ראשי » חדשות » דעות

המשבר המדיני: ישראל צריכה לעבור ממגננה למתקפה

בנכונותו המוצדקת לרדת מהעץ, ראש הממשלה סיים את פרשת המאבטח הנצור בירדן, הרוויח דיבידנד בינלאומי חשוב והראה לעם ולעולם בחוץ שאינו שש אלי קרב אלא מחפש הרגעה. עכשיו לאחר שכל זה נעשה אך אבו מאזן ומריעיו ממשיכים לשפוך דלק על המדורה, נתניהו צריך להפוך את השולחן

כמעט שבועיים ימים לאחר שהפלג הצפוני של התנועה האסלאמית פתח במלחמת ג'יהאד נגד ישראל, באמצעות רצח שני שוטריה בהר הבית, הגיעה השעה לעשות סדר. ישראל גילתה סובלנות, איפוק והכלה יוצאים מגדר הרגיל כשהסירה את שערי הבידוק בהר הבית.

בנכונותו המוצדקת לרדת מהעץ, ראש הממשלה סיים את פרשת המאבטח הנצור בירדן, הרוויח דיבידנד בינלאומי חשוב והראה לעם ולעולם בחוץ שאינו שש אלי קרב, אלא מחפש הרגעה. עכשיו, לאחר שכל זה נעשה, כשהתמונה ברורה, אבל כשאבו מאזן ומריעיו ממשיכים לשפוך דלק על המדורה, נתניהו צריך להפוך שולחן.

תיעוד הפיגוע - שלב אחר שלב (צילום: דוברות המשטרה)

 

מאז פרוץ המשבר נתניהו קיבל מסרים שקטים ממנהיגי ערב, המבקשים ממנו להרגיע את המתיחות. איש מאותם מנהיגים ערביים לא יכול לטעון עוד כי השיב את פניהם ריקם. גם הבית הלבן, כפי ששמענו הלילה, מעריך את הוויתור הישראלי ומבין שנעשה לפנים משורת הדין, כלומר נתניהו השיג את הגיבוי הבינלאומי העיקרי.
  
גם בבית פנימה, הוכח לכל שנתניהו ניסה. הוא הבין שעל כפות המאזניים מונחת האפשרות להדרדרות כוללת, "נכבה שלישית", כפי שכינה זאת השר צחי הנגבי, וידע שלמלחמות יוצאים רק מתוך הסכמה לאומית רחבה. נתניהו לא ריצה את הקהל הביתי אלא שעה לקולות המתונים יותר משמאל, וטוב שנהג כך. כעת עליו לעשות סדר ולעבור ממגננה למתקפה, לא צבאית בשלב זה.
 
ראשית, על ראש הממשלה לחזור לאותם מנהיגים ערביים ששיגרו אליו מסרי הרגעה ולדרוש מהם להשתיק את אבו מאזן. הרשות הפלסטינית רוכבת על גל ההתלהמות שמציתים הגורמים האסלאמיסטיים כדי לחזור להיות רלוונטית בשיחה הבינלאומי. גם לאותם מנהיגים ערביים, גם לקהילה הבינלאומית ובפרט לארצות הברית, נתניהו צריך להעביר את המסר שעבאס משחק באש, ומי שמשחק באש עלול לחטוף כוויות.

שנית, הוואקף. כבר שנים רבות שישראל וירדן מנהלות יחדיו את הר הבית. שלהוב הרוחות מצד הרשות הפלסטינית נועד גם להחזיר לה דריסת רגל במקום הקדוש. את זה אסור לאפשר. המלך הנכבד וראש הממשלה נמצאים פה באותו צד של המתרס. יש להם מנופים מול הוואקף. זה הזמן להפעיל אותם.

שלישית, ראאד סלאח. בשתי ישיבות הקבינט שעסקו במצב דרשו השרים אביגדור ליברמן ויואב גלנט להכניס את סלאח למעצר מנהלי. מי שמנעה זאת היא המערכת המשפטית בתואנות כאלה ואחרות. ואולם ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית חותר להטביע את כולנו, יהודים וערבים כאחד, בנהרות של דם.
 

הסכנה הנשקפת ממנו גדולה עשרות מונים מדגי הרקק הימניים שהשב"כ מרחיק מבתיהם חדשות לבקרים. אם כלפיהם מאפשר החוק לנקוט צעדים, על אחת כמה וכמה שמול ראש הנחש הזה אי אפשר להישאר חסרי אונים. את סאלאח צריך להשליך לכלא כאן ועכשיו – את הסיבה ימצאו המשפטנים אחר כך.

רביעית, טורקיה. הרודן ארדואן מנסה כבר חודשים ארוכים לשלוח טלפיים להר הבית. דומה שהפעם זה מצליח לו. הוא מזריק כספים לקיצונים שבארגונים הפועלים סביב הר הבית. הוא מלהיט את הרוחות לא רק כאן אלא במרחב המוסלמי כולו. מי שיכול וצריך להעמיד את ארדואן במקום היא הקהילה הבינלאומית. אם לנשיאים טראמפ ופוטין לא מתחשק להדרדר למלחמת גוג ומגוג, כדאי שירימו במהירות טלפון לנשיא הטורקי. לפי מיטב ידיעתי אגב, ראש הממשלה יכול ברצותו להשיג את השניים האלה די מהר ולהעביר להם את המסר.

נאומו של נשיא טורקיה ארדואן בפרלמנט באנקרה (צילום: רויטרס)

 

חמישית, בוגי יעלון. בשעה מתוחה זו נדרש ליד שולחן הקבינט, מדינאי מנוסה עם ראיה בינלאומית רחבה ועם הכרה עמוקה של האתגר האסלאמי הקיצוני. לא מזיק אם אותו אדם גם אינו חשוד תמידי בפופוליזם. במערכת הציבורית יש אדם כזה ושמו רב אלוף במיל' משה יעלון. בוגי, עקשן שכמותו, לא שינה את השקפותיו המדיניות והן עדיין הולמות אחד לאחד את אלה של הליכוד.
 
כמי שניצח על כמה מערכות מול הטרור, וכמי שמבין את היקף האתגר שלפנינו, הידע, הניסיון, שיקול הדעת ויכולת העמידה של יעלון, חיוניים לישראל. לא יקרה שום אסון אם נתניהו יציע לו בשעת משבר זו לשלב ידיים ולחזור לשולחן הממשלה. למהלך כזה גם יהיו כמה תועלות ציבוריות ופוליטיות. כך או כך, השורה התחתונה אחת היא. ישראל הלכה את כברת הדרך שלה להרגעת המצב. עכשיו הכדור עובר לצד הערבי.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

אריאל כהנא

הפרשן המדיני של "מקור ראשון"

לכל הטורים של אריאל כהנא