תורת המשחקים: נתניהו נכנע לסחטנות פלסטינית
בשטר הזה שנקרא הר הבית ומדינת ישראל - אגורה שחוקה לא נקבל אם לא נהיה מוכנים להפסיד טקטית ולנצח אסטרטגית. מאז ומעולם הריבונות גבתה חיים. היעדר ריבונות, גבה הרבה יותר
קולות צהלה רמים בקעו הלילה (ד') מסביבת שער האריות ושכונות מזרח העיר. חמאס צעד בגאון ברצועה, הפתח הכריז על ניצחון ירושלים, המופתי שילב ידיו בחיוך נסתר והוואקף קיבל שוב את הריבונות על הר הבית, אלא שהפעם נתניהו הוא המשה דיין של אחרי ששת הימים. לאחר הבטחות שרי הממשלה כי יהיה פתרון ביטחוני בהר הבית ו"מה שהיה בהר, לא יהיה" התפוגגו כלא היו, הלילה בהוראת נתניהו ישראל קיפלה את כל מנגננוני האבטחה בהר, ורק במשטרה עוד זוכרים שלפני שבועיים נרצחו במקום שני שוטרים.אבל איך הגענו למצב הזה? כבר שנים שאני רוחש חיבה יתירה למאבקי כוח, משאים ומתנים וקרבות מוחות בין אינטרסים. המהלכים, משחקי הכוח ועמדות הצדדים הם מושא נפלא לניתוח במשחק השחמט האנושי והלאומי שלנו.
"פרדוקס הסחטן" הוא אחד המרתקים בתורת המשחקים. הסחטן הוא זה שניגש למשא ומתן ואומר "או שאני מקבל 90%, או שאף אחד לא יקבל כלום". תחשבו נניח על שטר של מאה שקל שמצאתם יחד עם הסחטן ועליכם לחלוק. ההיגיון אומר שלא סביר שהוא יקבל יותר מכם, מצד שני אומר ההיגיון, עדיף להרוויח לפחות עשר שקל מאשר שום דבר, לא?
אז זהו, שלא. כאשר מדובר במשא ומתן אחד בלבד, יש היגיון בעמדת ה-10 שקל. אלא שכאשר מדובר בסחטן שעוד נישא וניתן עימו, עדיף להביא להפסד הדדי ולהעביר מסר בלתי מתפשר שישיב את המידתיות לסחטן, מאשר להפסיד שוב ושוב את כל המשאים ומתנים עם הסחטן שלא יודע שובע.
מאות פלסטינים חוגגים בשער האריות את הסרת אמצעי הבידוק. הסחטן בא על סיפוקו.
צילום: AFP
מכאן להתנהלות נתניהו בהר הבית. מדינת ישראל הציבה מגנומטרים כתגובה לפיגוע. הגיעו הוואקף והמופתי ואמרו: "או שאתם מסירים, או שניצור מהומות ושני הצדדים יפסידו". נתניהו בחר שלא להיכנע לסחטן והשאיר את המגנומטר. ואכן, הצדדים הפסידו - מהומות והרוגים משני הצדדים.
תקרית דיפלומטית בירדן (שאינה קשורה להר הבית), גינויים של ארדואן (עוד סחטן, אגב) ותרחישי איימים של השב"כ בעקבות איומי הוואקף והמופתי, גרמו לנתניהו להבין שלמעשה ההפסד של שני הצדדים אינו הדדי. "אנחנו נפסיד יותר", טענו בשב"כ. אחרי שהוא בחר להאמין להם, ההחלטה של נתניהו הייתה האם להשוות את ההפסד או להישאר עם עשר שקל.
נתניהו. נכנע לסחטן.
צילום: EPA
נתניהו בחר להסיר את המגנומטר, להיכנע לסחטן ולהרוויח 10 שקל בדמות "השטח היה עלול להתקלח, מנענו זאת". נתניהו הניח - יהיה שקט. הסחטן בא על סיפוקו. זו הייתה החלטה נכונה במשא ומתן חד פעמי. אממה, הסחטן כאן כדי להישאר. כעת התברר, שלא מדובר רק בסחטן מוסלמי, אלא גם בנסחט יהודי. אמש פרסמו הוואקף והמופתי דרישות חדשות, ואף השווה והעלו ודרשו את המפתחות להר הבית. אם לא, יהיו מהומות ושני הצדדים יפסידו.
עמדת הנסחט של נתניהו, מדינאי ואסטרטג דגול בד"כ, נבעה מעמדת השב"כ שדרך קבע חושב טקטית ולא אסטרטגית. "הבעיה היא המגנומטר" אמרו בשב"כ, נסיר אותו, תיפטר הבעיה - טקטית. אלא שאסטרטגית, הבעיה של הוואקף והמופתי אינה המגנומטר, אלא הבעיה היא מדינת ישראל, הריבונות. הדס מלכא הייתה הבעיה, האיל סתאוי וכמיל שנאן היו הבעיות. שאיפתו העמוקה של הסחטן אינה לנצח במשא ומתן הנוכחי אלא להכניע את המתדיין ולשלול ממנו את היכולת לשאת ולתת.
בשטר הזה שנקרא הר הבית ומדינת ישראל - אגורה שחוקה לא נקבל אם לא נהיה מוכנים להפסיד טקטית, ולנצח אסטרטגית. מאז ומעולם הריבונות גבתה חיים. היעדר ריבונות, גבה הרבה יותר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם