הכיפה האדומה של צה״ל, גרסת הציונות הדתית
האחריות על המשבר המעמיק בין חלקים רבים בציונות הדתית לבין הצבא על רקע גיוס נשים מוטלת על שני הצדדים. צה"ל – שלא העביר כראוי את המסרים לציבור הדתי לאומי, ומנהיגים דתיים – שתוקפים את המהלך בצורה מוגזמת. הגיע הזמן לעשות סדר
מתחת לפני השטח, מבעבע לו משבר אמון מורכב מאוד, בין חלק לא מבוטל בזרמים מרכזיים בציונות הדתית במגוון שכבות אוכלוסייה - כולל הורים ומתגייסים פוטנציאליים, לבין צה"ל. הצבא נמצא בנקודת מבחן מהמשמעותיות שהיו לו בעשורים האחרונים, אל מול ציבור שמהווה ממד קריטי בחוסנה של המערכת, גם בכמות וגם באיכות, במקצועות החי"ר ובכלל.הרקע למשבר הוא שילוב נשים בתפקידי שדה משמעותיים בצה״ל. מעבר לעובדה שנשים לקחו על עצמן תפקידים "צבאיים" עוד מראשית ימי המדינה, הרי שמאז תחילת שנות האלפיים אנו רואים יותר ויותר נשים בתפקידי השדה - מתפקידים "עורפיים" יותר כמו תצפיתניות במודיעין שדה, נ"מ ופיקוד העורף, דרך בודקות מעברים במשטרה צבאית ועד שירות קרבי בגדוד קרקל המעורב.

הרב לוינשטיין
צילום: יובל גינצבורג
ובכל זאת, בשבועות האחרונים היה קשה לפספס התבטאויות שיצאו ממכינת הדגל של הציונות הדתית בעלי וכן אמירות על רקע דומה של ח"כ בצלאל סמוטריץ'. לצד זאת התקיימו הפגנות של צעירים לפני גיוס, מאמרי מערכת נגד השירות המעורב של עורכים בעלוני השבת המחולקים בבתי הכנסת ועוד.
מהיכן כל זה פתאום מגיע, ועל רקע מה ?ההערכה היא שצה"ל רצה לברך, אך בעיני אותו ציבור הוא יצא מקלל. ההחלטה להעמיק את שירות הנשים בצבא לא אמורה להרתיע או להפחיד את ראשי הציונות הדתית וגם לא את המתגייסים הפוטנציאליים, אולם דרך הבלטת המהלך והנגשתו הלא מוצלחת לציבור הדתי לאומי הכעיסה את מנהיגיו, השאירה תחושה של ניסיון מכוון לפגוע בו – או בעגה הצבאית מהלך של "כיפה אדומה" - ועוררה דמורליזציה שייצרה כדור שלג בקרב הציונות הדתית.
כדור השלג הזה ייצר מיסקלקולציה והפצת מיתוסים מדומים, שנישאו על גלי הרשתות החברתיות והגיעו לממדים שאינם מחוברים למציאות. "נשים ישנו עם גברים באותו אוהל", "מפקד טנק יהיה יממות שלמות עם נהגת וטענית" ו"איך יפקד מ"כ דתי על בנות במשך שעות בפילבוקס נעול" - כל אלה כלל לא נמצאים בתכניות של צה"ל, אולם חוסר התקשורת והניתוק שנוצר בין קברניטי הצבא לבין מנהיגי הקהילה יצרו מיתוסים שגרמו להעמקת המשבר.
אנחנו מכירים את זה מסיטואציות בחיי היום יום שלנו – כשרוצים בטובתו של מישהו, עושים מאמצים כדי להתגמש ולמצוא אתו את עמק השווה. אך כשמישהו מסיבה זו או אחרת פחות חשוב, לפתע כל דבר הוא עילה לפיצוץ. במקרה של שילוב הנשים בצה"ל נראה ששני הצדדים מבצעים העמקה של המשבר, שכבר התפתח לממדים מסוכנים, כאשר בתווך גורמים בעלי אינטרס ממנפים אותו לשימושיהם וצרכיהם - ולא לטובת הכלל.
למנהיגי הציונות הדתית ישנה אחריות מסוימת על ציבור שתרם, תורם ועוד יתרום תרומה משמעותית למערכת הביטחון, שמצידה חייבת להבין את צרכיהם ולהתחשב ברגשותיהם, כמו גם לדעת כיצד להעביר לאותו קהל את המסרים, מבלי לפגוע ברגשותיהם, ומכאן בחוסנה של המערכת. בסופו של דבר לשני הצדדים יש אינטרס אחד - והוא צבא חזק שינצח בקרב.
כדי שזה יקרה, כל אחד מהצדדים יצטרך לנשום עמוק ולייצר הרגעה של השטח, אחרת הבלגן המסוכן הזה לא יפסח על אף אחד מהצדדים. הגיע הזמן לעשות סדר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg