האם הצבעה חשאית תביא להפסד פלסטיני באונסק"ו?

ייתכן שהחלטת הפלסטינים לכרוך את ההצעה להכיר במערת המכפלה כאתר מורשת עם הבקשה להכיר בה כנתונה בסכנה בשל "הכיבוש הציוני" תהיה לרעתם, שכן לכך דרושים שני שלישים מהקולות ולא רוב רגיל. אך אם ההחלטה תעבור – ישראל תיאלץ לכבד אותה

חופי עמוס | 6/7/2017 23:37
תגיות: אונסק"ו, פוליטי מדיני, חברון,מערת המכפלה
אונסק"ו, ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם, יקיים מחר (ו') הצבעה בדבר ההכרה בחברון כאתר מורשת עולמית בסכנה. את ההצעה הגישו הפלסטינים, שבעצם ביקשו להרוג שתי ציפורים בהצבעה אחת: גם לקבל הכרה מאונסק"ו בחברון העתיקה ובמערת המכפלה כאתרי מורשת פלסטיניים, וגם לזכות בהכרה כי שני האתרים הללו נמצאים בסכנה קיומית מפני שהם נמצאים "תחת כיבוש הציוני", ובכך למעשה נמנעת מהפלסטינים גישה אל המקום, והם מנועים מלהגן ולשמר את האתרים הללו ואינם יכולים לקיים שם פעילות פולחנית ודתית. ההצעה היא סוג של בדיחה עצובה, שהרי הפלסטינים הידועים בסטנדרטים הגבוהים שלהם בכל הקשור לשימור עתיקות וארכיאולוגיה.
 
צילום: פלאש 90
מערת המכפלה צילום: פלאש 90
 
הפלסטינים גיבו את טענותיהם בדו"חות שהגישו, אך ישראל סירבה לאפשר לוועדה מקצועית להגיע הנה ולהפריך את טענות הפלסטינים, בהנחה שמדובר בצעד מיותר, שכן חלק מן המדינות תומכות בעמדה הפלסטינית באופן אוטומטי וללא קשר למציאות. לפני שש שנים הכיר אונסק"ו בפלסטין כמדינה, ובכך היא הפכה לחברה מלאה באחד ממוסדות האו"ם. כפי שהוכיחו לא פעם, הפלסטינים יודעים לנצל את מעמדם בזירה הבינלאומית ומשכילים להקשות שם את החיים של מדינת ישראל.

אבל במקום ללכת עקב בצד אגודל ולהעביר את ההחלטות אחת אחת – תחילה לזכות בהכרה בחברון ובמערת המכפלה כאתרי מורשת פלסטיניים ורק לאחר מכן להכריז עליהם כאתרים בסכנה – הזדרזו הפלסטינים וכרכו את ההחלטות יחד. אלא שדווקא קיצור הדרך שביקשו הפלסטינים לעשות לעצמם עשוי להיות בעוכריהם, שכן כדי להכריז על אתר מורשת ככזה הנמצא בסכנה דרושים שני שלישים מקולות המדינות המצביעות.

ההחלטה להכריז על אתר מורשת עולמי כאתר בסכנה נעשית במסלול מהיר יחסית. ההצבעה תתקיים בוועדת המרכז למורשת עולמית של הארגון שבו חברות עשרים ואחת מדינות. בישראל סבורים כי בהצבעה חשאית יוכלו לגייס לפחות שבע מדינות שיתנגדו להצעה. במקרה שהיו הפלסטינים מבקשים להכריז על שני האתרים הללו כאתרי מורשת פלסטיניים הם היו זקוקים לרוב רגיל בלבד. מהלך נוסף שהשכילו הפלסטינים לעשות בהצעה שהגישו היה העובדה שהם הכירו במערת המכפלה כאתר מקודש לנוצרים וליהודים, אחרי המוסלמים כמובן.
 
