הקרב

בין הגולן למוסול: נוכחות איראנית בלב סוריה

הפסקת אש בגולן וכינון אזור חיץ שבו שולטים המורדים, המרחיק את האיראנים מהגבול עם ישראל ועם ירדן, הם בלא ספק הישג טקטי בעל משמעות. אבל מדובר בהישג זמני שאין בו כדי לשנות את התמונה הגדולה בסוריה, הנצבעת בצבעיה של איראן

כל בי
פרופ' אייל זיסר | 11/7/2017 12:29
תגיות: הקרב על סוריה, דעות
ביום ראשון נכנסה לתוקף הפסקת אש בדרום סוריה, ושני הצדדים מקפידים לפי שעה לשמור עליה. זליגת הפגזים אל שטח ישראל נפסקה, ושקט מתעתע שב לשרור לאורך הגבול ברמת הגולן.

ההסכם הוא חלק ממהלך של "הסדרה", שאותו מובילות רוסיה וארה"ב כדי להפחית את עוצמת הלהבות במלחמה בסוריה ואולי אף להביא לסיומה. במסגרת זו פועלים הרוסים, בשיתוף עם טורקיה ואיראן, ועתה גם עם ירדן וארה"ב, וכנראה גם עם ישראל, לכונן ארבעה אזורי הרגעה (דה אסקלציה) שמשמעותם חלוקה בפועל של סוריה בין בשאר ליריביו.

נפילות ברמת הגולן: צה"ל תקף בסוריה (צילום: דו"צ)
 
קטעים נוספים


לצד המרחב שבו שולט בשאר אסד (כרבע משטחה של המדינה, ובו כשלושה רבעים מאוכלוסייתה) יוקמו אפוא ארבעה אזורים בצפון המדינה, במרכזה, סביב דמשק, ולבסוף בדרומה, שבהם ישלטו המורדים, הגם שבחסות טורקית, ירדנית, ובעתיד אולי אף רוסית ואמריקנית.
 
צילום: אייל מרגולין, ג'יני
גבול ישראל-סוריה. שקט מתעתע שב לשרור לאורך הגבול ברמת הגולן. צילום: אייל מרגולין, ג'יני

בשבועות האחרונים התקיימו בבירה הירדנית מגעים בהשתתפות אנשי צבא אמריקנים ורוסים, שנועדו לשרטט את קווי התיחום וההפרדה בין המרחב בדרומה של סוריה שיותר בשליטת המשטר לבין אותם אזורים, ובהם גם רצועת הגבול עם ישראל, שבהם תישמר השליטה למורדים. לאחר שמגעים אלו סוכמו לשביעות רצון כלל המשתתפים, אפשר היה לברך על המוגמר ולהכריז על הפסקת אש ולקוות שהפעם יקשה על הקליינטים בשטח להפר אותה במאמץ לשפר עמדות, כפי שעשו בפעמים קודמות.

המרוויח הגדול של תהליך ההסדרה שמובילים הרוסים הוא, כמובן, אסד. שרידותו על כיסאו הובטחה והאיום האמריקני עליו, אם היה בכלל, הוסר מעל לסדר היום. גם המורדים אינם יוצאים ניזוקים, שהרי לטווח הקצר ייעצר מכבש הלחצים הרוסי־איראני־סורי שדחק אותם לקראת תבוסה כמעט ודאית. אלא שבעבור המורדים מדובר בהישג קצר טווח. לבשאר, לעומת זאת, יש אורך נשימה העשוי לאפשר לו בבוא היום לחדש את הלחימה ולהשתלט מחדש על כל סוריה.
 
צילום: AFP
המרוויח הגדול של תהליך ההסדרה שמובילים הרוסים הוא אסד. צילום: AFP

עוד זוכה מאושר הוא ולדימיר פוטין, שהפך את רוסיה, בברכתה של וושינגטון, לממליכת המלכים בסוריה. האמריקנים, מנגד, עודם מרוכזים במאבק בדאעש והם נעדרים אסטרטגיה או תוכנית פעולה לגבי עתידה של סוריה, ודאי שלגבי חלקה הדרומי, הגובל בישראל ובירדן.

ביום שבו הוכרזה שביתת הנשק בדרום סוריה נתבשר העולם על כיבושה של מוסול בידי צבא עיראק. אחרי שמונה חודשים ארוכים של לחימה עיקשת איבד דאעש את העיר, שנפילתה לידיו בדיוק לפני שלוש שנים, ביולי 2014, סימנה את ראשית דרכו אל כינון הח'ליפות על שטחים נרחבים של סוריה ועיראק.
 
צילום: AP
חיילי צבא עיראק חוגגים במוסול. מי המנצח האמיתי? צילום: AP

התמונות ממוסול הראו את ראש ממשלת עיראק מוקף בלוחמיו. אבל בימים הקרובים ניחשף גם לתמונות אחרות ממוסול, של לוחמים של מיליציות שיעיות הנתמכות בידי איראן ושל מפקדיהם האיראנים חוגגים על חורבותיה של מוסול. ללמדנו מי המנצח האמיתי במשחק הגדול שמתנהל היום בסוריה ובעיראק.

ישראל שבה והבהירה מהם הקווים האדומים שלה באשר לנוכחות האיראנית ברמת הגולן. רוסיה קשובה לקולות מישראל, אך אין בהם כדי לשכנע אותה להתנתק מאיראן. הרוסים, וגם בשאר אל־אסד, זקוקים לכוחות האיראניים כדי לשמור על המשך שלטונו של בשאר בסוריה ולפיכך קשה לראות איך מישהו מנסה או מצליח להרחיק את האיראנים מסוריה.

הפסקת אש בגולן וכינון אזור חיץ שבו שולטים המורדים, המרחיק את האיראנים מהגבול עם ישראל ועם ירדן, הם בלא ספק הישג טקטי בעל משמעות. אבל מדובר בהישג זמני שאין בו כדי לשנות את התמונה הגדולה בסוריה, הנצבעת בצבעיה של איראן ושל המיליציות התומכות בה. וכמו במקרה של האיום של חיזבאללה מלבנון, ישראל עשויה לגלות כי במחיר הרחקת האיום מגדר הגבול היא נאלצת להשלים עם נוכחות איראנית בליבה של סוריה, המטילה צילה על הגולן ואף מעבר לו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך