הפיגוע הוא חלק מגל טרור נוסף – שבכוחנו לעצור
האירועים האחרונים מלמדים שיש להיערך לגל טרור המכוון בעיקר נגד חיילים, כי כנראה מישהו בצד השני הבין שפגיעה בחיילים כואבת יותר לישראלים, ועשויה להיתפס בעולם כלגיטימית. עלינו לשבור את הגל במתקפה יזומה כפי שעשינו בעבר, ולגלות נחישות ברמה המדינית
באוקטובר 2000, כאשר החל רצף האירועים האלימים בשטחי עזה, יהודה ושומרון וגם בתוך גבולות הקו הירוק, ולאחר כישלון המשא ומתן שניהל ברק עם הפלסטינים, עלה לתודעה המושג "גאות ושפל". המושג בא לתאר את המצב בין הצדדים בראייה לטווח ארוך: גאות משמעה עלייה בנפח הפיגועים והעימותים, שפל מסמן רגיעה יחסית.זירת הפיגוע הבוקר בצומת עפרה. צילום: הלל מאיר, TPS
זמן קצר לאחר פתיחת המהומות, אז בשנת 2000, הייתה הנחת העבודה של צה"ל שמדובר באירוע ארוך טווח שאינו עומד להסתיים בקרוב. לא בטוח שדימינו אז שמדובר במשהו שיימשך עשרות שנים, והנה אנו באים.
ציר 60 שמחבר בין צומת תפוח לחברון דרך עפרה וגוש עציון, הוא מוקד פיגועים ידוע ומוכר. זהו ציר אסטרטגי שהפלסטינים מבינים ומכירים היטב את משמעותו. מאות משפחות איבדו את יקיריהן בציר הזה בימי חול, בערב שבת ולקראת חג. היום איבדנו בו את אלחי טהרלב.
אירועים על ציר 60 שימשו לא פעם סממן ברומטרי להלך הרוח הכללי. כשציר 60 עולה לכותרות יש לחשוב לא רק על הפיגוע הקונקרטי, אלא גם על ההשלכות ביום שלמחרת.
פיגוע מוצלח לפלסטינים בציר הזה מסמן שהפיגוע הבא בדרך, וכאשר אנו מצויים לפני חג הפסח אין מדובר בצירוף מקרים – יש כנראה הכוונה בצד השני להתחיל ו"לחמם" את העניינים. את המגמה הזו אפשר היה להבין כאשר חמאס איים עליינו בעקבות החיסול האחרון בעזה, ולכן אין להיות מופתעים מכך שנעשה פיגוע.
השאלה היא – האם אנו בשפל או לקראת גאות? דפוס הפעולה של המפגע הבודד לכאורה מצביע על כך שייתכן שאין קשר בין פיגוע זה או אחר ובין הלך רוח כללי. אולם המציאות, הן מול חמאס והן במישור הגאו-אסטרטגי, כאשר ייתכן שהאמריקאים דוחפים למהלך מדיני, מצביעה על כך שיש אינטרס מובהק בקרב הצד הפלסטיני המפולג והמסוכסך, לעורר מתיחות דווקא עכשיו.
''אירועים על ציר 60 שימשו לא פעם סממן ברומטרי להלך הרוח הכללי''. ניסיון פיגוע בצומת גוש עציון
צילום: הצלה יו''ש
מכאן שהדעת נותנת כי אנו צפויים לאירועים נוספים, כאשר מה שמתהווה בפיגועים האחרונים הוא פחות פגיעה באזרחים ויותר פגיעה בחיילים. ואין זה מקרי. כנראה מישהו בצד השני הבין שפגיעה בחיילים כואבת יותר לחברה הישראלית, ובהקשר הבין-לאומי עשויה להיתפס כלגיטימית, בטח בהקשר של "לוחמי חופש" הפועלים במובהק נגד ה"כיבוש".
מה אפשר ללמוד מכך? הסתכלות על הפשט מובילה למסקנה מתבקשת למדי – אנו עומדים בפני גאות, קרי התחדשות של גל פיגועים ממוקד לזירת יהודה ושומרון. ייתכן שחמאס אינו מעוניין להסלים את המצב סביב הרצועה – שם, כזכור, כנראה עוד לא הגיעו לבשלות של מנהרות התקפיות, ואת מה שיש לא רוצים להקריב כעת. פיגועים ביהודה ושומרון גם מעוררים ויכוח בתוך החברה הישראלית, וכאשר אנחנו עוסקים במיץ של עצמנו, הצד השני פורח.
ההסתכלות על הדרש היא החשובה יותר. מי שינסה לשייך אירוע ספורדי לטרור שאינו מוכוון מלמעלה – מפספס את הפואנטה. אנו עומדים בפני מערכה מתמשכת שלא התחילה אתמול וגם לא תסתיים מחר. הצד השני מוביל את המערכה הזו כדי להתיש אותנו, ולגרום לנו להתקפל כפי שעשינו בעבר. הם חושבים להם שם במסדרונות הפת"ח וחמאס שהם ימאיסו עלינו את הישיבה כאן בארצנו, וזאת רק כי זה עבד להם מצוין בעבר.
''מישהו בצד השני הבין שפגיעה בחיילים כואבת לישראלים''. אחיו של סמל אלחי טהרלב בהלווייתו
צילום: הלל מאיר/ TPS
ולכן, המשמעות המידית היא שיש להתכונן לגל נוסף ולהבין את תכליתו. לשבור את הגל הזה במתקפה יזומה, כפי ששברנו אותו בעבר בפעילות מבצעית של זרועות הביטחון, חלקה גלוי וחלקה סמוי. נדרש מהלך אקטיבי ויזום שימנע היווצרות של גל, תוך גילוי נחישות רבה ברמה המדינית, כזו שאינה מתפשרת על עקרונות הביטחון של מדינת-ישראל, ואינה מוותרת על נכסים אסטרטגיים תמורת הסכם שאינו שווה את הנייר שעליו הוא חתום.
המשך עמידה איתנה תוך הפעלת "קיר הברזל" הביטחוני הוא תנאי ליציבות שלנו, וכפי שראו זאת אבות האומה, בכל פעם שנעמוד בפני גאות – ניתן להם מנה אחת אפיים. גם מהסיבוב הזה, אם יבחרו בו הפלסטינים, הם יצאו כשידם על התחתונה. זה הסיפור ונראה שהוא יעבור מדור לדור. וכמה זה חשוב שנעביר אותו הלאה, בטח בימים אלו שבהם אנו מספרים ומדברים על היציאה מעבדות לחירות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם