הפרקליטות מפנקת קולגה: פשעת? הודית? זוכית!
לשופט בדימוס יצחק כהן שהודה בביצוע הטרדה מינית, נתפרה עסקת טיעון מפנקת במיוחד. ביהמ"ש יכול לתקן את העיוות של הפרקליטות ולשרת את הציבור שומר החוק, ולא את משרת הציבור שסרח
שוב מערכת אכיפת החוק בישראל עושה איפה ואיפה ומקלה בעונשם של עבריינים המואשמים באלימות מינית. והפעם פרקליטות המדינה, זו שתובעת בשם המדינה והציבור, רוצה להקל בעונשו של משרת ציבור שסרח: השופט בדימוס יצחק כהן, נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת לשעבר ומועמד לתפקיד שופט בבית המשפט העליון, שנגדו הוגש כתב אישום בגין ביצוע הטרדה מינית בעובדת שלו. כדרכה בקודש של הפרקליטות, נתפרה עבורו עסקת טיעון ובמסגרתה הוא הודה בביצוע העבירה. רק שבניגוד לעבריינים אחרים, כאלו שלא היו קולגות, העסקה שנתפרה לשופט לשעבר הייתה נדיבה במיוחד עבורו, ומגוחכת במיוחד עבור הציבור: רק עבודות שירות ופיצוי עלוב של 2,500 שקלים, ובאופן חריג – גם מחיקה של ההרשעה.כבר כמעט התרגלנו לכך שעבריינים המורשעים באלימות מינית יוצאים בקושי ב"נו נו נו", ללא ענישה ראויה שקרובה בכלל למה שמגדיר החוק. אבל הפעם הפרקליטות יצאה מגדרה כדי להגן על העבריין, שהוא גם הקולגה. פשעת? הודית? זוכית! הפרקליטות תדאג שלא יהיה שום רישום פלילי של העבירה שלך, וכך תוכל לכהן כדירקטור בחברה ממשלתית, או לשאת במשרה ציבורית מכניסה אחרת למשל, ברשות לניירות ערך, במועצת מינהל מקרקעי ישראל או במועצה להסדר ההימורים בספורט.
כהן בבית המשפט. הפרקליטות מראה שגם המחויבות לעבריין, כאשר הוא קולגה מבית המשפט, גדולה ממחויבותה לציבור.
צילום: מוטי קימחי
אלימות מינית היא עבירה פלילית. ככזאת, היא אינה נחשבת לעבירה בין הפוגע לנפגעת (תביעה כזאת יכולה להיעשות במשפט אזרחי), אלא בין הפוגע לחברה כולה, למדינת ישראל. מתוקף כך, מדינת ישראל היא התובעת במשפט, ומיוצגת על ידי פרקליטות המדינה. באמירה ערכית, אמנם מובנת מאליה אך חשובה, המדינה אומרת כי עבריין שנקט באלימות מינית מהווה סכנה לחברה כולה, ולא רק לפרט או לפרטים בהם הוא פגע. לפיכך, תפקיד הפרקליטות הוא לייצג את האינטרס הציבורי ולהגן על החברה מפני העבריין.
אבל הפרקליטות הוכיחה יותר מפעם אחת שהיא מחויבת לסטטיסטיקה ולאחוז ההרשעות שלה יותר ממה שהיא מחויבת לציבור. הרצון להגיע לעסקת טיעון ויהי מה גורם לה לשכוח את תפקידה המשמעותי בהגנה על הציבור, בחיץ בין החברה לעבריינים מורשעים ובהרתעה של עבריינים פוטנציאליים. כעת הפרקליטות מראה שגם המחויבות לעבריין, כאשר הוא קולגה מבית המשפט, גדולה ממחויבותה לציבור.
שוב אנחנו רואים משרת ציבור - שופט בישראל - שמנצל את מעמדו הרם ונוהג באלימות. בהיותו משרת ציבור, העבירה שלו כפולה: גם עבירה פלילית כלפי החברה, וגם מעילה באמון של הציבור אותו הוא אמור לשרת.
ובמקום להיענש בחומרה על העבירה הכפולה, המערכת, במקרה זה - הפרקליטות, מתגייסת כדי להגן עליו ולהקטין ככל הניתן את עונשו ואת קלונו. זה אפילו מביך לראות את הפרקליטות, שאמורה להיות התובעת, מגנה על הנאשם ומבקשת להקל בעונשו ולגזור עליו עבודות למען הציבור - הציבור שאותו אמור היה כהן לשרת, ובאמונו מעל כאשר נקט באלימות מינית.
ביום שלישי בית המשפט יידרש להכריע בסוגיה. בית המשפט אינו חייב לקבל את הצעת הפרקליטות לעסקת טיעון מעוקרת, נטולת עונש ונטולת הרשעה. בית המשפט יכול לקבוע שהעסקה לא תקפה, שיש להרשיע את השופט לשעבר, שהעונש (אם כך אפשר לכנות זאת) לא מספיק חמור, ולאכוף את החוקים המתקדמים שיש בספר החוקים הישראלי. בית המשפט יכול לתקן את העיוות של הפרקליטות ולשרת את הציבור שומר החוק, ולא את משרת הציבור שסרח. השאלה היא האם בית המשפט יצליח לעשות את הצעד המתבקש והאמיץ ולשים את החוק ואת טובת הציבור בראש, מעל טובתו האישית של מי שהיה חלק מהמערכת.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם