נתניהו הוא הראשון שצריך לתמוך בתאגיד
התאגיד שפועל מכוח החוק, אמור לשדר תקשורת אובייקטיבית בכפוף לרגולציה מחמירה. אז על מה כל המהומה? אפשר למצוא מתווה שיאפשר הן שליטה על שידורי התאגיד והן חופש עיתונות בריא
אם אתם חיים בישראל 2017, ודאי שמעתם על סאגת התאגיד הציבורי. כמה דיו נשפך, כמה מלים נאמרו, כמה אמוציות. אפילו עלתה לאוויר המילה הידועה לשמצה "בחירות". נו, באמת. אני חושבת שמישהו כאן התבלבל.קשה לאמוד את הערך המוסף שיעניק לנו התאגיד החדש, בפרט שהוא נולד על רקע חוסר איזון מחריד בין עלויותיה הגבוהות במיוחד של רשות השידור הארכאית ותחזוקתה, לבין התועלת שהופקה ממנה - עובדה שמעלה שאלה, מדוע בכל זאת במקום לסגור אותה לחלוטין מקימים תאגיד חדש? אבל אני אני מעדיפה להתמקד בגופו של עניין.
נתניהו: בשביל מה צריך את התאגיד הזה? (צילום: לע״מ)
אם אכן נפשט את הדברים, בגדול עובדי התאגיד הציבורי אמורים להפוך להיות עובדי מדינה. עיתונאים, ככלל, ובאופן עקרוני, אמורים לתפקד ככלבי השמירה של הדמוקרטיה. זוהי לא יומרנות לטעון כי התקשורת עשויה להיחשב ה"רשות הרביעית" שמצטרפת לשלוש הרשויות, המחוקקת, השופטת והמבצעת, הפועלות במקביל מכוח עיקרון שלטון החוק, ותפקידן לרסן אחת את השנייה.
לפיכך במקום שבו עיתונאים אמורים לבקר את השלטון, לרסן אותו או לדחוף אותו לפעולה אקטיבית לטובת הציבור, הם, במסגרת התאגיד החדש, יהפכו להיות למעשה חלק ממנו. ככל הנראה יהיו להם את אותם התנאים של עובדי מדינה, כן כן כולל ההטבות, שהם רגילים לבקר חדשות לבקרים.
לכן למעשה, עובדי התאגיד הציבורי נלחמים להיות חלק מעובדים שיעבדו בשירות הציבורי, ועל-כן כפופים לו, וכפועל יוצא מכך, בוא נודה, התחושה היא שהסיקור העיתונאי יהיה פחות חופשי מאשר סיקור בעיתונות או במדיה "עצמאית" יותר.
נתניהו. אולי די עם מאבקי הכוח?
צילום: AFP
ועל מה בעצם ראש הממשלה, בנימין נתניהו נלחם? ייפתח תאגיד ציבורי שאמור לשדר תקשורת אובייקטיבית, ושוב אני מזכירה, בכפוף לרגולציה מחמירה, זה לא יהיה אמור לשרת אותו לכאורה? שהרי, התאגיד, שאמור להחליף את רשות השידור, פועל מכוח החוק. אם נתניהו כל-כך מבקש להילחם על השליטה בתאגיד, על הצורך לנעוץ ציפורניו בכלי תקשורת כלשהוא, אז הוא הראשון שצריך לתמוך בתאגיד. שכן, כל שינויים שהוא או הממשלה יבקשו לעשות בתאגיד, יבוצעו מכוח החוק. וזאת, בשונה לחלוטין מ"שליטה" בכל כלי תקשורת אחרת, בשוק הישראלי. שם הרי לא תיתכן רגולציה כזו ופגיעה חמורה כל-כך בחופש העיתונות, וכן, "שם" ימשיכו לכתוב כותרות ענקיות שמטרתן להתנגח בשלטון הקיים, בהתאם לתפקיד כלי התקשורת הלא כתוב והלא רשמי, מבלי שבפועל תהיה לנתניהו שליטה ממשית ל"שלוט" בכך.
אז על מה בעצם התאגיד ונתניהו נלחמים? על שליטה? על כוח? במקום להראות שרירים כל הזמן, ולהתעסק במאבקי כוח, אפשר לעצור ולבחון את השאלה על מה נלחמים. במצב שבו גויסו כבר אנשי תקשורת רבים (ואף מילה על גאולה אבן) והתאגיד כבר פועל ורץ ברשתות החברתיות (כולל הבטחות ל"תחקירים מטלטלים"), אפשר למצוא מתווה ונתיב רגולטרי הגיוני שיאפשר הן שליטה על שידורי התאגיד והן חופש עיתונות בריא. שכן, גם במלחמות, אמור להיות היגיון בסיסי ומטרה. כמו שפרידריך ניטשה אמר פעם, "מי שיש לו 'למה' שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל 'איך".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם