ראשי » חדשות » דעות

תקדים צפון קוריאה: הזדמנות לסכל את הסכם הגרעין

ניסוי הטילים הבליסטיים שערכה השבוע פיונגיאנג והזירה המתחממת בין שתי הקוריאות – הצפונים והדרומית - עלולים להיות בעלי השפעה על ישראל. הממשל האמריקאי יכול לנצל את המצב ולהתנער מהסכם הגרעין עם איראן

יום שלישי השבוע, סיאול: פחות מיממה אחרי ששוגרו הטילים מחצי האי הקוריאני לעבר הים שמפריד בין שתי הקוריאות ובין יפן, לא נראו סימני חרדה ברחובות שוקקי החיים. פער גדול ניכר בין כותרות העיתונים האדירות ושידורי האולפנים המיוחדים, ובין האדישות הכללית בשטח.

מדוע? אחד מאנשי שגרירות ישראל בקוריאה הדרומית מסביר כי הדרום קוריאנים מתייחסים אל מנהיג השכנה הצפונית, קים ג'ונג־און, כאל ״משוגע״ ותמהוני, אבל לא באמת מאמינים כי יבוא יום שבו ישגר את נשקו דרומה. אחרי הכול, מדובר במדינתם האחרת של בני עמו. בסיאול, כמו אצלנו, נראים המוני חיילים, שכן גם כאן נהוג גיוס חובה, אבל אין מקלטים, ומסכות אב״כ אינן מוכרות לציבור.
 
בהיעדר אווירת מלחמה אמיתית, נותר להתייחס לפרטים היבשים ולהבין את הקשרם. קוריאה הצפונית הודיעה בלילה שבין שני לשלישי כי שיגרה טיל שיצא מהאטמוספירה וחזר אליה בהצלחה. כלומר, מדובר בטיל שיכול לעבור בין יבשות. בהודעה הרשמית של המשטר בפיונגיאנג נטען כי הטיל, מסוג "הוואסונג־14", הגיע לגובה 2,802 קילומטרים ו"פגע בדיוק במטרתו" אחרי שעף במשך 39 דקות. בטלוויזיה הצפון קוריאנית טענו כי הטיל מסוגל לפגוע "בכל מקום בעולם". קים ג׳ונג־און אף טען שהטיל יכול לשאת פצצה גדולה במיוחד - והתכוון לנשק גרעיני, כמובן.

הפנטגון מצדו הגיב בהודעה כי הניסוי מהווה איום על ארה"ב ובעלות בריתה, וכי "ארה"ב מוכנה להגן על עצמה ועל בעלות בריתה ולהשתמש בכל כוחה נגד האיום הצפון קוריאני". לא חלף זמן רב ושוגרו טילים כ״ניסוי״ גם על ידי הצד השני; וושינגטון וסיאול ערכו תרגיל צבאי משותף' שכלל שיגור טילים למרחב הימי של קוריאה הדרומית.
  
ועכשיו, למשמעות האמיתית של ההתפתחויות במזרח הרחוק: קודם כול, מדובר בשובם המרהיב של ימי המלחמה הקרה - זו שיצרה את שתי מדינות קוריאה העוינות - יותר מחצי יובל אחרי שגרמניה כבר התאחדה. דברי הרהב של קים ג׳ונג־און נשמעים כאילו יצאו מגרונו של מנהיג בריה"מ ניקיטה חרושצ'וב, בשנות ה־60 של המאה הקודמת. שיגורי הטילים קשורים להיבטים רבים, אזוריים ועולמיים, וישראל כמובן בוחנת את המשמעויות מבחינתה.

ואכן, התחממות הגזרה בקוריאה אינה בגדר חדשות חוץ בלתי רלוונטיות. לפי פרסומים זרים, המדינה הקומוניסטית שיתפה פעולה עם פרויקט הגרעין הסורי שנגדע - לפי אותם הפרסומים - בהתקפה ישראלית, וכנראה משתפת פעולה עד היום גם עם פרויקט הגרעין האיראני - עד כדי תיאוריות כי נשק גרעיני איראני נמצא, בעצם, בקוריאה הצפונית. גם ההישגים הטכנולוגיים של פיונגיאנג יגיעו במוקדם או במאוחר לידי אויבי ישראל, ובמיוחד למשטר האסלאמי בטהרן שתשתית הטילים ארוכי־הטווח שלו מגיעה מאותו מקום.
 
וגם זה: התעוזה הצפון קוריאנית יכולה להתפרש על ידי גורמים בממשל ארה״ב כתוצאה ישירה של הסכם הגרעין שנחתם עם הצפון קוריאנים, והוביל אותם בדרך המלך אל הפצצה. זה לא סוד שהנשיא הנוכחי דונלד טראמפ סלד מהסכם הגרעין עם איראן, והתקדים הצפון קוריאני יוכל לתת לו מתישהו תירוץ להתנער מההסכמים עם טהרן, עוד לפני שתגיע לפצצה.

