כסת"ח בעומר: בחייאת, תנו לילדים לחגוג
ההורים - מחוץ לסיפור. המורים - שומר נפשו ירחק. מי נשאר? הילדים שלנו. רק שלא נשאר בסביבה שום מבוגר אחראי שיארגן להם מדורה. אבל למרות שיש מי שעושה על המדורות כיבוי צופים מראש זה לא אומר שאתם, ההורים, צריכים לוותר. הצטרפו אלי והדליקו את האש
האש האמיתית בוערת בימים אלה לא במדורות, חלילה, אלא בקבוצות ההורים בווטסאפ: גם השנה נאסר על ועדי ההורים בבתי הספר ובגני הילדים לארגן מדורות ל"ג בעומר בגלל מיעוט שטחים למדורות וגם בגלל החשש שבמקרה שיקרה משהו, חלילה, האחריות תחול עליהם והם יהיו חשופים לתביעות.גם הסתדרות המורים קראה בשבוע האחרון למורים לא להשתתף בשום אופן במדורות. זאת לאחר שרותם זהבי, מנהל אגף הבטיחות הארצי במשרד החינוך, כתב בחוזר מיוחד שהוא מטיל את מלוא האחריות על המורים בכל הקשור לנעשה במדורות. "אנו מורים באופן חד משמעי לכל עובדי ההוראה שלא להשתתף בהדלקת המדורות ולא לקחת חלק בארגונן, וזאת בשל האחריות הכבדה שמטיל משרד החינוך על עובדי ההוראה", כתבה יפה בן דוד, מזכלי"ת הסתדרות המורים במסר שתוקשר לכלל המורים בארץ והגיע גם ישירות לקבוצות ההורים ורק ליבה עוד את האש.
אז ההורים - מחוץ לסיפור. המורים - שומר נפשו ירחק. מי נשאר? הילדים שלנו. רק שלא נשאר בסביבה שום מבוגר אחראי שיעשה להם מדורה. הבת שלי למדה אתמול בגן על מדורות: לימדו אותה שצריך להקיף את המדורה בעיגול אבנים כדי שלא תצא מתחומה ותתפשט לשדות, לימדו אותה את השיר 'אש אש מדורה' כולל הסיומת הבעייתית משהו, שאותה, כך היא הבהירה, שרים רק הילדים הגדולים ביותר בגן (והיא ביניהם). היא כבר מרגישה בפיה הקטנטן אופק למרשמלו צלוי ותפוח אדמה מפויח ולימדו אותה גם לא להתקרב לאש, לא לגעת, בקיצור, את כל הוראות הבטיחות למדורות ל"ג בעומר שנכתבו באש. רק שכרגע אין אש. יש רק הוראות בטיחות.
עכשיו נסו לארגן מדורה. היום הרי הכל מתארגן בקבוצות בווטסאפ. הורה שרק יעז לרמוז שהוא שואל על מדורה, מיד יתנפלו עליו עשרים הורים ויגידו שאסור. התחושה היא שלא רק לוועד אסור, אלא שאת החדווה של איסוף הקרשים לחג החביב הזה החליפה תחושה של חג עוין. שמי שלא רוצה להיקלע לרותחין, עדיף שלא יישאל עליו וזהו.
נראה שלא למדו משנה שעברה, ושלא זוכרים שאשתקד, כשדנו בסיפור המדורות, נאמר בסופו של דבר כי לכל תלמיד ישנו ביטוח תאונות אישיות מעצם היותו תלמיד התקף גם שלא בשעות הלימודים. זהו ביטוח של תלמידים שמופעל על ידי רשות החינוך המקומית ותשלום עליו נגבה מההורים במסגרת תשלומי ההורים לשנת לימודים נתונה. מה שאומר שכולנו מרגישים אותו בכיס. בקבוצות ההורים אף החלו מסתובבים שוב כתבי ויתור על אחריות של הוועדים במקרה שמשהו קורה.
קןראים לזה ניסיונות כסת"ח שנובעים מבורות והפחדות שווא. מפחידים את צוותי החינוך, מרתיעים ומרפים את ידיהם של ועדי ההורים שאמונים על ארגון אירועי החגים של התלמידים והכל קורה על חשבון ההנאה של הילדים. מה השלב הבא בהפחדות המיוחדות? גם פורימון לא בכיסוי ביטוחי? אסור לצאת לנטיעות? ומה עם חנוכה, חג הדגל של מסיבות הגן? שכחתם שגם בחג הזה יש אש?
וכפי שכתבתי כאן גם בשנה שעברה בזמן הזה, התחושה היא שהורים רבים שונאים מדורות וממש נוח להם שכל הכאוס הזה בוער מעל ראשם, כי אז פירושו של דבר אירוע אחד פחות. ועוד אירוע לא סטרילי כזה שעלול ללכלך בפיח שחור את הפרקט בבית.
השנה גם אם אתם כן רוצה לעשות מדורה, האם יש מישהו בקהל שיידע להגיד מתי חל ערב ל"ג בעומר? בשל חשש מחילול שבת נדחה לבסוף מועד הדלקת המדורות ממוצאי שבת, אבל להורים, שגם ככה לא רוצים מדורה, קשה להבין עד הסוף מתי זה קורה בסוף בפועל והתוצאה היא בילבול גדול, או במילים אחרות: "החג הזה- שבו לא נדליק מדורות - מתי הוא חל בעצם?"
אבל גם השנה לא נוותר. נתייצב, ילדי ואני, וחברינו הקרובים, עם קרשים שכל אחד יביא, ונדליק את האש. גם אנחנו מודעים לחשיבות של איכות הסביבה, אבל חושבים שערב אחד זה לא נורא וגם ככה אין לנו כל כך הרבה קרשים אז אנחנו לא נזיק.
לא בא לי לגמגם מול הילדים שלי שמשתוקקים למדורה, שמחכים לחג הזה, שאין כיסוי ביטוחי. אפילו אני לא מאמינה בזה עד הסוף או מבינה מה זה אומר, אז למה להלאות את מוחם הצעיר? למרות שאני כבר אימא ואפופת שרשורי התכתבויות של קבוצות הורים, אני עדיין זוכרת איזה כיף זה לשלות מהאש תפודים לוהטים, לאכול מרשמלו רך מבפנים, וכל פעם כשהאש מעט דועכת, להכניס עוד קרשים או עיתונים ולהחיות אותה שוב, לפחות לזמן מה.
החג הזה הוא אחת ממדורות השבט היחידות שנותרו כדי לחלץ את ראשם של הילדים מלפוצץ מגדלים בין ארנה 9 ל-10 במשחק ה'קלאש רויאל' אז אני לא מתכוונת לוותר עליו. זה שיש מי שעושה על המדורות שלכם כיבוי צופים מראש זה לא אומר שאתם, ההורים, צריכים לוותר. הצטרפו אלי והדליקו את האש הזו. תמיד.
אקו"ם