגישות הראשיות (נחמד בעיניי) – כל מה שימנף את המינוי ויוציא את נתניהו מובס.
גם אני חושב שההתעסקות של ראש הממשלה בנושא מוגזמת, בטח ובטח אחרי שתחת הנהגתו הקימו את תאגיד השידור, אבל מביך לראות כיצד התקשורת תחגוג בימים אלו כל דבר שייראה כמו ניצחון על הדיקטטור מרחוב בלפור. סיפור גאולה אבן רק מוכיח כמה התקשורת לא באמת חופשית. כי כשאתה מגויס למאבק ולא רואה בעיניים – עד כמה אתה חופשי להבחין בין עיקר לטפל?
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם