לא רק ביטן: גם האופוזיציה ניצלה את ההורים השכולים
כעסם של ההורים השכולים על הח"כים בוועדה לביקורת המדינה מוצדק, אך יש לראות את התמונה כולה. ראש ממשלה צריך לקבל החלטות ללא קשר לסיפור אישי, כואב ככל שיהיה, והח"כים שהזמינו את ההורים ניצלו את הכאב והשכול לצורך אמבוש מתוכנן לנתניהו
"חצוף! תשתוק!", זעמו ההורים השכולים אתמול (ד') לאחר שח"כים מהימין העזו לענות להם במהלך הדיון בנושא מבצע צוק איתן בוועדה לביקורת המדינה.
אילן שגיא, אב שכול, בישיבת הוועדה לביקורת המדינה
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

אמו של הדר גולדין בוועדה
צילום: הדס פרוש, פלאש 90
אכן, צודקים ההורים השכולים. על חברי הכנסת היה לשתוק ולדעת להכיל. אך כדאי להסתכל על כל התמונה ולא רק על חלקה. לנסות להתגבר על הכאב של ההורים, ולהבין שלא מדובר רק באקט ציני של הח"כים מהקואליציה אלא גם של אלו מהאופוזיציה, שידעו לנצל את מצבם העדין של ההורים לטובתם.
ישיבת הוועדה אתמול הייתה אמבוש מתוכנן היטב לראש הממשלה. חברי הכנסת מהאופוזיציה תקפו אותו שוב ושוב במשך שלוש שעות, שאלו שאלות לא ענייניות (למה אנחנו לא מדברים עם חמאס? אולי תשאלו גם למה אנחנו לא מנהלים שיחות שלום עם דאעש) וההורים השכולים נפלו כפרי בשל לידיהם.

אמבוש מתוכנן היטב. בנימין נתניהו בוועדה
צילום: הדס פרוש, פלאש 90
מותר וצריך לבקר את נתניהו, אבל כדאי להבין שגם באופוזיציה ניצלו בצורה צינית למדי את ההורים. הרי ראש ממשלה, מימין ומשמאל, צריך לקבל החלטות קשות שעלולות לעלות בחיי אדם. הזמנת הורים שיספרו בפומבי את סיפורם הכואב היא ניצול של כאב ושכול. ראש ממשלה צריך לקבל החלטות ללא קשר לסיפור כזה או אחר, קשה ככל שיהיה, למרות כאבן של המשפחות השכולות. הוא צריך לשלוח חיילים – אולי אל מותם – כדי להגן על מדינת ישראל.
ההורים מצדם נכנסו למלכוד. הם קיבלו הזדמנות לדבר קבל עם ועדה ושגם יקשיבו להם. הציבור הישראלי למוד השכול שוכח ביום יום את הנעדרים וההרוגים, וההורים לא יכלו להחמיץ את האפשרות להישמע. אך בפועל, בוועדה בכנסת הם השתתפו בהצגה של האופוזיציה. כך יצא שהם השתתפו בתרגיל פוליטי לניגוח ראש הממשלה. דיון לא ענייני, על שאלות שרובן שוליות, כשכמובן השאלות המהותיות נשארות מחוץ לזרקורים.
נתניהו בוועדה אתמול
קל לתקוף את דוד ביטן שצעק "שקרן" לעבר אב שכול. אבל מה עם קארין אלהרר שהפכה דיון חשוב על מסקנות דו"ח המבקר לסערה תקשורתית? מה עם סתיו שפיר שדרשה ועדת חקירה ממלכתית, וכנראה הייתה עושה זאת גם לאחר תוצאות מלחמת ששת הימים או כל מלחמה מוצלחת אחרת?
צריך היה לתת להורים השכולים לדבר, אך גם הח"כים ששתקו אינם נקיים. גם אלו שלא צעקו לעברם אחראים לניצול של ההורים שכאבם נורא ולא ניתן לתיקון, גם אם מסקנות הדו"ח יישומו במלואן.