המבחן של העבודה: יפלטו את הפרובוקטור מרגלית?
מרגלית ראה את הסקרים והבין שאין לו סיכוי לעמוד בראשות מפלגת העבודה. אז מה עושים? בלגן. השאלה האם מתפקדי העבודה יפלטו מקרבם את האיש שלוקח את המפלגה אל מחוזות השמאל הקיצוני
האמת שהתלבטתי אם לכתוב את הטור הזה בכלל. זו בדיוק ההתלבטות שהייתה ביום שישי במערכת אם לתת במה לדבריו של ח"כ אראל מרגלית שהביע תמיכה בדרישת המחבלים שובתי הרעב הכלואים בישראל, כשברור שמדובר בשיתוף פעולה עם הקמפיין של מרגלית לראשות מפלגת העבודה. אני מדמיין את צוותו של מרגלית יושב מבסוט מהעובדה שהמועמד שלהם כיכב בכותרות ביום שישי, כאילו מדובר באיזה הישג.אבל בכל זאת החלטתי לכתוב משתי סיבות: האחת - כי לדעתי בניגוד למה שחושבים אנשי יחסי ציבור ויועצים אסטרטגיים, לא כל פרסום הוא פרסום חיובי, והשנייה - מכיוון שהגיע הזמן להציב בפני חברי מפלגת העבודה אתגר כדי שיוכיחו באמת מי היא מפלגת העבודה.
ח"כ מרגלית בפגישתו עם רג'וב:
בואו נחזור קצת אחורה. בשבוע שעבר יצא ח"כ מרגלית בקמפיין תחת הסיסמה "השמאלנים חוזרים". המנטרה די פשוטה: אין מה להתבייש בלהיות שמאלני - אני שמאלני גאה. ובסרטון שהעלה הוא מכריז כי הוא היה לוחם בצה"ל ושמאלני, איש עסקים שתרם מיליארדים ושמאלני, ירושלמי ושמאלני וכו'. חשוב לציין שאת הקמפיין העלה מרגלית כשכל הסקרים הפנימיים שנעשים במפלגת העבודה ושפורסמו, מצביעים על כך שלאיש אין סיכוי לעלות לסיבוב השני ובוודאי שלא לנצח.
מדובר בהחלט בקמפיין לגיטימי. אין שום סיבה להתבייש בשמאלנות. אני רק לא חושב שמישהו מהמתמודדים נגד מרגלית מתבייש בשמאלניותו. לא הרצוג, לא עמיר פרץ, לא אבי גבאי ולא עומר בר לב. גם מרגלית עצמו מבין שזה קצת מצחיק להאשים את האנשים האלה כאילו הם מתביישים בשמלאנותם ולכן הוא החליט להתנתק מהשמאל אל מחוזות השמאל הקיצוני.
ביום שישי בבוקר הוציא הדובר שלו הודעה על פגישתו של מרגלית עם בכיר הפת"ח ג'יבריל רג'וב. בפגישה התייחס מרגלית לשביתת הרעב של האסירים הביטחוניים והאשים את ממשלת ישראל: "ממשלת הימין מבשלת לנו אינתיפאדה בגלל טלפון ציבורי. נתניהו וארדן מתעלמים מהמלצות שב"ס ומדליקים את השטח על שטות כמו התקנת טלפון ציבורי לאסירים. אלה לא מנהיגים. אלה פירומנים חסרי אחריות".

אראל מרגלית וג'יבריל רג'וב.ניסיון לריב עם כל מי שסביבו.
בהמשך, לאחר שהשר ארדן תקף את מרגלית ואמר "אני מכיר שמאל ישראלי שפוי. אראל מרגלית כנראה אינו כזה". מרגלית קפץ על ההזדמנות ושיגר תגובה: "שלא ינסה להאשים אותי בשמאלנות, אני מודה וגאה בכך״. אבל היי אראל, ארדן לא האשים אותך בשמאלנות. בדיוק להפך. ארדן אמר שאתה שמאל לא שפוי בניגוד לשמאל האחר - השפוי. אבל מה זה משנה מה ארדן אמר, העיקר שהצלחת לדחוף שוב את המסר שהקמפיינרים שלך אמרו לך לפמפמם שוב ושוב ושוב.
כעת הכדור בידיים של מתפקדי מפלגת העבודה. בעוד כחודשיים וחצי הם יבחרו את יו"ר המפלגה הבא. כל מי שבקיא בנבכי המפלגה הזו יודע שמרגלית לא יזכה בתפקיד. השאלה היא לכמה אחוזים יזכה האיש שהתברר פתאום כבא כוחם של מחבלים שרצחו מאות ישראלים בפיגועים נוראיים. אם מרגלית יקבל למעלה מ-10 אחוזים מקולות הבוחרים זה אומר שאל המפלגה שפעם תחת הנהגתה גורשו מאות אנשי חמאס, נכנסו גורמי שמאל קיצוני שביתם האמיתי הוא מרצ והרשימה המשותפת.
אני מכיר כמה מתפקדי מפלגת העבודה. אף אחד מהם לא מתבייש להגיד שהוא שמאלני. אבל היותם שמאלנים לא אומר שהם תומכים במחבלים. הם שמאלנים שרוצים שלום, שמוכנים להעניק לערבים חלקים מארץ ישראל, מירושלים. הם מסכימים לדרישות מרחיקות לכת בשביל השלום אבל הם לא מוכנים לקחת את המפלגה של רבין שתיעב גורמים כמו ארגון בצלם, אל מחוזות הזויים שמתחברים אל הגרועים שבאויבנו.
אראל מרגלית ראה גם הוא את הסקרים והבין כנראה שאין לו סיכוי לנצח. אז מה עושים? יאללה בלגן. זה התחיל בקיץ עם סרטון הקיבינימט המכוער והברוטלי וממשיך עכשיו עם תמיכה בדרישות מחבלים וניסיון לריב עם כל מי שסביבו. כנזכרים שמי שמנהל עבורו את הקמפיין - היועץ האסטרטגי משה קלוגהפט, שידוע בקמפיינים פרובוקטיביים אין להתפלא שזה מה שקורה כעת.
בתקשורת אהבו תמיד לתקוף את נתניהו על כוחו של פייגלין בליכוד. תמיד היה ברור שנתניהו מנצח את הפריימריז בקלות ובפער גדול, אבל כל אחוז נוסף בו זכה פייגלין סייע למי שרצה לטעון שמפלגת הליכוד הלכה אל מחוזות הימין הקיצוני, גם כאשר הפער בין השניים היה למעלה מ-50%. כעת מעניין לראות האם מתפקדי העבודה יפלטו מקרבם את האיש שבדבריו לפחות, לוקח את המפלגה אל מחוזות השמאל הקיצוני.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg