ראשי » חדשות » דעות

קטאר תפסיק להיות הילד הרע של העולם הערבי?

מדינות ערב מצמידות אקדח לרקת של קטאר ותובעות ממנה לחזור לחיק משפחת העולם הערבי. השאלה היא עד כמה ירחיקו לכת, ואם לקטאר יש כושר עמידה מול הלחץ המופעל עליה

החלטתן של מצרים, סעודיה, בחריין ואיחוד האמירויות, שאליהן הצטרפו גם תימן ולוב, לנתק את יחסיהן עם קטאר ולהטיל עליה עיצומים, היא מהלומה קשה לנסיכות הזעירה לחופי המפרץ הפרסי, מי שהחשיבה עצמה עד אתמול לאימפריה כל יכולה המסובבת על אצבעה את המזרח התיכון כולו.

הון ותקשורת, היינו כספי הנפט וערוץ הטלוויזיה אל־ג'זירה, העניקו לקטאר עוצמה מדומה שאיפשרה לה להפוך ל"ילד השובב" או שמא ה"הילד המעצבן" של העולם הערבי. שאיפת שליטיה למלא תפקיד מרכזי באזור, ובעיקר להרגיז את ערב הסעודית, "האחות הבכורה" שעימה חולקים הקטארים תפיסה דתית משותפת, התפיסה הווהאבית, הביאה אותם לחשוב ולעשות באופן קבוע את ההפך הגמור ממה שחושבות ועושות מדינות ערב.

בעבר היה בכך חן מסוים. אל־ג'זירה היה ערוץ טלוויזיה נשכני, שלא היסס לעסוק בתופעות שהיו בבחינת טאבו בשיח בעולם הערבי. הוא גם נהג לבקר את הדיקטטורות הערביות, אם כי לא את קטאר עצמה וגם לא אותן דיקטטורות שקטאר חפצה היתה ביקרן, דוגמת המשטר הסורי של בשאר אל־אסד (עד לפרוץ המהפכה). זכורה בהקשר זה גם נכונותה של קטאר לנרמל את יחסיה עם ישראל באמצע שנות ה־90 של המאה הקודמת.
 
אבל קטאר, כך נראה, שכחה את גבולותיה ומגבלותיה. הטקטיקה הקטארית בשנים האחרונות, טקטיקה של שרידות אבל גם של ניסיון לשמור על רלוונטיות ועל יכולת השפעה, היתה לנקוט מדיניות של "גם וגם". מצד אחד לארח את מיפקדת הכוחות האמריקניים במפרץ בשטחה, אבל מצד אחר לשמר יחסים קרובים עם איראן. מצד אחד לאמץ גישה ביקורתית כלפי משטרים אוטוריטריים בעולם הערבי, אבל מצד אחר לקיים בקטאר עצמה "דיקטטורה נאורה" שבה רומסים את זכויות הפועלים הזרים, המהווים את רוב מניינם של תושבי האמירות, ושאינם זכאים אפילו לזכויות אזרח בסיסיות.

בשם הפתיחות וחופש המידע והדיבור הפך ערוץ אל־ג'זירה במודע שופר וכלי ביטוי לכוחות הקיצוניים בעולם האסלאם. תנועת האחים המוסלמים הייתה עוד המתונה שבהם. הערוץ התגייס למען חיזבאללה, וכמובן חמאס, שלא לדבר על תנועות רדיקליות אחרות בעולם הערבי, שמשום מה בחרו תמיד באל־ג'זירה ככלי להפצת הודעות ומסרים שלהם. כאשר היכה הטרור בישראל, התגייסה אל־ג'זירה לצד חמאס או חיזבאללה. כאשר מכה הטרור באירופה, באל־ג'זירה תמיד יימצא מי שיבין ללבם של מבצעי הפיגועים, אבל סבלנותה של קהיר פקעה כאשר הטרור מכה כיום במצרים ואילו ערוץ אל־ג'זירה תוקף את המשטר המצרי של א־סיסי ומציג אותו כאחראי לגל הטרור הפוקד מדינה זו.
 
אלא שאין מדובר רק בסיקור תקשורתי אוהד, אלא בסיוע כספי של ממש לארגונים רדיקליים ברחבי העולם הערבי. בירת קטאר מארחת את הנהגת חמאס, תנועה שדונלד טראמפ הגדיר רק לפני ימים ספורים במהלך ביקורו באזור כתנועת טרור. ואילו המצרים והסעודים חושדים כי הקטארים מעודדים ותומכים בתנועות רדיקליות הפועלות בשטחם.

בקטאר שולט שליט חדש המחפש את דרכו. מדינות ערב מצמידות עתה אקדח לרקתו ותובעות ממנו לחזור לחיק המשפחה ולהפסיק להיות הילד הרע, או שמא הכבשה השחורה, של העולם הערבי. השאלה היא עד כמה ירחיקו לכת, ואם לקטאר כושר עמידה מול הלחץ המופעל עליה.

גם בעבר ידעו יחסי קטאר עם שכנותיה במפרץ, ועם סעודיה ומצרים, עליות ומורדות, אבל בסופו של דבר קטאר המשיכה בשלה. הפעם נראה שסבלנותם של הערבים פקעה והם אינם מוכנים עוד לעבור לסדר היום על סירובה של קטאר ליישר עימם קו. אפשר להניח כי כמו בעבר תימצא נוסחת הפשרה, אולי בתיווך אמריקני. קטאר תרחיק לזמן מה חלק מראשי חמאס משטחה, וערוץ אל־ג'זירה יוריד פרופיל בביקורתו על שליטי סעודיה ומצרים. המשבר יחלוף, אבל הבעיה שמציבה קטאר לאחיותיה הערביות תישאר בעינה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

טור אורח

Nrg מעניק במה לכותבים אורחים

לכל הטורים של טור אורח