ראשי » חדשות » דעות

משפט אזריה: עו"ד שפטל מתחיל לרדת מהעץ?

הבקשה לפתוח במשא ומתן עם התביעה הצבאית במשפטו של החייל היורה, במגמה להגיע להסדר טיעון חדש, תוך ויתור ההגנה על הערעור בתנאי להקלה דרמטית בעונש היא הגיונית, אך גם מעידה על שינוי בתפיסת ההגנה

לאחרונה פורסם בתקשורת כי הפרקליט הבכיר, עו"ד משה ישראל, העביר לפרקליטות הצבאית מכתב בצירוף ייפוי כוח חתום על ידי עו"ד יורם שפטל, המייצג את סמל אלאור אזריה בבית הדין הצבאי לערעורים. במכתבו, מבקש עו"ד ישראל לפתוח במשא ומתן עם התביעה הצבאית במגמה להגיע להסדר טיעון חדש, תוך ויתור ההגנה על הערעור בתנאי להקלה דרמטית בעונש.

 
נראה שכיום, ישנן כמה חלופות בעניינו של אלאור אזריה:
האחת, המשך שמיעת ערעורי הצדדים שנקבע למאי 2017 בהרכב מורחב של 5 שופטים. ההגנה ערערה גם על ההרשעה בהריגה וגם על גזר הדין, ואילו התביעה ערערה על קולת העונש. בסופו של ההליך, יינתן פסק דין של בית הדין הצבאי לערעורים גם לעניין האשמה וגם לעניין העונש. על פני הדברים, קיים פער בין חומרת העבירה שבה הורשע אזריה (שעונשה המקסימלי בחוק הוא עד 20 שנות מאסר), לענישה המקלה שנגזרה במקרה הנוכחי.

בית הדין הצבאי לערעורים יצטרך לבחון האם יש הצדקה לפער הזה שנקבע בערכאה הדיונית המחוזית. פער בהחלט לא שגרתי. הסיכוי שיתערבו בהכרעת הדין נמוכה מאוד. לבית הדין הצבאי לערעורים יש יכולת מוגבלת להתערב בממצאים עובדתיים מאחר שלערכאה הדיונית יכולת להתרשם באופן ישיר ממהימנות עדים. לבית המשפט שיושב כערכאת ערעור אין את היכולת הזו, והתערבות בנושא מהימנות העדים או בעניין קביעות עובדתיות אחרות, נעשית רק במקרים חריגים.

צריך לזכור שערכאת הערעור מתערבת בעונש רק כאשר יש סטייה משמעותית ממדיניות הענישה הנהוגה באותה עבירה, עניין שיש בו פתח ממשי כי יש כאן סטייה. בדרך כלל העונשים גבוהים יותר בעבירת הריגה.

יודגש שבמקרה של ערעור כפול על העונש (של התביעה והסנגוריה), נתונה הרשות לביה"ד הצבאי לערעורים להחמיר בעונש או אף להקל בו.

 
 אפשרות שנייה: הסכמה הדדית על משיכת הערעורים וביטול ההליכים בפני ערכאת הערעור. במצב כזה, פסק הדין המחוזי הופך לחלוט ומקים אפשרות לפסוע בהליכים מנהליים להקלה בעונש באמצעות פנייה לאלוף הפיקוד, בעניין אזריה, ששירת בחטיבת כפיר, לאלוף פיקוד המרכז. כאן נדרשת חוות דעת אוהדת של הפרקליטות הצבאית, ובהמשך גם לנשיא המדינה בהליך של חנינה לביטול או מיתון ההרשעה לסעיף קל יותר.

 
אני, באופן אישי, לא מכירה מקרים שבהם התביעה הצבאית התחייבה מראש להליך מנהלי מסוג זה בעבר, ונראה שהאפשרות כי התביעה הצבאית תסכים להתחייב להליכים מנהליים לא ריאלית וההגנה תצטרך להסתפק בהתחייבות הדדית למשיכת הערעורים (ככל שהפרקליטות הצבאית תסכים למהלך זה).

אפשרות שלישית: צמצום יריעת ערעור ההגנה אך ורק לעניין הענישה. או אז, הסוגיה שתתגלגל לפתחו של בית הדין הצבאי לערעורים, היא מידת העונש בלבד. גם במקרה כזה, צריך לומר, יהיה מתח משמעותי בענישה.

במצב דברים כזה, יכולים הצדדים להגיע להסכמות שאותן יניחו בפני בית הדין, קרי, הסדר טיעון לעניין העונש שבו תוצג עתירה עונשית מוסכמת שבית הדין הצבאי לערעורים יתבקש לאמץ ולשנות את גזר הדין. המשמעות: ההרשעה בהריגה נותרת על כנה.

בעיניי, זו תוצאה בסבירות נמוכה. וגם אם כן, הדבר תלוי בהנמקות הצדדים. ככלל, ההלכה היא שבית הדין נוטה לכבד הסדרי טיעון אם הם סבירים.

ולכן, הפנייה של עו"ד ישראל כניסיון גישוש של גורמי ההגנה לבחון איזושהי הסכמה שתקצר את סיום ההליך ותביא את ההליך לסיומו באופן מוסכם לטובת אלאור אזריה היא מגמה מוצדקת בנסיבות העניין ומעידה גם על שינוי בתפיסת ההגנה. המסר הציבורי כבר ברור וכעת צריך לבדוק איך מסיימים את ההליך בצורה שתסב הכי פחות נזק לנאשם, או בצורה הקלה ביותר לנאשם.

ואולם, על פני הדברים נראה לא סביר שהתביעה תסכים ביוזמתה להקלה נוספת בעונש, בהתייחס למתח בין העבירה לגזר הדין.

הכותבת היא עו"ד צבאית, סא"ל במילואים בפרקליטות הצבאית, מתמחה בדיני צבא ומייצגת חיילים וקצינים בהליכים פליליים בבתי דין צבאיים ובהליכים מנהליים בצה"ל
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

טור אורח

Nrg מעניק במה לכותבים אורחים

לכל הטורים של טור אורח