מורה נבוכים למרוץ על מפלגת 'האבודה'
התבלבלתם לגמרי מהמעברים הפוליטיים של גבאי, הקללות של מרגלית והשנ“צ של בוז‘י? קבלו מורה נבוכים למהומה הרבה על לא מנדטים, שמתחוללת כרגע במפלגת העבודה
אוהדים מכירים את התחושה. הקבוצה שלך בפורמה עד כדי כך שאתה מרשה לעצמך להשתמש במילים עתיקות כמו פורמה. אתם מנצחים בקלות, פה ושם איזה תיקו, אבל אין איום אמיתי. אתם ביתרון של יותר מעשר נקודות מול המקום השני ולוקחים אליפות שבעה מחזורים לפני סיום העונה. כולם שמחים ביציעים, אבל משהו חסר: התחרות. כיף ומרגש יותר לקחת אליפות במחזור האחרון, ולנצח יריבה עיקשת שישבה לך על העורף. הליכוד הוא כרגע הקבוצה הזאת. איכשהו, למרות לא מעט שערוריות, הליכוד מצליח לשמור על כוחו ברוב הסקרים.
אבל מי הקבוצה שתיתן פייט? בבחירות הקודמות עוד היה סיכוי שמפלגת העבודה תחזור לעצמה, אבל משהו רע קרה לה מאז. ממפלגה ששלטה פה במשך שנים היא הפכה לכזו שנושקת לשמאל הקיצוני, עם התבטאויות הזויות וחברי כנסת שפעם לא היו מצליחים להיכנס לעשירייה השמינית. שישה מועמדים להנהגת המפלגה מנסים בשבועות האחרונים לפרוץ (הלכתי על המובילים, יסלחו לי הוד כרובי ודינה דיין), ואני מביט בעצב בקבוצה שאמורה לדלוק, לפחות רעיונית, אחרי המחנה שלי.
אבל יש גם משהו מרענן בפריימריס הלוהט שמתנהל שם, וכשאני אומר "לוהט" אני מתכוון כמובן במונחי מפלגת העבודה, שזה חמים. המועמדים נאבקים, נלחמים, שורטים, עוקצים, ושולפים זה נגד זה טלפונים עם סרטוני עבר. אבל לפעמים צריך מישהו מהצד, שלא מעורב אמוציונלית, כדי לנתח את הסיכויים של כל אחד מהם לנצח - בפריימריס, כמובן. מול ביבי זה כבר משחק אחר.
יתרונות: לוק סבאי חביב, לוחם אמיץ בעברו, הרבה איקסים על הנשק, לא מלוכלך מפוליטיקה. חסרונות: לא מוכר ציבורית, הרבה איקסים על הנשק, מבוגר מכדי להיכנס לפוליטיקה, נמוך מדי.
סביר להניח שעמירם לוין של לפני עשרים שנה היה מנצח בהליכה את הפריימריס המנומנם. הוא בדיוק מה שהחבר‘ה בשמאל הציוני אוהבים: לוחם עם דם על הידיים ויונת שלום בפה. לצערי נדמה שהוא קפץ קצת גבוה מדי. אולי הסיבה המרכזית להתמודדותו היא שהוא ממתג את עצמו כשר הביטחון הבא של המפלגה.
סלוגן חלופי: ישראל צריכה סבא.
סיכויים לנצח: כמו הסיכוי של משה דץ לעבור את סטטיק ובן אל במספר הצפיות ביוטיוב.
יתרונות: לוק רובוטי חביב, לוחם אמיץ בעברו, יוצא מצוין בתמונות, יכול להרשות לעצמו לעשות פדיחות ולסמוך שלא יזהו שזה הוא. חסרונות: מי?
עמר בר לב הוא סוג של בני גנץ שפחות תפס. יפה בלורית ותואר, נוקט קו ארסי וקיצוני בטוויטר נגד הממשלה, כולל כינוי נתניהו “עבריין נמלט“. כמו לוין, נדמה שגם הוא לא באמת מאמין בסיכוי שלו לנצח, אלא מנסה למתג את עצמו כשר הביטחון במקרה שהמחנה הציוני ינצח איכשהו בבחירות.
סלוגן חלופי: חוזרים לקו בר לב.
סיכויים לנצח: כמו הסיכוי שאמנון אברמוביץ‘ ישים מח"ל בקלפי.
יתרונות: מזרחי, פרש מהממשלה, לא התלכלך בפוליטיקה, עשה קטע לכחלון, טוען שלא הצביע ליכוד מעולם. חסרונות: מזרחי, ניסיון דל כפוליטיקאי, טוען שכן הצביע ליכוד.
כמה פוטנציאל. נכון, אבי, אתה טרי מכדי להיות ראש ממשלה, אבל היה לך כל מה שצריך כדי להצליח. תדמית נקייה, רעננות, אפילו יכולת להעניק ריאיון נורמלי בלי להגיד איזו שטות שתפיל אותך. עד שהגיע העימות. רבאק, לא מצליח להבין את זה. לא היו מאחוריך עשרים שנות קריירה שמקשות עליך לזכור מה אמרת בריאיון אחד, אתה כולה יומיים בתודעה. איך לעזאזל אתה לא זוכר דברים שאמרת לפני חודש?
כימני, אני חייב להגיד שהיה בך משהו הגיוני. אבל לצערי, מתרגיל כמו זה שעשה לך מרגלית כבר לא חוזרים לצמרת. אולי מקום שלישי. אני ממליץ לך לעצור רגע ולתהות על המפלגה שהגעת אליה: איך יכול להיות שבנאדם שאמר השבוע שיישב באותה ממשלה עם הרשימה המשותפת (מרגלית) מצליח לטאטא אותך מהמרוץ, רק כי הצבעת בעברך ליכוד?
סלוגן חלופי: מנהיג לטווח ארוך, עם זיכרון קצר.
סיכויים: כמו הסיכוי שמלצר יציע לי המבורגר או סלט ואני אבחר בסלט.
יתרונות: בייבי פייס שקשה לשנוא, ניסיון פוליטי רב יחסית לשאר (חוץ מעמיר פרץ), הביא הישג בבחירות – 24 מנדטים. חסרונות: תדמית פריכה, נוטה לבלבל כל הזמן בין המילים נתניהו וירושלים, פוסטים מביכים בפייסבוק.
לא ברורה לי הנטייה לזלזל בהרצוג. נכון, הבנאדם מתרסק בסקרים, אבל אנחנו יודעים טוב מאוד מה הם שווים, בטח מחוץ לתקופת בחירות. האיש הביא הישג שלא ראו כמותו במפלגת העבודה כבר שנים. הוא לא הטייפקאסט של ראש ממשלה, אבל לזכותו ייאמר שלא פעם הוא התבטא באחריות ולא נגרר להשמצות כמו שאר חבריו. הוא ממשיך להעלות את רעיון הגוש הגדול של השמאל, שהוא ללא ספק הסיכוי היחיד של החבר‘ה לנצח. בעיניי נוטים לזלזל בו יותר מדי.
סלוגן חלופי: בוז‘י, נו מה אכפת לכם?
סיכויים: כמו הסיכוי של ערד ניר להגיד משהו טיפשי באולפן שישי. גבוה.
יתרונות: מזרחי, לשעבר שר ביטחון, ניכס לעצמו את כיפת ברזל, שפם מרשים, חיבור חזק לפריפריה. חסרונות: מזרחי, כיהן כשר ביטחון בעבר, דו“ח וינוגרד, שפם מרתיע, קרא לשקול את שחרור ברגותי.
הרבה מים זרמו בנהר מאז התמונה המפורסמת עם המשקפת, והאמת, על פניו פרץ נראה כבחירה ראויה. פוליטיקאי סביר, עם יכולת לשבור את משוואת "אשכנזים = שמאל, מזרחים = ימין". מדבר לרוב בהיגיון, חוץ מהקריאה לשקול את שחרור ברגותי, אבל נוותר לו. בכל זאת, אמר את זה בוועידת הארץ, וזאת הייתה אחת ההתבטאויות המתונות שם. ולמרות זאת, עם כל הכוונות הטובות משהו בו לא משדר יכולת לנצח במאבק על ראשות הממשלה. אבל היי, הוא בסך הכול צריך לנצח את הפריימריס בעבודה, ושם דווקא נראה שהוא בדרך הנכונה. מנהל קמפיין יחסית ממלכתי, ולא נגרר לליצנות. בינתיים.
סלוגן חלופי: ארץ קטנה עם שפם.
סיכויים: כמו הסיכוי של נבחרת ישראל לסיים במקום הרביעי במוקדמות המונדיאל. גבוה.
יתרונות: תדמית עסקית מוצלחת, כסף, לוחם עבר, פרובוקטור, יודע לקלל ברוסית. חסרונות: מתנשא, צעקן, מוכן לשבת בממשלה עם הרשימה המשותפת.
אראל מרגלית הוא RC קולה של פעם. כשהיא רצתה להיכנס לתודעה היא החליטה לא ללכת על הראש של פפסי, אלא לתקוף את המלכה הבלתי מעורערת, קוקה קולה. ספוילר - זה לא ממש עבד. מרגלית שופך ים כסף וצעקות כדי למתג את עצמו כתקווה הגדולה של השמאל. הוא נושך את ביבי איפה שאפשר ולא מפחד להכפיש, להשחיר ולטנף על ציבורים שלמים בדרך לפסגה.
עמוק בלב גם הוא יודע שהסיכוי שלו להיבחר לראש הממשלה שקול לסיכוי שלי לקבל משירן פטור משטיפת כלים, אבל מרגלית הוא RC קולה: פוליטיקאי לא מוכר שמנסה למתג את עצמו כאלטרנטיבה דךר תקיפת העומד בראש. הוא עושה את זה לביבי, הוא עושה את זה לבוז‘י. בינתיים זה דווקא די עובד לו. נדמה שמחנה השמאל, שמדבר כל הזמן על אלימות הימין, די מבסוט שפתאום גם לו יש מישהו אלים. האם זה יעניק לו את הניצחון? נראה שלא.
סלוגן חלופי: באתי, ראיתי, קיללתי.
סיכויים: לא גבוהים, קיבינימט.
אקו"ם