גיום נשים: הפסיקו לנסות "להציל את צה"ל"
דרכנו לעולם אינה עימות מול הצבא. אנו פועלים דרך מחאה, תיקון ושיתוף פעולה, ולא באמצעות מאבק
על פי ידיעות שלא הספקתי לבדוק את אמיתותן ואת פרטיהן, גורמים בעלי כוונות טובות עוסקים באחרונה בהצלת הבנות שומרות המצוות מידי צה"ל ומהגיוס אליו. הם גם עמלים על הצלת הצבא מידי עצמו וממגמות שוויון הנשים המשתלטות על יחידותיו הקרביות.
אומר בקצרה ובלי למצמץ: נראה לי שהסגנון והדרך שבהם נעשים הדברים גורמים יותר נזק מתועלת. יתרה מכך: נראה לי שהם עוול מוסרי הגורם לכך ששכרו של המאבק על הצניעות, שהוא חשוב, יוצא בעליל בהפסדו.
אפרט: לדעתי אכן קיימת בעיה לא קלה במגמת החינוך מחדש לצרכים מגדריים שחדרה לצה"ל לפני שנים ספורות דרך הדלת האחורית מכוח צרכים אובייקטיביים של כוח אדם הקיימים בצבא, ואין כאן המקום לפרטם. בעיית הצניעות וההפרדה החלקית, בעיקר במגע פיזי והקרוב אליו - הפרדה שעליה מתחנך ציבור שומרי המצוות - כנראה החריפה בתקופה האחרונה בגלל שינויים בהרכב כוח האדם בצה"ל.
לוחמות. הדרך שבה בחרו הארגונים מצילי צה''ל ומצילי הבנות להתמודד עם התופעות היא ''דרך קלה'' .
צילום: יהודה לחיאני
בעיות אלה מחייבות פקיחת עין ואיסור להירדם בשמירה לגבי הקורה בצה"ל. הן דורשות עוד את העמקת החינוך פנימה במוסדותינו ובתנועת 'בני-עקיבא' להישמרות ממגע ולצניעות, חינוך לחשיבותם של חיי משפחה נכונים, לשמירת הנאמנות והכבוד ההדדיים בין בני הזוג ולסדר עדיפות נכון יותר בתשומת הלב שאנו מעניקים לילדינו.
כל זה דורש עבודה שורשית ועמוקה בחינוך וביראת שמיים, והיא חייבת לכלול גם את ידיעתם של חיילים שומרי מצוות את תקנות צה"ל, המחזקות את כוחם לשמור מצוות ולהישמר מאיסורים. תקנות אלו לעתים אינן מיושמות בפועל בשל הטמעתן, הטעונה שיפור בחיילים ובמפקדיהם.
אך הדרך שבה בחרו הארגונים מצילי צה"ל ומצילי הבנות להתמודד עם התופעות היא "דרך קלה" ולא בהכרח נכונה. אפשר, ויש דברים בגו, שמה שהתפרסם בשמם אינו מדויק ואף אינו נכון, וממילא הטענות אינן כלפיהם.
מכל מקום חובה עלינו להזהיר את עצמנו ולשנן לעצמנו דברים אחדים: ראשית, הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט, ראש אכ"א אלוף מוטי אלמוז, והרב הצבאי הראשי תא"ל אייל קרים רגישים לנושא, ומקדישים לו זמן רב. הם האנשים הנכונים במקום הנכון, ואין לנו טובים מהם. עד עתה יש להם קבלות לא מעטות על דברים שעשו להוציא השפעות שמקורן אינן בצה"ל מהצבא בתחום הנדון, וכן על מה שעשו כדי להבהיר שלצה"ל יש רק מטרה אחת - לנצח את האויב ולהגן על המדינה ותושביה. הם ראויים לשבח גם על מה שעשו בתוך צה"ל כדי לשמור ולחזק את יכולתם של חיילים שומרי מצוות להישמר מאיסורים.
יש עוד הרבה מאוד לעשות, בעיקר בהטמעת הפקודות ורוח המפקד בנידון, אך תלונות בלתי פוסקות, העצמתן מעבר למה שנכון וסיפור גנותם של העוסקים במלאכה אינם מוסריים, אינם ראויים וגם אינם נכונים.
דרכנו לעולם אינה עימות מול צה"ל, אלא אנו פועלים דרך מחאה, תיקון ושיתוף פעולה. הדרך הנוכחית, כפי שהיא עלולה להתפרש בציבור, היא עימות חיצוני מול צה"ל, ועלינו להיזהר מכך כמו מאש.
בנוסף, כשאנו עושים כל מאמץ לתקן דברים מבפנים, לעולם תהיה דרכנו קשובה ומאזינה גם למצוקותיו ולדרכו של מי שפועל "נגדנו" בשל ערכי שוויון וכדומה. הנחישות שבה נעמוד על חובתנו כלפי התורה ושמירתה אינה אמורה להיפגם מכוח הקשבתנו לזולת והניסיון למצוא פתרונות למה שכואב לו.
לבסוף, אם רצוננו לפתור בעיות בדרך נאותה ולא רק לזעוק על מה שלא פתרנו, הבה נפעל בהתאם ובחוכמה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם