ארדואן ויתר על הכניסה לאיחוד האירופי
במידה שדרכו של ארדואן תצליח ומשאל העם יעבור - זוהי עזיבת רעיון האיחוד האירופי וחזרה אל רעיון הסולטאנות
בעוד כשלושה שבועות ייצאו כשלושה מיליון טורקים הגרים באירופה להצביע במשאל העם, שיקבע אם הנשיא הטורקי ארדואן יקבל שדרוג בכוחו. התעמולה הטורקית לקבלת התמיכה במשאל העם הביא הביא לעימות קשה עם מדינות דוגמת גרמניה והולנד.בשנים 1299-1923 התקיימה היישות העת'מאנית. היא כבשה את ארץ ישראל והמזרח התיכון במהלך המאה ה-16. באותה מאה בנה הסולטאן סלימאן המפואר את חומות העיר העתיקה בירושלים. בשיא תפארתה אף ניסתה האמפריה להפיל את חומות העיר וינה שהיתה שייכת לאמפריה הרומית הקדושה, ללא הצלחה.
בתקופה זו לאזרחים אירופים ברחבי האמפריה היו זכויות כלכליות מיוחדות שנקראו קפיטולציות. מדובר בהסכמים שנחתמו לראשונה כבר במאה ה-12 במטרה להסדיר את המעמד של הסוחרים הזרים הלא מוסלמים שהתיישבו באיזור מוסלמי. העת'מאנים חתמו על הסכמים מסוג זה מהמאה ה-16. בתחילה האמפריה העת'מאנית הכתיבה באופן חד צדדי את זכויות אלו, אך עם היחלשותה של האימפריה, היא נתנה זכויות נרחבות לכלל הנתינים הזרים שישבו באימפריה.
מהלך זה הביא לימים לכניסה האירופאית למזרח התיכון שהחלה עם נפוליאון (כבש את מצרים בשנת 1798) ונגמרה במלחמת העולם הראשונה (בשנים 1914-1918). בשנות ההתפוררות היא אף קיבלה את הכינוי המזלזל "האיש החולה על הבוספורוס", אחד המיצרים החשובים בשטחי האמפריה.
עם תום המלחמה הגדולה, מלחמת העולם הראשונה, והקמת טורקיה המודרנית מספר שנים לאחריה, ניתק המייסד מֻצְטַפָא כֶּמָאל אטאטורק (Mustafa Kemal Atatürk) את טורקיה הצעירה מכל קשר לדת האסלאם ומהאמפריה העת'מאנית האדירה שהתפוררה לה. זה כלל את שינוי יום החופש (מיום שישי לראשון), הכנסת תכנים מערביים במערכת החינוך והזנחת ההיסטוריה העת'מאנית. גולת הכותרת של הניתוק מהדת היתה שינוי הכתב של המדינה הטורקית. עזיבת הכתב הערבי לטובת הכתב הלטיני. מדובר היה בלא פחות ממהפכה.
אחרי תהליך ארוך, שכלל מספר הפיכות מוצלחות והפיכות שאינן מוצלחות עברה טורקיה דרך ארוכה מהמדינה החילונית של אטאטורק למדינה בעלת אופי מסורתי בראשות רג'יפ טאיפ ארדואן. הדרך לא רק כללה את המעבר מליברליות חילונית למסורתיות דתית, אלא גם חיזוק מעמד המנהיג וכן החלשת הצבא החילוני שנחשב עד כה ל"שומר הדמוקרטיה".
עוד בימי הקמת ה-AKP, מפלגת הצדק והפיתוח, בקיץ 2001, אמר ארדואן כי הוא מתכנן לשנות את "המצב הכֶּמָאליסטי" של המדינה, כלומר לעזוב את דרכו החילונית של אטאטורק, מייסד הרפובליקה. ארדואן הנשיא הנוכחי, מקיים אט אט את הבטחותיו. הדבר כלל הכנסת תכנים דתיים בתוכנית הלימודים וכאמור, החלשת הצבא. חשוב להבין כי הדיבורים והמעשים שומרים את כוחו הפוליטי ואף מחזקים אותו כמעט באופן קבוע, דבר שאפשר לראות בכוחה של מפלגתו וביתר שאת ביציאה המהירה של ההמונים לרחובות בניסיון ההפיכה הכושל בקיץ האחרון.
מה השלב הבא מבחינתו? בחודש הבא יערך משאל עם על סדרת שינויים בחוקה הטורקית שיעבירו אל הנשיא, ארדואן באופן דמוקרטי כמובן, כוח נוסף שיוכל בעצם להתגבר על הפרלמנט ולהיות הבעלים על השלטון, או בערבית - סולטאן. כלומר להיות שליט יחיד, כמו הסולטאן בתקופה העת'מאנית.
בדומה לארצות הברית גם אזרחי טורקיה שנמצאים בחו"ל יכולים להצביע. ארדואן לא מוותר עליהם, בוודאי אם הוא יודע שרבים מהם הם תומכי מפלגתו. לפי הערכות ישנם כמה מיליוני אזרחי טורקיה הזכאים להצביע במשאל העם וגרים באירופה. זוהי אירופה חדשה.
אירופה חדשה שאחרי ה"ברקזיט" ובחירת טראמפ האמריקני, זוהי אירופה שבה יש ירידה בזהות הכלל-אירופית (היחלשות האיחוד האירופי) ועלייה בזהות הלאומית. גם אם אין לכך עדיין סימוכין במערכות בחירות, ישנה עלייה בכוחו של הימין הלאומני, המעוניין לחזק את הזהות הלאומית. זהות זאת באה תוך ביטול זהותם של הזרים, שלאור המצב הביטחוני, רבים מהם מוסלמים.
המשבר שנוצר לאחרונה עם הולנד וגרמניה, שבה מעל שלושה מיליון טורקים, הוא הזדמנות שמנוצלת עד תום. הגרמנים הכירו כבר בקיץ האחרון ב"טבח הארמני", דבר שהכעיס מאוד את הטורקים. המשבר כלל אי הכנסה של שרים טורקיים להולנד וכינוי הולנד כ"בירת הפשיזם". ארדואן מרשה לעצמו לכנות אותם בשמות חמורים כמו "נאצים", כדי לעשות דה-לגיטימציה לשלטונם, אבל כוונתו העיקרית היא לחזק את אומרי ה"כן" של התמיכה במשאל העם לטובתו. כדי לאזן אציין כי כ-30 אלף כורדים בפרנקפורט הגרמנית נגד הנשיא הטורקי, כינו אותו "טרוריסט" וקראו לשחרור המנהיג הכורדי.
What's BEHIND pro-Erdogan/AKP protests in Rotterdam
— Carlos Latuff (@LatuffCartoons) 12 במרץ 2017
Rotterdam 'daki Erdoğan yanlısı/AKP eylemlerinin arkasında GERÇEKTEN ne var?@TGlobePost pic.twitter.com/AF5eV9JjOa
בקריקטורה המצורפת של קרלוס לטוף אנו רואים את הביקורת על ארדואן כי הוא מנצל את העימות הדיפלומטי עם אירופה לטובת אישור חיזוק כוחו במשאל העם.
במידה שדרכו של ארדואן תצליח ומשאל העם יעבור - זוהי עזיבת רעיון האיחוד האירופי וחזרה אל רעיון הסולטאנות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם