ראשי » חדשות » דעות

בקרב על לבו של הקרמלין, ישראל צפויה להפסיד לאיראן

דעות קדומות אנטישמיות, אינטרסים עסקיים נרחבים ותנאים גיאוגרפיים המיטיבים עם טהרן: התסבוכת המדינית האחרונה בסוריה מדגימה פעם נוספת את הנחיתות של ירושלים מול אויבתה המושבעת בניסיון לדבר על לבה של רוסיה

המשולש שנוצר בימים האחרונים בין ישראל, רוסיה ואיראן בביצה הסורית מעמיד את הקרמלין במצב קשה: כשטילים של צה"ל נוחתים בשטח שבו מנסה טהרן לבסס לעצמה דריסת רגל, מוסקבה מתקשה להוסיף ללכת על החבל הדק בין שתי האויבות המושבעות, וייתכן שבקרוב תיאלץ לבחור צד.
 
לא מדובר בהחלטה קלה לקרמלין: ישראל נחשבת למדינה חשובה באופן יחסי בעיני הרוסים, אך איראן עלתה כשותפת סחר אסטרטגית וכאמצעי חשוב לביסוס שליטתו של בעל הברית של רוסיה, בשאר אל-אסד, בסוריה.

בניגוד לסברה המקובלת, ולפיה ברוסיה יש אדם אחד שמקבל את כל ההחלטות – ושכך גם יהיה במקרה זה - אין זה המצב. ולדימיר פוטין מייצג אליטה שסועה במיוחד, והיא זו שהעמידה אותו בראש מדינת הענק. מסיבה זו, בבואם לאזן בנקודת ההכרעה את האינטרסים השונים ביחס שבין איראן לישראל, מקבלי ההחלטות במוסקבה רואים לנגד עיניהם שיקולים שונים – פוליטיים, עסקיים, צבאיים, וגם העדפות אישיות של שחקנים שונים בזירה הפנים-רוסית.

וכך, בקרב על לבו של מקבל ההחלטות הרוסי, ידה של ישראל נמצאת על התחתונה, והאס האיראני כנראה יצא מנצח. הרפובליקה האסלאמית נתפסת בעיני רבים בציבור הרוסי, במיוחד בקרב אלה הרואים את עצמם כפטריוטים, כמו מעצמה אזורית שיודעת לנהל מדיניות עצמאית ולעומתית מול העולם, כולל כשצריך לשלם מחיר כבד בדמות עיצומים בינלאומיים חריפים.
  
טהרן היא בעלת ברית טבעית בהרבה לרוסים לעומת ישראל, ידידתה הקרובה של ארה"ב, המקבלת ממנה סיוע כלכלי וביטחוני נרחב. הקרבה הגיאוגרפית של איראן לרוסיה מחזקת את הקשר הזה, שמתהדק גם בזכות אינטרסים שונים הקשורים במדינות האזור ששוכנות בסמוך לשתיהן.

בחודשים האחרונים התפרסמו תדיר בתקשורת הרוסית ידיעות על ביקורים שונים של שרים ממוסקבה ברפובליקה האסלאמית, והללו ניהלו דיונים נרחבים על עסקאות סחר בשווי אדיר. העסקאות עסקו במגוון תחומים: מוצרי מזון, תוצרת חקלאית, תעשיות ביטחוניות ועוד. הניסיון הרוסי עם ישראל מוכיח שאין טעם לנהל עם ירושלים שיח בהיקף כזה, ואפילו הממד האישי בעסקאות מעין אלה מנוטרל בארץ – ועיין ערך תקרית המזל"ט הבודד שניסה השר אורי אריאל להעניק לראש הממשלה הרוסי דמיטרי מדבדב בביקורו בארץ, מה שעורר סערה ואיים להפוך אפילו לתסבוכת מדינית. 

דברי נתניהו בתום פגישתו עם פוטין (לע"מ)
 

ביטוי אחר להעדפות האישיות של האליטות במוסקבה במשולש הזה הסתמן בעת האחרונה בדמות דברים אנטישמיים שהשמיעו בעלי תפקידים בכירים ברוסיה. כך למשל, סגן יושב ראש הבית התחתון של בית הנבחרים הרוסי, פיוטר טולסטוי, האשים באחרונה את היהודים באחריות למהפכה הבולשביקית ב-1917, וקבע כי הללו השתתפו בשרפת כנסיות בשטחה של רוסיה. חבר פרלמנט אחר, ויטלי מילונוב, הכריז לפני שבועות ספורים כי "היהודים בישלו נוצרים בקדרות".

אפשר אמנם לטעון שהשניים הללו לא קובעים דבר במדיניותה של מוסקבה, אך הם דוגמה בודדת לשיח האנטישמי שמרים את ראשו פעם נוספת במדינה, במיוחד על רקע המשבר הכלכלי ההולך ומעמיק והקרע עם המערב, שישראל נחשבת גרורה שלו.

 

מי שדווקא הצליח לקדם במידה מסוימת של הצלחה את הדעה על ההשפעה האפלה של היהודים בכלל וישראל בפרט במדינת הענק הוא העיתונאי מקסים שבצ'נקו, שמרבה להשמיע דעות בעלות גוון אנטישמי. לטענתו, בימים אלה מתנהל במוסקבה קרב איתנים בין הלובי האיראני לזה הישראלי.

כדבריו של שבצ'נקו, "אם הלובי האיראני כולל בתוכו את הצבא, התעשיות הביטחוניות ואת משרד החוץ, הרי שהלובי הישראלי מבוסס על הניסיון להשפיע על חלקים מסוימים באליטה הרוסית, תוך מתן אפשרות תמידית להלבין כספים דרך ישראל".

כשזה הלך הרוחות שמתחיל לנשב מכיוונה של מוסקבה, סיכוייה של ישראל לגבור על איראן בקרב על לבו של הקרמלין לא נראים גבוהים במיוחד. נראה שגם יחסי החיבה האישיים שנרקמו בין בנימין נתניהו לפוטין לא יעזרו לירושלים במקרה זה.

אם אכן התחזית הזאת תתממש, הרי שהאינטרס של התעשייה הביטחונית ברוסיה לעסקאות ענק נוספות עם הרפובליקה האסלאמית דוגמת מכירת מערכת ההגנה האווירית "אס-300", לצד החשדנות הטבעית של חלק מהאליטה הרוסית כלפי היהודים, יטו את הכף לטובתה של טהרן. אמנם איש אינו צופה נתק מוחלט ביחסי ישראל ורוסיה בדומה למצב בתקופת מלחמת ששת הימים, אבל הטון שנוקטת מוסקבה נגד ירושלים במגוון רחב מאוד של נושאים בהחלט יכול להחמיר בקרוב.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

אלכס נירנבורג

עורך מדור הספורט ב-nrg

לכל הטורים של אלכס נירנבורג