ראשי » חדשות » דעות

"טרור מגדרי" – אל תתעלמו מתופעת רצח הנשים

למרות הרצון לאחסן את "רצח הנשים" במגירה האחורית של הראש, צריך לזכור שמדובר בפשע רחב היקף על רקע מגדרי. בנוסף ב-20 השנים האחרונות אנחנו מחנכים את הבנים שלנו להתנהגות אלימה

"רצח נשים" הוא מסוג המושגים שאני מעדיפה לאחסן במגירה האחורית של הראש. לא להתייחס יותר מדי לבעיה הזו, בכלל ספק אם היא בעיה. זהו רצח של בני אדם, במקרה הן נשים. אני דואגת להזכיר לעצמי כי אין אופי מגדרי למעשה לקיחת חיי אדם, ודמן של נשים אינו כחול, בניגוד למוצג בפרסומות לתחבושות, הוא אדום וזורם כמו דמם של גברים.
 
אז מדוע נרעשו כולן, מדוע נזרקת לחלל האוויר אותה מילה תלושה, עד פוגענית של ממש – "טרור מגדרי"? הרי טרור מגיע בפיצוצים, דקירות, על רקע לאומני, בדרך כלל מעשה ידיו של צעיר פלשתיני לבוש כאפייה שזועק ״אללה אכבר״. אז מה טרור עכשיו, מדוע לקחת מושגים כל כך קשים, ובכוח לדחוף את המגדר הנשי לכל פינה, מדוע להקשות?

אלו מחשבות אמיתיות שמתרוצצות בראש. מחשבות אינטואיטיביות שמסייעות לי ולשכמותי, להתמודד עם נתונים מאוד קשים של תופעת האלימות כלפי נשים. הנתונים מעידים על רצח של 16 נשים מתחילת השנה, ארבע מהם רק בשבוע האחרון, ובראייה כוללת 185 בעשור האחרון. לשם ההשוואה, מספר האזרחים והאזרחיות שנרצחו על רקע טרור לאומני בעשור האחרון, עומד על 152, כך מנתוני אתר שירות הבטחון הכללי.

למוח האנושי יש מנגנוני הדחקה מופלאים, אך גם אלו קורסים אל מול נתונים אלה, המצויים במגמת עליה. לאלה התוהים, רובן המוחלט של הרציחות התבצעו על ידי בני משפחה ובני זוג, ושיוכם המגזרי,  הדתי, והסוציו-אקונומי של הנרצחות, מגוון ברמה שלא תבייש כל תכנית לקירוב לבבות והיכרות בין מגזרית. אלו העובדות, דעו אותן ושננו אותן. מכיוון שבעידן העובדות האלטרנטיביות, קל לאבד פרופורציה ולתייק רצח נשים במגירה האחורית של הראש.
 
בבחינת נתונים אלה, אי אפשר שלא לתהות כיצד תופעה כזו מתרחשת, כמעט באין מפריע. באחוזי צמיחה מבהילים, וללא כותרות מדממות בעיתון. ברגעים כאלה אני שבה ומזכירה לעצמי כי בתרבות אנושית שקיימת למעלה מ-10,000 שנים, התודעה החדשנית כי נשים הן בנות אדם הזוכות ליחס שונה, מתוקף היותן נשים קיימת קצת מעל 100 שנים.

כלומר רצח נשים הוא פשע רחב היקף על רקע מגדרי, והוא כולל מאפיינים מגדריים מובהקים. מושגים דוגמת ״רצח על רקע כבוד המשפחה״, או אחיו החביב ״רצח על רקע רומנטי״, משקפים באור חיוור את הייחוד של תופעה זו. היא מתקיימת לרוב כתוצאה מרצונה של אישה לבצע בחירה חופשית ביחס להשכלתה, משפחתה, מיניותה וחיי הזוגיות שלה. מול ההתנגדות העזה של בני משפחה, או בן זוגה, לרצון זה. התנגדות כה עזה המובילה למעשה רצח.
   
זווית נוספת היא על התודעה החדשנית של 20 השנים האחרונות: גם גברים מושפעים מלחץ עצום להתנהג בצורה מסויימת, לפי הסטראוטיפ הגברי. הסטראוטיפ כה עז, עד שמוביל רבים לבטא רגשות דוגמת כעס, קנאה ועלבון באמצעות אלימות פיזית ומילולית. או במילותיו של בן נוער מקסים שיצא לי לפגוש באחת מהדרכות ״מכנה משותף - לחינוך מגדרי״: "פעם אחת רבתי עם חבר שלי, הוא אמר לי משהו ממש מעליב. אבל לא מתאים לדבר על דברים כאלה, אז פשוט הלכנו מכות".

אנחנו מלמדים את הבנים שלנו שהדרכים הלגיטימיות להביע את הרגשות האלה, הן דרכים אלימות. אנו מענישים אותם חברתית כשהם מעיזים להביע רגש באמצעות בכי או ״בכיינות״.

כל זאת מבלי שהזכרתי כי קיימים כשלים חמורים במניעה, איתור וטיפול של רשויות הרווחה וגורמי המשטרה, במקרי האלימות כלפי נשים, טרם הפיכתם לבלתי הפיכים. על פי הצוות הממשלתי שהוקם בספטמבר 2014 לטיפול ב"תופעת האלימות בתוך המשפחה".
  
בהסתכלות על זוויות אלה, ניתן להבין מדוע תופעת רצח הנשים היא תופעה אדירה במימדים ובקרבנות, וכיצד היא נופלת בקטגוריה של טרור על רקע מגדרי. בנקודות אלו קיים נתק עצום בין מה שחלקים גדולים מהציבור חשות, לבין מה שמערכות החוק משקפות. נשים רבות חשות סכנה וחוסר בטחון במרחב האישי והציבורי. עם הבנה כואבת כי ביום שתיפלי קרבן למעשי אלימות, ככל הנראה המשטרה לא תעשה דבר, עד שיהיה מאוחר מדי, ושוב נקום בבוקר לכותרת קטנה המציינת כי הכתובת הייתה על הקיר.

אז מה ניתן לעשות? ובכן, תחילה ליישם את המלצות הצוות הממשלתי לטיפול בתופעת האלימות בתוך המשפחה באופן מיידי. ניתן לפעול לטובת חינוך מגדרי, וללמד את הילדים והילדות שלנו על דרכים בריאות להבעת רגש. ניתן אף לצאת לרחוב ולהפגין במוצאי שבת הקרובה בירושלים, חיפה ותל אביב בעצרת המחאה כנגד רצח נשים. רק לא לתייק "רצח נשים" במגירה האחורית של הראש. רק לא זה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

לילי פרגמניקוב

מנכ"לית "מכנה משותף" לחינוך מגדרי. ממייסדות תא "ירושלמיות" ופעילה חברתית.

לכל הטורים של לילי פרגמניקוב