ההשתלחות בישראל: פריקת תסכול של הנשיא הטורקי
ארדואן נכשל פעם אחר פעם בניסיונותיו להפוך לגורם שישפיע על הר הבית, וידחוק משם את ריבונותה של ישראל. שיתוף פעולה ישראלי דווקא עם ירדן מנע ניסיון פלסטיני נוסף לערב אותו בנעשה בהר. כמשקיף מבחוץ נותר לו רק לצעוק ולאיים
כמו שהשמש לעולם תעלה מן המזרח ותשקע במערב, כך רג'פ טאיפ ארדואן, תמיד יישאר אנטישמי. שנאת היהודים זורמת בעורקיו, ואם יש ממד של הפתעה בהתקפתו הגסה אמש, זוהי רק העובדה שהיא לא באה קודם.17 שנות שלטונו בטורקיה משובצות בהתקפות משולחות רסן על ישראל, ובתמיכה ללא סייג בקיצוני האסלאם שרוצים להשמידה. אמנם מאז הסכם הפיוס עם טורקיה ארדואן נצר את לשונו כלפינו, אך לא מפני ששינה במילימטר את השקפותיו.
ארדואן נפגש עם רה"מ הפלסטיני ראמי חמדאללה
צרות מבית וצרות מחוץ, כמו למשל הפלת המטוס הרוסי ומשאל העם על החוקה, כפו עליו מתינות מעושה. כעת, כשהוא משוחרר מהלחצים הזרים, אין לו מניעה לשוב לסורו, וישראל היא מאז ומתמיד קרבן נוח, ולא רק שלו.
אבל יש דבר מה נוסף שעומד ברקע הקריאה של ארדואן למאות אלפי מוסלמים לפקוד את הר הבית. הדיקטטור הטורקי מנסה כבר שנים לתפוס עמדת השפעה במקום הקדוש. הוא עושה זאת גם דרך התנועה האסלאמית על שני פלגיה, וגם באמצעות הרשות הפלסטינית.
למעשה, ישנו מאמץ משותף של ערביי ארץ ישראל, משני צדי הקו הירוק, להכניס את ארדואן לאתר הרגיש מתוך מטרה ברורה לדחוק את ריבונותה המוגבלת ממילא של ישראל בהר. וכך, ב-2014 שלח את שגרירו באו"ם להתלונן במועצת הביטחון על פעולות ישראל בהר הבית.
כמשקיף מבחוץ נותר לו רק לצעוק ולאיים. ארדואן
צילום: EPA
גם ב-2016 קרא לערבים במספר הזדמנויות "להגן על הר הבית ולא רק באבנים". אמש והבוקר הגיעו ההשתלחויות החדשות, בהצהרה הפומבית של ארדואן ובפגישתו המתוקשרת עם ראש הממשלה הפלסטיני.
כמובן, שהחטטנות הקבועה שלו בהר הבית מצטרפת להתייצבותו הקבועה והרגילה לצד הפלסטינים - אלה שחתמו על הסכמים עם ישראל כלומר אש"ף, ואלה שמנסים לפגע בה, דהיינו חמאס וגרורותיו.
אלא שנגד שליחת הטלפיים הזו של ארדואן, מתייצב שחקן קצת מפתיע - ירדן. לישראל ולממלכה ההאשמית, ששולטות בהר במתואם, ישנו אינטרס משותף לבלום גורמים נוספים שמחפשים מנופי השפעה בו.
בחודשים האחרונים שיתוף פעולה שקט אך אפקטיבי בין ישראל לירדן סיכל ניסיון פלסטיני נוסף לערב את ארדואן בנעשה בהר. כך שדברי הנאצה של הרודן הטורקי אמש הם גם סוג של פריקת תסכול על כישלונו להפוך לדמות רלוונטית בכל הנוגע לאל-אקצא. כמשקיף מבחוץ נותר לו רק לצעוק ולאיים, אבל מאיומים לא מתים וכלב נובח אינו נושך.
נגד שליחת הטלפיים של ארדואן, מתייצב שחקן קצת מפתיע. הר הבית
צילום: SHUTTERSTOCK
בלי משים, ארדואן הודה בהישג הישראלי של הסכם הפיוס, כאשר דרש את הסרת המצור מעזה. הרי בשעתו טען שההסכם כולל את הסרת המצור, מה שכמובן לא היה ולא נברא אלא נועד לצרכי פנים.
גם האיום שלו להציף את ירושלים בתיירים, אינו איום. אדרבה, שיגדשו את העיר מאות אלפי טורקים, ימלאו כאן את בתי המלון, יתרשמו מיופיה, ישאירו מזומנים בקופתה יחגגו אתנו את חגיגות ה-50 ויראו במו עיניהם שלמרבה הצער, רק למוסלמים יש חופש פולחן בהר הבית ואל-אקצא בכלל לא בסכנה.
אם יבואו, הם יבינו שלְמי שאינם מוסלמים קל יותר להיכנס למסגד באיסטנבול מאשר להר להבית, ושהיחידים שזכויותיהם מקופחות בהר הם היהודים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם