מילים יפות ללא כיסוי: טראמפ רוצה רק שנאהב אותו
הנשיא האמריקני בסך הכול רוצה לנעום לאוזני קהל שומעיו, והוא באמת טוב בזה. אבל אל תתפסו אותו במילה – הוא לא מתכוון לה
אחד האירועים הכי מעניינים במסע הבחירות של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב התרחש בסוף אוגוסט 2016. המועמד הרפובליקני יצא למקסיקו-סיטי לפגישה עם הנשיא המקומי, אנריקה פניה-נייטו.
זה אמור היה להיות מפגש טעון מאין כמוהו: מצד אחד עמד טראמפ, שהבטחת הבחירות המרכזית שלו הייתה להקים חומה בגבול מקסיקו שתבלום את שטף המהגרים מדרום, ומצד שני ניצב הנשיא המקסיקני, שעל פי אותה הבטחת בחירות אמור היה לשלם על הקמת החומה. מצד אחד היה אדם שטען שהמהגרים המקסיקנים הם סוחרי סמים, פושעים ואנסים, ומצד שני הגיע נציגם של אותם עבריינים לכאורה. מתכון לפיצוץ? מתברר שרק על הנייר.
הנאום המרכזי של טראמפ בישראל: (לע"מ)
כשהעיתונאים הסקרנים שאלו את טראמפ מה אמר פניה-נייטו בנוגע לדרישה הבלתי מתפשרת שלו בעניין החומה, השיב הנשיא לעתיד: "אה, על החומה לא דיברנו. אולי בפעם הבאה". משם המשיך טראמפ לנאום בחירות באריזונה, ובפני תומכיו הרפובליקנים על הגבול הדרומי – קהל אוהד לתוכנית החומה שלו – חזר לטון התוקפני נגד המקסיקנים, בתוספת הבטחה חד-משמעית כי עם כניסתו לבית הלבן יפעל לגרש את מיליוני המהגרים הבלתי חוקיים השוהים בארה"ב.
כזה הוא האיש. כדי להיבחר הוא יפנה לפחדים הקמאיים של האמריקנים ויזהיר מפני המוסלמים באשר הם מוסלמים, אך זה לא יפריע לו כמובן לרקוד לצלילי חרבותיהם של מארחיו הסעודים. טראמפ בסך הכול מנסה לנעום לאוזני קהל שומעיו, והוא באמת מצוין בזה. הנאומים שלו במהלך קמפיין הבחירות היו סיבוב ההופעות הטוב ביותר שראתה אמריקה. לכן לא פלא שהוא הצליח לגבור על סוללת הידוענים שהתגייסה לטובת הילרי קלינטון. כל המדונות והברוס ספרינגסטינים של העולם לא מצליחים לגעת באמריקני הפשוט שבקהל כמו שהוא יודע לגעת.
טראמפ התייצב במוזיאון ישראל כדי לעשות לנו נעים. הקהל הימני בארץ התמוגג מהעובדה שהאורח לא אמר את צמד המילים "מדינה פלסטינית" בנאומו, אבל אם בפגישתו עם נשיא מקסיקו האיש ויתר על הבטחת הבחירות שלו, אז מה זה כבר בשבילו השמטה של שתי מילים שספק אם הוא בכלל מבין מה הן אומרות?
טראמפ ונתניהו במוזיאון ישראל. אל תתפסו אותו על המילה.
צילום: AFP
הנשיא האמריקני אינו דיפלומט - זה מה שכתוב על כרטיס הביקור הפוליטי שלו. בניגוד לנשיאים קודמים, הוא אינו מחויב לעמדה האמריקנית המסורתית בנוגע למזרח התיכון. זה רק הוא והקהל, ולכן השתמש טראמפ בכל היכולות הרטוריות שלו ושל כותבי הנאומים שלו כדי להרעיף עלינו אהבה.
זה גם עבד, כמובן: הטקסט היה מכוון היטב לרצון הישראלי-פרובינציאלי שיאהבו אותנו. הוא מחמיא לתרבות היהודית, לירושלים ולמורשת שלנו ("איזו מורשת"), והוא אפילו מפרגן למוזיאון ישראל. מקום שהיה מגרש המשחקים שלי כשהייתי ילד פתאום הפך בפיו של נשיא ארה"ב כמעט לפלא תבל - ברור שהתרגשתי. הניתוח הפסיכולוגי שעשו אנשי הסגל של טראמפ עבד להפליא. הוא באמת הצליח לגרום לכולנו להסתכל על הנשיא בעיניים מאוהבות.
ומה בין זה לבין תכניותיו של טראמפ לגבי המזרח התיכון? מה בין דברי החנופה האלה לבין הסכמה אמריקנית לבנייה בשטחים, להעברת השגרירות או למחיקת תביעות הפלסטינים? דבר וחצי דבר.
האיש שסופר כמה פעמים שמו נכתב בעיתון, שמצייץ בחמת זעם על ביקורת לא מחמיאה שנאמרה עליו בתוכנית בוקר בטלוויזיה, שעוקב אחרי נתוני הרייטיינג של רשת חדשות שפרסמה עליו תחקיר – האיש הזה בסך הכול רוצה שיאהבו אותו. לכן הוא מפזר מילים יפות ללא כיסוי בין היכל הספר לרחבת הכותל. במקביל הוא הופך את המלך סלמן הסעודי לגורו שיש לפאר ולהלל את חוכמתו בכל נאום ומפגש בילטרלי, ומהמפגש עם אבו-מאזן הוא חוזר עם הבשורה ולפיה הנשיא מחמוד עבאס מוכן להיפגש עם רה"מ בנימין נתניהו מיד וללא תנאים מוקדמים.
באיזשהו מפגש הוא הוריד את רעיון המדינה הפלסטינית מהפרק? וכשהוא מדבר על להשיג "דיל" בין הישראלים לפלסטינים, מה זה אומר בדיוק? איזו עסקה קיימת שלא כוללת ריבונות פלסטינית ושתי מדינות בין הים לירדן?
אין משמעות הדבר שטראמפ משחק פה איזה משחק מוחות מתוחכם שבסופו ינחית עלינו תוכנית שלום שנהיה חייבים לקבל, אבל ברור שבסוף המסע הזה של "הנשיא שאימץ לחלוטין את הנרטיב הציוני" – כפי שדקלמו חברי הקואליציה – כשהוא או שליחיו הנמרצים לאזור ידרשו משהו מממשלת ישראל, יהיה קשה מאוד להשיב בשלילה. בסופו של אותו מסע, אם איכשהו גם בירושלים, גם ברמאללה וגם בריאד מסכמים את הקפיצה של טראמפ לאזורנו כהצלחה, מישהו כנראה לא הבין אותו נכון. אולי זה אנחנו.
אסף ליברמן הוא עיתונאי 'כאן – תאגיד השידור הציבורי'
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם