יום

אילן נפל בתרחיש הגרוע ביותר לטייס מסוקים

בזמן שאני הלכתי ואיבדתי גובה, אילן הקפיד להצטיין. זה לא בא לו בקלות אבל עם שקדנות ורצון לבצע כל משימה כמו שצריך

איתמר גור | 30/4/2017 22:47
תגיות: יום הזיכרון תשעז
אילן מצא חן בעיני מהרגע הראשון, קיבוצניק מתוק וחייכני שעשה טוב על הלב לכל מי שהסתובב סביבו. נפגשנו במחצית הקורס כששובצנו שנינו למגמת מסוקים. היינו שני פרחי טיס, עם אותו שם משפחה, צעירים ולחים ובטוחים שהנה, עוד רגע קט והכנפיים אצלנו על החזה. שנינו גרנו בצפון הרחוק, חולקים יחד את הדרך הבלתי נגמרת מחצרים הביתה.

לשנינו היו חברות צמודות, תופעה די נדירה בקורס טיס, ובילינו שעות בשיחות אינסופיות איתן, אחד ליד השני, בפינה של הטלפונים הציבוריים. אבל בזה תם הדימיון בינינו. כי בזמן שאני הלכתי ואיבדתי גובה הוא הקפיד להצטיין. זה לא בא לו בקלות.
 
אילן גור. שקדנות שקטה ורצון לבצע את המשימה, כל משימה, כמו שצריך.

בתיכון הוא כנראה בילה במקומות שונים מספסל הלימודים ועכשיו הוא עמל קשות להשלים את האנגלית, הפיזיקה והמתמטיקה שנדרשו מהחניכים. ואחרי הלימודים היה צריך להכין את הטיסה של מחר, לשנן נהלים, ללמוד בעל פה צירי ניווט. את הכל הוא הצליח לעשות ברצינות וברמת ירידה לפרטים שהיתה בעיני לפלא. 'הרי עוד מעט חצות ורק עכשיו גמרנו לדבר עם הבנות אז מתי הוא מצליח לעשות הכל?' שאלתי את עצמי מידי ערב. נדמה לי שהתשובה היתה שקדנות שקטה ורצון לבצע את המשימה, כל משימה, כמו שצריך. וכך למעט הפסקות נדרשות לכדורסל, אילן היה דבוק לכסא שלו בחדר, רוכן על מפה או ספר נהלים ולומד.

בשלב האחרון בקורס אני שובצתי למסק"ר (מגמת מסוקי קרב) ואילן למסע"ר (מסוקי סער) ודרכינו פחות או יותר נפרדו. חודשיים לפני הסוף המיוחל אני נשלחתי אחר כבוד לקרייה ואת אילן העבירו למסק"ר. מעבר בין מגמות זה לא סיפור פשוט, בוודאי שינוי במפתיע ובאמצע תקופה, אבל אילן לקח את האתגר הזה בשתי ידיים והשלים את הפער בזמן הקצר שנותר עד סיום הקורס.

כשאילן והחברים הגיעו לקו הסיום הנכסף, אני שובצתי ליחידת בקרה במטה חיל האויר ועקבתי אחריהם מרחוק. ב-15.3.1998 אילן יצא לטיסת אימונים שגרתית עם תא"ל שמואל אלדר, מפקד בסיס פלמחים, ועם מסוק קוברה נוסף בו טס אסף, חבר מאותו קורס. מול חוף וינגייט איבד המסוק שלהם את רוטור הזנב, שזה אולי התרחיש הגרוע ביותר לטייס מסוקים. המסוק איבד גובה במהירות וצלל לים. אסף קפץ למים בנסיון לחלץ את השניים אבל לא היה כבר את מי להציל.

סגן אילן גור, בן שושנקה וחיים. נולד ב-ו' באב תשלז בקיבוץ מלכיה. בן 21 בנופלו.




היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך