הקפריזה של ביבי, הגמגום של בנט ושתיקת השרים
כשראש הממשלה בנימין נתניהו החליט להשקיע את כל מרצו בסגירת התאגיד, מלבד כחלון איש לא פצה פה. היכן מפלגתו של בנט, שמייסדה קבע את המושג "הטובים לתקשורת"?
נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם פורסמה הכחשה לאחד הציטוטים הבלתי ייאמנו שנשמעו במקומותינו. בחדשות 10 דווח שבמהלך המשא ומתן בין שר האוצר משה כחלון לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו על תאגיד השידור הציבורי אמר האחרון: "אני לא מוכן שעובד אחד מהתאגיד ימשיך לעבוד".
עובדי התאגיד "כאן" מפגינים בתל אביב (צילום: משה בן שמחון)
תחשבו על זה רגע במנותק ממילים כמו "תאגיד", "רשות השידור" או "דוד ביטן". ראש ממשלת ישראל הבהיר בפגישה עם שר האוצר ועם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שמטרתו היא להביא לפיטוריהם של כמה מאות מאזרחיו ולמנוע מהם תעסוקה עתידית בתחום עבודתם.
מעבר לתימהון לנוכח האמירה עצמה, כמו גם מעובדת הישארותם בחדר של היועץ ושל שר האוצר, שהמשיכו בניסיונותיהם להגשים את מאווייו של הבוס, חשוב להבין שזו אכן תכלית מאווייו של הבוס: להכחיד את הגוף שנקרא 'כאן – תאגיד השידור הישראלי', על מנהליו ועובדיו.
נתניהו בישיבת ממשלה. סימן מטרה וכעת הוא יורה כל חץ אפשרי כדי לקלוע אליה.
צילום: EPA
יעשו בחוכמה המנהלים שלי בתאגיד השידור אם יארגנו יום פתוח במשרדים ובאולפני הטלוויזיה והרדיו. המבקרים יוכלו למצוא שם בין היתר צעירים וצעירות רבים שישמחו לספר שהכוח שהניע אותם להצטרף מלכתחילה לתאגיד היה התחושה שלהם – שנתמכה באמירותיו של ראש הממשלה עצמו – ולפיה התקשורת בישראל מוטה לשמאל הפוליטי, למרכז הגיאוגרפי ולאשכנזיות, ובאופן כללי לא משקפת את עמדות הציבור. "הנה ההזדמנות להשפיע באמת בחטיבת החדשות הגדולה במדינה", חשבו רבים מהם.
אלא שנתניהו גמל להם בניסיונות אינספור לשלוח אותם הביתה. מדוע? יש אומרים שראש הממשלה לא רוצה תקשורת עצמאית שלא מאפשרת לו למנות את אנשי שלומו, ואחרים סבורים שנתניהו מעדיף תקשורת שמאלנית שיוכל להתלונן עליה. רבים נוספים רומזים על סיבות שלא לקוחות מהתחום ההגיוני, אלא מעולם הנפש.
תהיה אשר תהיה הסיבה, היא כבר לא חשובה. בנימין נתניהו סימן מטרה, וכעת הוא יורה כל חץ אפשרי כדי לקלוע אליה. בדרך הוא רומס כל שמץ של הגינות או מנהל תקין. הרי עד שהגיעה לסגירת רשות השידור עברה המדינה ניסיונות כושלים לרפורמות, דו"חות של צוותי מומחים, ועדה ציבורית, ועדה מיוחדת בכנסת, התייעצויות עם ארגוני העובדים, גיוס האופוזיציה ופסק דין של בג"ץ. מנגד, כיצד הוחלט על מחיקת חטיבת החדשות של התאגיד, זו שהושקעו בה כל המשאבים שתוארו לעיל? כמה פגישות נתניהו-כחלון-מנדלבליט, שבסופן שרבט ראש הממשלה על מפית את הסעיפים שיוכלו הפוליטיקאים לחיות איתם.
הפגנת עובדי התאגיד. שהחוזים שהמדינה חתמה עליהם לא שווים את הנייר שעליהם הודפסו.
צילום: אמרי מאירי
עומדים העובדים מהצד - אלה שהלכו שבי אחרי חלום השידור הציבורי ההוגן, המגוון והמאוזן, אלה שעזבו מקומות עבודה למען החלום שהפך לחלום באספמיה - ומבינים שהחוזים שהמדינה חתמה עליהם לא שווים את הנייר שעליהם הודפסו. בנוסף, אחר כך, אחרי כל היממות שהושקעו בנושא על ידי האיש העסוק במזרח התיכון, שומעים אותם עובדים מיתר נציגי השלטון שהתאגיד לא מספיק מעניין את הציבור, ועל כן לא יילחמו למענו ולמענם.
למישהו מחברי הממשלה, מלבד כחלון, אכפת מהשידור הציבורי, מהדרך שבה ראש הממשלה מקבל ומיישם החלטות, מהלהטוטים החשבונאיים, המשפטיים והפוליטיים שנועדו לבצע סיכול ממוקד בקבוצת עובדים מסורה? איכשהו זה לא תואם את האינטרסים הפוליטיים של אף אחד, ולכן השרים פוטרים זאת בטענה שמדובר ב"עניינים של הברנז'ה".
לתומי חשבתי שראשוני המתעניינים בעניין עשויים להיות אנשי הבית היהודי. המפלגה נהגתה על ידי אורי אורבך ז"ל, שהשתוקק לראות את בני הציונות הדתית משתבצים בעמדות מפתח בשידור הציבורי בישראל. לכן מדכא כל כך היה לראות את הופעתו המגושמת של יושב ראש המפלגה הזאת בפתח ישיבת הממשלה בשבוע שעבר: השר נפתלי בנט דקלם כמה משפטים ריקים על מכלי האמוניה. "צריך למצוא פתרון שמצד אחד יגן על תושבי חיפה, ומצד שני לא יביא לאובדן אלפי מקומות עבודה", אמר השר את המובן מאליו, ואז נשאל על ידי אחד הכתבים: "ומה עם אובדן מקומות עבודה בתאגיד?" בנט סירב להשיב, רק סיפק הצהרה מגומגמת על הבנייה ביהודה ושומרון ועזב את המקום.
בניגוד לרושם שיצרו הפוליטיקאים, שתי קבוצות העובדים לא מורכבות מצעירי התאגיד מול ותיקי רשות השידור: בתאגיד יש לא מעט בעלי משפחות שעומדים למצוא את עצמם ללא פרנסה. אבל נניח שמדובר באנשים צעירים שרצו להצטרף באחרונה לשידור הציבורי בישראל - איזה מסר העביר שר החינוך בהתעלמותו מהם? כיצד הוא מנמק את מכתבי הפיטורין שהממשלה שלו עתידה לשלוח אליהם? מה יהיה כתוב בהם: אתם לא טובים מספיק? לא מוכשרים מספיק? איזה שיעור מעביר שר החינוך בכל הנוגע לאמון שהם אמורים לחוש כלפי המדינה שחתמה איתם על חוזה ואז ביטלה אותו ללא נימוק?
בנט אמנם הותיר את כחלון בודד במערכה, אבל גם הוא – כמו יתר שרי הממשלה – חתומים על הקפריזה הזו של נתניהו להרס חלום השידור הציבורי והרס האמון של החבורה, שסברה בטעות שיש כוונה לממשו.
אסף ליברמן הוא עיתונאי 'כאן - תאגיד השידור הישראלי'
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם