לא תודה מירי רגב, אנחנו מוותרים
השרה רגב מנצלת את אפליית המזרחים בישראל, אולם עושה לה שירות דוב. הסערות התורניות שהיא מייצרת, משרתים את אדוניה האליטיסטים-אשכנזים, ובראשם בנימין נתניהו. היא לא פנתרה שחורה, אלא חוטבת עצים עבור אדוניה. אז תודה, אבל לא תודה
היכולת להתעלם מאפליית המזרחים בישראל היא מרשימה. אני פוגש אנשים רציניים וחושבים, משמאל ומימין, שבקיאים ומחוברים לעובדה שיש אפליה ו/או גזענות ממוסדת ועממית מול פלסטינים/ נשים/יוצאי אתיופיה/ להט"ב, אבל 'לא מבינים' את הנושא המזרחי. מייגע כמעט להפנות לאינספור הפרוטוקולים, העדויות והמחקרים על המקום שהועידו המוסדות הלאומיים לתימנים, שהיו מן החלוצים הציונים הראשונים בארץ ישראל (ונחשבו 'כוח עבודה טבעי' ו'חיות השדה', וקיבלו יחס בהתאם), ואחר כך סבלו מעבדות וחטיפת ילדים; דרך עליות מאוחרות יותר, ש'זכו' לסלקציה אכזרית, הקרנות, והעברה בכפייה לעיירות פיתוח, תוך השארתם בכוח.
''חיות השדה''. העלייה מתימן
צילום: פריץ כהן, לע''מ
מייגע לספר על מחקרי ההסללה שהועידו ליוצאי ארצות ערב תפקיד של חוטבי עצים ושואבי מים, כמדיניות מוצהרת. מעייף לפתוח את המחקרים שמראים גם היום פערי השכלה ושכר, בדור השני והשלישי, נתונים על תקרות הזכוכית למזרחים בישראל, חוסר ברשתות בטחון כלכליות וחלוקת נכסים מוניציפליים וטשטוש ההיסטוריה והייצוגים בתרבות הישראלית. מעייף לעשות את כל אלה מול מי שמתעקשים לא לראות ולא לשמוע.
את כל אלה מירי רגב מנצלת יפה. היא שולטת בשיח, שפותח וחודד, בעיקר על ידי אנשי אקדמיה פורצי דרך (רובם שמאלנים, אגב...). היא מדייקת בדבריה על האתוס, שנותן עדיין מקום נרחב ביותר לציונות ולחלוציות ההגמונית- אשכנזית, ודוחק את החלוצים המזרחים למקום של מהגרים פסיביים, חסרי אידיאולוגיה, וחסרי היסטוריה משמעותית, ש'נקלטו' על ידי אותה אליטה.

לא פנתרה שחורה. מירי רגב במימונה
צילום: יהודה פרץ
כך היא מייצרת אמפתיה אמיתית כלפיה, על ידי מי שכן טורחים לדעת ולהכיר את העובדות. אבל, אם נגרד את הדימוי של 'הפנתרה השחורה' שהיא טורחת לייצר, אפשר לראות מי שנכנסת לגמרי לתפקיד חוטבת העצים ושואבת המים, שהועידו למשפחתה ולה כבר לפני שבעים שנות. מירי רגב משרתת את אותה אליטה אשכנזית, שכנגדה היא יוצאת כביכול.
רגב משרתת את ההגמוניה הישנה בכמה אופנים: ראשית, היא משרתת את אדונה נתניהו, זה שקופץ לו 'הגן המזרחי' מדי פעם, והיא רצה לנקות אחריו ולטהר את שמו. למענו, היא גם חוטבת 'עצים שמאלניים'. היה ראוי שתשאל את דוד לוי עד כמה קיבלו אותו בליכוד, 'כקוף שירד מן העצים'. כדאי שתיזכר איך אלי אוחנה התקבל בידיים פתוחות של השרה שקד, ש'סיפרו לה שהוא אינטלגנטי'. השימוש באפליה ובפערים כדי לייצר דה-לגיטמציה לשמאל 'האשכנזי-המנותק' נמוך ונפסד. חצי אמת גרועה משקר.

משרתת את האליטה. נתניהו ורגב
צילום: נעם ריבקין
רגב גם נותנת המון כוח לנציגי האליטה 'הנבחרים', למאיר שלו, ש'לא רואה את מגדל העמק', לגילה אלמגור, ליאיר גרבוז, לגידי אורשר ולעודד קוטלר. הם ממש עומדים בתור ומתחננים לחטוף ממנה ולהיגאל לרגע מהמקום השולי אליו הם נדחקים בתרבות הישראלית. היא משחקת לידי כל מי שלא רוצה להבין ושמצוי בחרדה מהרגע שבו יבואו 'הערסים והערבים', כמאמר רועי חסן. לבטל את מקומה של נהלל, שהוקמה 32 שנים לפני מגדל העמק, בבניין המדינה, הוא דבר הפוך למזרחיות בה אני גדלתי. נהלל, על הישגיה וחטאיה, לא מאיימת עלי. המשימה היא לייצר מרחב בו מקומם של חלוצי מגדל העמק, שדרות, מעלות ודימונה, של יוצאי אתיופיה וגם של תושביה הערבים הוותיקים של הארץ הזו, יהיה מרכזי לחברה הישראלית. לצד סיפורם של בנות ובני נהלל, כמשל.
ההתעקשות לדבר על המזרחים דרך התנגחות עם האליטה האשכנזית, דוחק אותנו שוב למקום בו יש 'פינה מזרחית' בהגמוניה. כפי שהייתה תכנית רדיו יחידה, בשנות השמונים, שהשמיעה 'מוזיקת קסטות' מזרחית. כפי ששריון דמויות מזרחיות ברומן הבא של מאיר שלו ייתן בידיו את הכוח של חורץ הגורלות. מזרחיות זקופת קומה תטפח ותגביר את הקול של רועי חסן, עדי קיסר, איריס אליה כהן, תהילה חכימי, יאיר אסולין, ארז ביטון, חביבה פדיה, מאיר בוזגלו, שרית חדד, דויד פרץ, יוסי סוכרי ועוד יוצרות ויוצרים רבים אחרים, שמספרים את תבנית נוף הולדתם המזרחית, על כל המורכבויות האנושיות והסוציולוגיות.

יש 'פינה מזרחית' בהגמוניה. שרית חדד בקליפ חגיגה
אדי ישראלי
ויש דרכים לעשות את זה. בעיקר בתמיכה ביצירה עצמאית בפריפריות. בחודשיים הקרובים יתקיימו למשל שני פסטיבלים דרומיים משמעותיים. 'דרומה' באופקים ו'קולנוע דרום' בשדרות. אשמח לראות את השרה רגב, שהבריזה מכנס שדרות האחרון, מגיעה לשם ונותנת גב אמיתי לאנשי הפריפריות. מזרחיות זקופת קומה תיתן גם גב ויד לסיפורים מושתקים נוספים לצאת לאור. ליוצאי אתיופיה, לדוברי רוסית, ובעיקר לערבים הישראלים. נפנוף בדגל המזרחי מחד והשתקה של שיח פלסטיני על הנכבה, למשל, רע בעיני. רגב הופכת את התביעה המזרחית לפרטיקולרית ואינטרסנטית, לפוליטית במובן הרע של המילה. בכך היא עושה נזק לפוטנציאל התיקון העמוק והאמיתי שנושאת בחובה המזרחיות הישראלית החדשה.

''השתקה של שיח פלסטיני על הנכבה רעה בעיני''. טקס לציון יום הנכבה באוניברסיטת תל אביב
צילום: דני מרון
התגייסות אמיתית לטובת תושבי מגדל העמק דורשת תיקון גבולות והכנסות באזור, כמו גם בערי פריפריות רבות. מול מועצות אזוריות ומול ערים עשירות, דוגמת תל אביב מול בת ים. רגב קיבלה מהציבור כח גדול ושליטה בתקציבים. היא חלק מממשלה שנכנעה ללחץ הרשויות החזקות בכל הנוגע לתקצוב חינוך בפריפריות ותיקון בחלוקת ארנונה. חלק מממשלה שעוסקת בהפרד ומשול, שיסוי וגינוי ערבים, אנשי שמאל וכל מי שלא משרת את האג'נדה של העומד בראשה. היא רחוקה מלשרת תיקון משמעותי.
השרה רגב והסערות התורניות שהיא מייצרת משרתים את אדוניה האליטיסטים-אשכנזים, ובראשם בנימין נתניהו, אנשי האליטה שהיא מאתרגת בקפידה. העובדה הזו מגבירה את החשד שמדובר באותו מהלך שרק מחזק את הסדר הקיים ומפיק ממנו חיכוך נחוץ לכוח פוליטי עכשווי ותו לא. לא תודה, השרה רגב, אנחנו מוותרים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg