לנתניהו לא יזיק קצת מהשיגעון של טראמפ
הנשיא טראמפ הוא איש עסקים ממולח עם פתיל קצר ורצון עז להיחרת בדפי ההיסטוריה. ייתכן שהוא יהיה האיש שיביא לקץ הסכסוך?
הרבה פרודיות נוצרו סביב הסלפי המגוחך של אורן חזן עם נשיא ארה"ב. המוצלחת שבהן הייתה זו שבה הולבשה התמונה על שמלת ירושלים המפורסמת של השרה מירי רגב מפסטיבל קאן. זו הייתה בדיחה מדויקת על שלושה אנשים שמבטאים כביכול את כל מה שרע בפוליטיקה העכשווית - פוליטיקה של פייסבוק, ציוצים ורעש ויראלי.באיזה עולם אנחנו חיים, שואלים את עצמם רבים. עולם שבו לשרת התרבות אין תרבות, כוכב תוכניות מציאות הופך לנשיא המדינה החזקה בעולם, ומנהל קזינו עם עבר מפוקפק נכנס לכנסת והופך לסגן יושב הראש שלה. יכול להיות שהיקום התחרפן? איבד כיוון?
תשובה אפשרית הגיעה מכיוונה של הדוברת לשעבר של רגב, מעיין אדם, שהעניקה ריאיון לרגל השתתפותה בתוכנית "הישרדות". הכתב אלון הדר שאל אותה מדוע יעצה לרגב לצאת מהאולם באמצע טקס פרסי אופיר. אדם לא היססה והשיבה: "השיר שביצעו תאמר נפאר ויוסי צברי, ששילב שורות משיר של דרוויש, היה מעשה מכוער בעיניי, ניסיון להכניס למירי אצבע בעין. אז הם מצפים שהיא תשב יפה מול זה? זו פרובוקציה? זה שאפו למירי ולדוברת שלה".

הסלפי של אורן חזן ודונלד טראמפ. פאדיחות בלי קבלות.
צילום: מתוך הפייסבוק של ח''כ אורן חזן
הנה כי כן, במשפט אחד פורשת אדם את הלחם והחמאה של שרת התרבות. לרגב אין סבלנות למניירות של נימוס. בדור הפייסבוק מסרים צריכים לעבור חד וברור. הרגיזו אותך? תצאי מהאולם. הוזמנת לפסטיבל עם ימבה אנשי קולנוע פרו־פלסטינים? תקעי להם את ירושלים בעין.
טראמפ נוקט באותה אסטרטגיה. אין לו סבלנות לפעול לפי הכללים. אפשר היה לראות את זה בשפת הגוף העצבנית שהביע בטקס ביד ושם, כשהיו"ר התחיל לחפור לו עם סיפור שואה קורע לב, וטראמפ הנהן כאומר "הדלקתי משואה, הבנתי את הרעיון, נקסט". ועוד הרבה קודם - כשטרק לראש ממשלת אוסטרליה את הטלפון בפרצוף.

מירי רגב בפסטיבל הסרטים בקאן, עם שמלת ירושלים. פאדיחות עם קבלות.
צילום: אלי סבתי
בין קלות הדעת של רגב לזו של אורן חזן יש הבדל מהותי. השאלה שצריכה להישאל היא האם הפדיחות שהם עושים לנו בחוץ שוות את העשייה הפרלמנטרית שלהם. במקרה של חזן התשובה היא "לא" מוחלט. אני לא מצליחה להיזכר בהישג פוליטי אחד בולט שלו. במקרה של רגב, לעומת זאת, אפילו עיתון הארץ שהקדיש לה כתבת פרופיל בתום שנתיים לכהונתה, נאלץ להודות שיש לשרה קבלות. תקציב המשרד עלה מ־852 מיליון שקל ל־1.1 מיליארד, תוכנית לבניית מתקני ספורט חדשים ולחיזוק הפריפריה יצאה לפועל, ותוכנית "לא לדאוגוסט" שהשיקה בקיץ 2015 העניקה פתרון תרבותי חינמי למאות אלפי משפחות.
האם שרת תרבות צריכה להבין בתרבות כדי לקדם את משרדה? לא בהכרח. מספיק שהיא מקיפה את עצמה באנשי מקצוע טובים ומפנה לעצמה זמן בשביל להפוך שולחנות. זוהי בדיוק האסטרטגיה של טראמפ. הוא מקיף את עצמו באנשי מקצוע טובים באופן שמאפשר לו להתעסק במהות. או כפי שהפרשנים הסבירו בעת שביקר כאן - את טראמפ לא מעניין איפה תעבור הגדר, לזה ידאגו אנשים מטעמו. הוא בא לכאן לעשות ביזנס. הוא רוצה להביא את ה"דיל".

טראמפ ורעיתו ביד ושם. הבנתי את הרעיון, נקסט.
צילום: EPA
אלו האנשים המשוגעים, הקצת פחות מחושבים, שבסוף עושים היסטוריה. היה זה רונלד רייגן - שחקן הוליוודי ושדר ספורט ללא ניסיון צבאי משמעותי - שהצליח לסיים את המלחמה הקרה. הרי מה צריך בשביל להושיב לשולחן הדיונים שני צדדים עוינים שרק מעוניינים לשמר את המצב הקיים? פתיל קצר, אפס סבלנות לחרטוטים ויכולות גישור גבוהות במשא ומתן. אלו בדיוק התכונות שטראמפ טיפח כאיש עסקים ממולח.
נתניהו התקשה לעצור את החיוכים כשדמותו נשקפה מתוך האייר פורס 1, אבל האמת היא שהוא צריך להתחיל לחשוש. טראמפ אולי אוהב את ישראל, אבל הוא אוהב גם את עצמו, ויותר מכל דבר אחר הוא מעוניין להיזכר כמי שהביא שלום למזרח התיכון. לפני חודש וחצי, במהלך דיון על מבצע צוק איתן, נשאל נתניהו על ידי זהבה גלאון "מה העתיד שאתה מציע לנו פה?". הוא השיב כי בשנה האחרונה ביקר את ארבעת מנהיגי המעצמות - הודו, רוסיה, סין וארה"ב. "מתי היה דבר כזה בתולדות ישראל?" שאל את גלאון, "זה נובע מהעוצמה שלנו. והעוצמה הזאת היא הערובה שלנו לטפל באסלאם הרדיקלי סביבנו, והיא גם הערובה להשיג שלום. משום ששלום יעשו עם החזק, אף אחד לא יעשה שלום עם החלש".
עכשיו, כשכל הקלפים עומדים לזכותו, נתניהו חזק יותר משיהיה אי פעם. עם נשיא אוהד בבית הלבן, תמיכה של ראשי המעצמות ואבו מאזן מוחלש ומאוים על ידי החמאס, הוא יצטרך לספק תירוץ ממש טוב לשאלה מדוע לא מיהר לנצל את המומנטום וחתם על הסדר הקבע הנוח ביותר שהמפה יכולה הייתה לספק לו. אם לא יעשה זאת, תשפוט אותו ההיסטוריה ותשאל: מדוע לא הרשית לעצמך להיות קצת משוגע? מדוע לא הפכת את השולחן?
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg