ראשי » חדשות » דעות

חוק הלאום: אל תתנו לבית המשפט עוד כלי נשק

הנחות היסוד השגויות הופכות את חוק הלאום לאיוולת שנזקה רבה מתועלתה. בלי שינוי שיטת בחירת השופטים ובלי קביעת כללים ברורים של זכות עמידה - חקיקת חוק הלאום היא בכייה לדורות והעברה סופית של שרביט השלטון לידי בית המשפט העליון

חוק הלאום שיצא השבוע לדרך נועד לפי מחבריו, להגן בחקיקת יסוד על מעמדה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי, ולנסות להשלים את המפעל החוקתי בנדבך נוסף שישווה את המעמד של זהות המדינה כמדינה יהודית למעמד שנותנים חוקי היסוד הקיימים לזכויות האדם ולאופייה הדמוקרטי של המדינה.

יש בחוק סעיפים רבים שעלולים להפוך למוקש, אולם הבעיה בחוק נמצאת כבר בהנחות היסוד שלו. אין ספק שבבסיס נמצאת הכוונה הטובה של מחברי החוק, אולם הנחות היסוד השגויות הופכות את החוק לאיוולת שנזקה רבה מתועלתה.
  
באופן תיאורטי, לחקיקת חוקי יסוד יכולות להיות תוצאות רבות, אבל במציאות הקיימת במדינת ישראל, חקיקת חוקי יסוד פירושה אחד ויחיד: העברת זכות המילה האחרונה בכל הנוגע לחקיקה, מידי הכנסת ומידי נבחרי הציבור, לידיה של חבורה קטנה ולא מייצגת בבית המשפט העליון.

כל עוד שאין שינוי יסודי בכללי המשחק, התוצרת היחידה של חוק הלאום תהיה העשרת ארגז הכלים של שופטי בית המשפט העליון בתירוצים נוספים ובקולבים חדשים שעליהם יוכלו לתלות את האידיאולוגיה הפרטית שלהם.

כיום ישנם מספר ערכים מוגנים, שבית המשפט עושה בהם שימוש, כמו חופש עיסוק, כבוד האדם, הזכות לפרטיות, הזכות לקניין, חירות האדם ועוד. על אותם ערכים העמיס בית המשפט תילי תילים של פרשנויות, כאשר חלק גדול מהם נוגד באופן מפורש את כוונת המחוקק. כך למשל, למרות שהמחוקק בחר באופן מודע ומובחן לוותר על עיגון השוויון, בית המשפט החליט על דעת עצמו שכבוד האדם כולל בתוכו גם שוויון, ואף פסל חוקים בשל אותה פרשנות מפליגה. גם הזכות לקיום בכבוד ששימשה לביטול חקיקה, או הזכות לחיי משפחה, שכמעט הביאה לביטולו של חוק האזרחות ולהצפת המדינה באזרחים פלסטינים במסגרת איחודי משפחות, הוכללו על ידי בית המשפט במסגרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

מהומה במליאה סביב חוק הלאום

 

ניתן רק לדמיין מה יעשה שופט פוטנציאלי עם ביטויים עמומים כמו עקרונות החירות הצדק היושר והשלום, או עם "חיזוק הזיקה עם יהדות התפוצות". השימוש במונחים עמומים הוא מסוכן בחקיקה רגילה, ומסוכן שבעתיים בחוקי יסוד שעלולים להתפרש כמקנים לבית המשפט העליון סמכות ליישמם לצורך ביטול חקיקה.

ויותר מכך, מערכת המשפט על זרועותיה השונות כבר הוכיחה כי היא יכולה ליטול ערכים ברורים ומוכרים ולפרש אותם באופן העושה מהם חוכא ואטלולא. כללי הפרשנות המרחיבים של בית המשפט שלנו, יכולים בקלות להיחשב כשרירות לב, שכן הם הביאו לסגירת תחנת רדיו בשם חופש העיסוק, ביטול חקיקה המטיבה עם מיעוט בשם השוויון, ולרדיפת קבוצות מיעוט דתיות בשם איסור הפליה.

ואם תרחיש הבלהות הזה לא מטריד את יוזמי החוק, חשוב לזכור שזהו התרחיש האופטימי, שבו יקראו שופטי בית המשפט העליון את החוק וינסו ליישמו.

אולם ניסיון העבר מראה שבית המשפט העליון מתעלם מחוקי יסוד שלא מוצאים חן בעיניו, ומפטיר כדאשתקד. חוק היסוד הפוסל מועמדים ומפלגות התומכות בטרור או בחיסול מדינת ישראל, עבר שוב ושוב ברוב גדול בכנסת, ובית המשפט העליון כמעט ולא טרח להתייחס לכך בפסקי הדין שלו שעסקו בבשארה או בזועבי. מבחינתו, ערכי היסוד נקבעים על ידי שופטי בית המשפט העליון, ולמחוקק נותר התפקיד השולי של יציקת תוכן קונקרטי למסגרת שקבע לו בית המשפט.
  
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שעבר ברוב זעום בכנסת, הפך בידיו האמונות של אהרון ברק, לג'וקר האולטימטיבי, המאפשר לבית המשפט לעשות כרצונו ולהתעלם מרצון הציבור.

אקדח כבוד האדם וחופש העיסוק כבר מונח על שולחן בג"ץ מאז אותה מערכה ראשונה. הוא כבר ירה עשרות פעמים ושימש לביטול חוקים חשובים ביותר ואפקט ההרתעה שלו מנע חקיקה של חוקים רבים ונחוצים.

חוק הלאום מבקש להניח על השולחן לצד אותו אקדח מעשן של כבוד האדם, גם את התותח הקדוש של הלאומיות ובידיים הלא נכונות, כל כלי הנשק הללו יופנו מבית המשפט העליון אל הכנסת ואל משרד ראש הממשלה, וימשיכו את ההפיכה השיפוטית.

בלי הוראות ברורות הקובעות שבית המשפט העליון לא יוכל לבטל חקיקה ראשית על בסיס תוכנה. בלי שינוי שיטת בחירת השופטים ובלי קביעת כללים ברורים של זכות עמידה - חקיקת חוק הלאום היא בכייה לדורות, והעברה סופית של שרביט השלטון לידי בית המשפט העליון.

עו"ד שמחה רוטמן, היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

טור אורח

Nrg מעניק במה לכותבים אורחים

לכל הטורים של טור אורח