צילום: מירי צחי
מנסה לתקוע מקלות בגלגלי ההחלטה. חוטובלי בחגיגות יובל לשחרור חברון צילום: מירי צחי
 
מיותר לציין שמערת המכפלה לא בסיכון ולא נעליים, בניין המערה מתוחזק ונשמר היטב בידי מנהלת המערה, וכבר שנים שההסדר בין המתפללים היהודים והמוסלמים מחזיק מעמד. ההסדר קובע כי במהלך כל השנה אולם יצחק משמש את המוסלמים, ושאר המערה פתוחה ליהודים. נוסף על כך, לכל צד הוקצו עשרה ימים בשנה שבהם הוא נהנה מכל המערה בעוד הצד השני מנוע מלפקוד אותה באותם ימים. ימים אלו נקראים 'חריג': ימים שבהם המערה פתוחה ליהודים בלבד נקראים חריג יהודי, והימים שבהם המערה עומדת לרשות המפללים המוסלמים נקראים חריג מוסלמי. ימים אלו פרושים על פני השנה כולה ומנוצלים בדרך כלל בימי חג.

במערת המכפלה לא מתבצעות פעולות ארכיאולוגיות, וגם עבודות האחזקה של המקום נעשות בדקדוק קפדני והיתרים לשיפוץ ניתנים במשורה, אם הם ניתנים בכלל. כך למשל כבר שנים מונע המנהל האזרחי ממנהלת המערה להתקין בכניסה מעלון שיאפשר לנכים ובעלי מוגבלויות כניסה נוחה לאתר הקדוש. השנה היא שנת 2017, את מערת המכפלה פוקדים מעל חצי מיליון מבקרים תיירים  ומתפללים, והמקום לא נגיש לנכים.

גם כעת מתקשה ישראל לדעת מה יהיו תוצאות ההצבעה. משרד החוץ וסגנית שר החוץ ציפי חוטובלי מנסים כבר כמה שבועות לתקוע מקלות בגלגלי ההחלטה. שגריר ישראל באונסק"ו, כרמל שאמה הכהן, מזיע כבר לא מעט ימים בניסיון להפוך את ההצבעה לחשאית. במקרה של הצבעה חשאית הוא סבור שניתן להשיג רוב ולהפיל את ההצעה.
 

צילום: מירי צחי
יותר מחצי מיליון מבקרים בשנה. מערת המכפלה צילום: מירי צחי
 
הצרה הגדולה יותר תתחיל במקרה שההצבעה תזכה לרוב הדרוש ותתקבל. אונסק"ו הצליח בשנים האחרונות לקבל כמה החלטות שהפכו אותו לגוף לא רלוונטי מצד ישראל. בשנה שעברה קבע הארגון כי ליהודים אין כל קשר לירושלים ולהר הבית. בהחלטה לא הוזכרו ירושלים והר הבית בשמם, ונעשה שימוש דווקא בשמות הערביים של אותם מקומות, אל קודס ואל-חארם א-שריף. החלטה נוספת שהתקבלה הייתה כי ישראל היא כוח כובש בירושלים.

בעקבות ההחלטות ההזויות הללו החליט שר החינוך נפתלי בנט להשעות כל פעילות עם אונסק"ו, וראש הממשלה התבטא בחריפות נגד הארגון. "לומר שלישראל אין קשר לכותל המערבי ולהר הבית זה כמו להגיד שלסינים אין קשר לחומה הסינית ולמצרים אין קשר לפירמידות. אונסק"ו איבד את הלגטמיות שלו", הכריז אז נתניהו.

אבל למרות זאת ישראל חברה באונסק"ו ומחויבת לאמנות ולהסכמים של הארגון. בסופו של יום ישראל עובדת עם אונסק"ו, וגם זקוקה לו. בישראל יש לא מעט אתרי מורשת עולמיים כמו מצדה, עכו, דרך הבשמים ועוד ועוד. מציאות זו מחייבת את ישראל להכיר ולכבד אתרי מורשת של מדינות אחרות. אם ההחלטה הזאת תעבור ישראל תצטרך לכבד זאת. לא ברור איך, אבל היא תצטרך לכבד את ההחלטה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

חופי עמוס

כתב ההתיישבות של nrg ו"מקור ראשון". מתנחל בלבבות

לכל הטורים של חופי עמוס

המומלצים

פייסבוק