תיעוד הניסוי הצפון קוריאני בטיל בין-יבשתי:

 

ולמשהו חיובי הרבה יותר: רבות נכתב השבוע על משמעות הביקור ההיסטורי של ראש ממשלת הודו בישראל, בראשות משלחת ענקית. כנראה שלא הכול. פחות מוכרת העבודה שההודים ביקשו לתת לביקור צביון אזרחי כמה שיותר, אף שקשרי הביטחון בין המדינות עמוקים במיוחד. זו הסיבה שמערכת הביטחון ביטלה תערוכת יכולות של התעשיות הביטחוניות, שתוכננה במקור למען האורחים מהודו.

אבל גם בלי התערוכה תהיה לביקור תרומה עצומה למכירות הביטחוניות בהודו, בהתאם למדיניות של נרדנרה מודי לשיתוף פעולה שיוביל לייצור אמצעים על אדמת הודו עצמה. הודו, כידוע, שולטת על תת־יבשת עצומת ממדים, ובהתאם צרכיה הביטחוניים הם בלתי נדלים. גורמים בתעשיות הביטחוניות מעריכים כי התרומה הגדולה של ביקור מודי, שסוקר בהיקף עצום בתקשורת ההודית, היא בשידור 'רוח המפקד׳ שלפיה היחסים עם ישראל הם רצויים ביותר.
 

על רקע הביקור כבר ניכרת הצפה בפניות לחברות ישראליות, בנושא שיתופי פעולה אפשריים, והמסר גם יקל על מקבלי ההחלטות כאשר יידרשו לאשר פרויקטים משותפים עם ישראל. אחד הפרויקטים המשותפים הגדולים לישראל ולהודו כיום, הוא פיתוח מערכת הטילים להגנה 'ברק 8', תחילה בעבור כוחות היבשה וחיל האוויר ההודי ובהמשך גם בעבור חיל הים.

גם זה בהשפעת הרוח החיובית המנשבת מניו־דלהי: רק בחודש מאי חתמה התעשייה האווירית על עסקת 'ברק 8' הכוללת אספקה של טילים לארבע ספינות חיל הים ההודי, בשיתוף חברת BEL ההודית ובשווי 630 מיליון דולר. כעת כבר מדברים על טילים לשבע ספינות נוספות ועל עסקת המשך גם עם חיל האוויר.

גם 'אלביט מערכות' מחכה במתח רב להכרעה בשלב הגמר בתחרות על ייצור תותחים חצי אוטומטיים לצבא היבשה ההודי. התחרות בשלב הגמר היא מול חברה צרפתית, והרוח הפרו־ישראלית בהחלט עשויה לסייע גם כאן.

היסטורית, ימי הקיץ נחשבים מועדים לפורענות: מספיק להיזכר בשתי המערכות המשמעותיות האחרונות של ישראל - מלחמת לבנון השנייה ב־2006, וצוק איתן ב־2014 - כדי להגיע למסקנה שבחופש הגדול כול תקרית מקומית עלולה להתלקח למלחמה, גם אם אף אחד מהצדדים אינו מעוניין בכך באמת.

בניסיון להפיג מעט את המתיחות העונתית שקיימת גם השנה, שלח השבוע שר הביטחון אביגדור ליברמן מסרי הרגעה לחיזבאללה ולחמאס, בשיחה שקיים עם כתבים צבאיים.
 

״למדינת ישראל אין שום עניין ליזום מהלך צבאי לא בצפון ולא בדרום״, אמר ליברמן, ״בדרום יש שקט והצטרפות ליישובים. בצפון הזליגות מסוריה לא מכוונות אלינו, אבל אנחנו לא מוכנים לקבל את זה ונגיב על כל זליגה באופן יותר חזק״.

ועוד אמר שר הביטחון: ״כל הסדרה בסוריה שתכלול את המשך שלטון אסד או תכלול את האיראנים או חיזבאללה לא מקובלת עלינו. נפעל בהתאם לאינטרסים הביטחוניים שלנו. אני לא מציע לבחון את הסבלנות שלנו ולא את הכשירות המבצעית שלנו.

״גם בלבנון וגם בסוריה מודעים לעומק הידע המודיעיני שלנו. אני מקווה שלא תהיה מיסקלקולציה (הערכה לא נכונה של המצב, ע"ר). אנחנו ערים ומודעים ועושים מה שצריך לעשות. פתחנו פער על חיזבאללה מאז 2006 והם לא סגרו אותו. המפעלים לא יחלידו והטילים לא יחלידו. אף אחד לא רוצה להתעסק איתנו״.

עכשיו נשאר לראות האם המסרים, שעוברים בין הצדדים בכל הערוצים ולא רק באופן פומבי, יביאו לכך שהקיץ הזה יעבור בשלום.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg