כאן ושם: הברנז'ה משתלטת על השידור הציבורי
למה אלה שרוממות חופש הביטוי בגרונם אינם פוצים פה נגד המתרחש בתאגיד, למה אף אחד לא מדבר על הפראבדה של קבוצת פוליטיקאים שבוחשת שם, ומה האובססיה להשליך אלף עובדים?
כמעט ונכנעתי לסתימת הפיות. אמרו לי "אל תכתוב נגד התאגיד, לא כדאי". אמרו לי אל תדבר, למה לך? את הכוח לכתוב בכל זאת שאבתי מחבריי היקרים המתרוצצים כעת מהפגנה להפגנה, נלחמים על הבית בלב שותת, לא יודעים את נפשם, נושאים את עלבון השפלתם, וזועמים על הדה לגיטימציה הפושעת שנעשתה להם. את הכוח לכתוב קיבלתי מדמעותיהם של עובדות ועובדים מוכשרים ומנוסים, שמישהו החליט סתם כך לזרוק, משום שאינם נמנים על הברנז'ה.גילוי נאות: כעיתונאי למעלה מ-22 שנים בקול ישראל, מגיש ועורך יומני חדשות, וכמי שהגיש בהצלחה רבה במשך שלוש שנים את התוכנית "הכל דיבורים", סירבתי להצעה מבזה מהתאגיד, וגם כעת, איני מתכוון להימנות על נתיניו.
עובדי רשות השיידור בהפגנה מול בית ראש הממשלה. נקבל פייק שידור ציבורי.
צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90
ב-30.4.2017, אם חלילה יקום התאגיד, תושלם השתלטות הברנז'ה על השידור הציבורי, ומה שנקבל יהיה פייק שידור ציבורי. נקבל שידור מטעם קליקה קטנה, ששדרת הניהול שלה היא חד צדדית ומוטה, דורסנית, וסותמת פיות, שלא תשקף כלל את מגוון הדעות והתרבויות. כפי שהדירה מאות מעובדי רשות השידור רק משום שאינם נמנים על הקליקה הנכונה, כך תדיר ציבורים שלמים ביהירות ובלהג שינקינאי.
כדי לזרות חול בעיני הציבור, צירפה לשורותיה מזרחי מחמד, ימנים לשעשוע, ודתיי צעצוע, שיעשו את דבר אדוניהם הקומיסרים בתאגיד. אותם קומיסרים הפועלים מטעם קבוצת פוליטיקאים. פייק שידור ציבורי - על חשבון משלם המסים. לא לילד הזה פיללנו.
לכן, יש לסגור לאלתר את התאגיד, ולהמשיך לייעל את רשות השידור. הקמה של גוף מנוכר שכזה, היא לא פחות מסכנה אמיתית לחופש הביטוי ולחופש העיתונות בישראל. מדוע אלה שרוממות חופש הביטוי בגרונם, אינם פוצים פה נגד המתרחש בתאגיד? תארו לעצמכם שראש הממשלה נתניהו היה חסיד נלהב של התאגיד - או אז היו זועקות הכותרות, כי זהו ה"פראבדה" של נתניהו. מדוע כעת אף אחד לא מדבר על הפראבדה של אותה קבוצת פוליטיקאים שבוחשת בתאגיד? מה האובססיה הזו להקים גוף מיותר ולהשליך הביתה 1,000 עובדים בלי כל סיבה.
יש לסגור לאלתר את התאגיד, ולהמשיך לייעל את רשות השידור.
צילום: שאטרסטוק
אז היכן התחקירים הנוקבים על הגוף שהפך מסואב עוד לפני שקם? איך זה שכולם מעדיפים את 200 עובדי התאגיד על 1,000 עובדי רשות השידור. איך זה שאף אחד לא מדבר על 5 סמנכ"לים (!) שהתפטרו? איך זה שמנהלים בתאגיד עובדים בשני גופים במקביל? איך קרה שהתאגיד קיבל מיליונים מאגרת הרישוי? איך זה שלא בודקים את הטענות שלפיהן מקורבים, שחלקם המליצו על סגירת הרשות, מקבלים חוזים בתאגיד? ועוד לא הזכרנו את הטענות על הליך המיון המוזר, על הפסילה השרירותית מראש של עיתונאים ועובדים בעלי הישגים מוכחים לפי כל קנה מידה, ועל שיטת חבר מביא חבר.
ואיך זה שגוף ציבורי משלם מיליונים לחברת לובי ואף אחד לא קם. והיכן הזעקה הציבורית והתקשורתית על הוצאת מכרזים למאות עובדי קבלן? וכעת כאשר הקרקע בוערת, לא מהססים בתאגיד לשוב ולזרות חול בעיני הציבור, לפרסם מינויים בעיתויים תמוהים, להשתיק בעורמה את המתנגדים, ואפילו להציע לעובדים להתקבל כעובדים זמניים. איך אף אחד לא מדבר על החרפה הזו?
מלבד כמה מקורבים לתאגיד, עובדי הרשות שנקלטו נאלצו להיכנס בחוזים משפילים ובתפקידים שלא הולמים את רמתם המקצועית. עובדים אלה מספרים על אי מוכנות התאגיד, על בלבול וחובבנות, ועל התחושה הקשה כאילו הם סרח עודף, שאריות דנ"א פגום.
החטא הקדמון הוא רעיון העוועים לסגור ולפתוח, מבית מדרשו של גלעד ארדן. אח"כ קידמו לפיד, ארדן וכבל את הגוף המוזר בהתלהבות. ראש הממשלה נתניהו טעה כאשר אפשר לחוק לעבור, אך כעת מודה בטעותו, ואילו כחלון שמתחבא תחת אצטלת התקציב המזויפת, חושש להרגיז את הברנז'ה - זו שמעולם לא ספרה ולא תספור אותו.
נכון, כמו בכל גוף גדול יש תקלות ולכאורה אי סדרים ולחצים פוליטיים מכל הכיוונים. גם בכלי תקשורת אחרים לצד עיתונאים מוכשרים, יש המון מה לתקן, אז אולי נסגור ונפתח? אלא שכעת, משבוטלה האגרה ולמעלה מ-600 עובדים ברשות השידור פרשו, הפך התאגיד למיותר אפילו יותר, ולכן יש לסגור אותו ולשקם את רשות השידור. אף אחד לא ילמד אותנו מהו רדיו, מהי טלוויזיה, ומהי עיתונות. הישגיה המפוארים של תחנת "קול ישראל" ותוכניות האיכות של הטלוויזיה הישראלית מוכיחים זאת. איננו רוצים פראבדה או שידור מטעם, לא מימין ולא משמאל. כל שאנו רוצים הוא לחזור לחדוות העשייה והיצירה, עם שידור הוגן ומאוזן, נשכני וביקורתי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם