בג"ץ התאגיד: השופטים חיים בבועה בלי חוקים
שופטים צריכים להשיל נעליהם מעל רגליהם, לשבת שבעה נקיים ולמצוא סיבות טובות לפני שהם נוגעים בחוק, וזה נכון לכל חוק. נראה כי לשופטים קל היום יותר מאי פעם להתערב בהחלטות הממשלה והכנסת, ואם כך המצב - אנחנו בבעיה גדולה. התאגיד כמשל
שופטי בג"ץ צודקים בטענה שחוק פיצול תאגיד השידור הציבורי לא נומק. עד היום לא טרח ראש הממשלה להסביר לעם היושב בציון מה הצית את חמתו, ומה גרם לו לחתור לסגירת את התאגיד שהממשלה שבראשותו הקימה: הזהות הפרסונלית של מנהלי התאגיד? המבנה החוקי שנותן זכות וטו לנשיא בית המשפט העליון על פיטורי המנכ"ל? עיתונאים ספציפיים שגוייסו לעבודה במערכת ולא באו לו טוב בעין? אבל כל זה לא אומר שאין סיבה לחוק שנרקח בשיח שבין נתניהו לכחלון. ברור שיש סיבה, אלא שראש הממשלה החליט מסיבותיו השמורות עימו שלא לחלוק אותה עם הציבור.וכאן מתעוררת שאלה פשוטה: אז מה, אז מה אם נימוקי החוק לא פורסמו? מה שחשוב הוא שיש חוק. מה שחשוב הוא העובדה שהממשלה אישרה אותו והוא זכה לרוב בכנסת. בשורה התחתונה נבחרי העם שקלו את שיקוליהם והחליטו להקים תאגיד נוסף לטובת שידורי החדשות, וחוק שחוקק בכנסת צריך להיות כמעט קדוש. למה? כי זוהי ליבת הדמוקרטיה – שהכנסת הנבחרת היא הרשות המחוקקת. שופטים צריכים להשיל נעליהם מעל רגליהם, לשבת שבעה נקיים ולמצוא סיבות טובות מאד לפני שהם נוגעים בחוק, וזה נכון לכל חוק. לא די בעובדה שחוק כלשהו איננו מנומק מספיק לטעמו של שופט נכבד ככל שיהיה כדי לפסול אותו בהליך שיפוטי.
ראשי התאגיד בדיון. מה שעשו שופטי בג''ץ בהחלטה הזו זהו מאמץ לקבוע עובדות בשטח.
צילום: אורן בן חקון
אבל שופטי בג"ץ חיים בבועה משלהם. לאחר שהוציאו ביום ראשון צו ארעי המונע זמנית את ההפרדה בין מערכת החדשות לתאגיד הכללי, החליטו ביום שני השופטים להאריך את הצו הארעי בחודש. המשמעות היא שהחדשות ישודרו על ידי התאגיד הקיים. ומה עם תאגיד החדשות החדש? הוא כנראה יוקם למרות שעתידו לוט בערפל, השופטים העבירו להרכב מורחב את הדיון בשאלה האם בסופו של תהליך יהיה תאגיד אחד או שניים. המדינה צריכה להגיש את עמדתה בתוך חודש.
מה שעשו שופטי בג"ץ בהחלטה הזו זהו מאמץ לקבוע עובדות בשטח – לגרום לתאגיד להתחיל לשדר חדשות כדי שיהיה קשה יותר להפסיק אותו מאוחר יותר. ההנמקות שהם הביאו תמוהות מבחינה חוקתית. יש 'חופש ביטוי לתאגיד', קבע מלצר. מישהו יכול להסביר מה פשר המילים 'חופש ביטוי לתאגיד'? חופש ביטוי יכול להיות לאנשים, מהו חופש ביטוי לגוף ממשלתי שבקושי קם? שידור ציבורי הוא שידור ציבורי, והציבור - באמצעות נבחריו - רשאי להחליט באיזה פורמט בדיוק והאם בכלל יתקיים השידור הזה. יתרה מכך, הממשלה לא החליטה שלא לשדר חדשות, היא החליטה החלטה מנהלית טכנית שהחדשות ישודרו על ידי גוף נפרד. איך בדיוק החלטה כזו פוגעת בחופש הביטוי?
אולם בית המשפט העליון. שופטים צריכים להשיל נעליהם מעל רגליהם לפני שהם נוגעים בחוק.
צילום: מירי צחי
גם בעידן האקטביזם הקיצוני של אהרן ברק מקובל היה שחוק יפסל אם הוא סותר חזיתית זכויות המעוגנות בחוקי יסוד בדרך שאינה עומדת בכללי 'פסקת ההגבלה' (כלומר שהוא נחקק לתכלית ראויה, עורך שימוש באמצעים מדתיים וכו'). איזו זכות יסוד הפרה הממשלה בהחלטה מנהלית על פיצול גופי השידור הציבורי? את זה אף אחד מהשופטים לא טרח להסביר.
יהיה מי שימתח קו בין ההחלטה של חנן מלצר לבין הביוגרפיה האישית שלו. מלצר כיהן במשך שנים ארוכות כיועץ המשפטי של ערוץ 2 ויצא לא אחת בהצהרות לפיהן מערכת המשפט והתקשורת הן אבני היסוד של הדמוקרטיה הישראלית וצריך להילחם בכל עוז נגד פגיעה בהם. הוא מרגיש כנראה קרבה רעיונית ונפשית גבוהה עם העיתונאים וחושש אולי שהצונאמי המדומיין שכביכול מאיים עליהם ירים יום אחד את ידו על ביתו שלו. לא ברור מה גורם לשופטים שמרנים יחסית כמו יצחק עמית ונעם סולברג לחתום על החלטה כזו. כנראה שאיזשהו מחסום נפשי נפרץ, ולשופטים קל היום יותר מאי פעם להתערב בהחלטות הממשלה והכנסת. אם כך המצב אנחנו בבעיה גדולה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם