בית הדין הכריע: אזריה אינו נכס לאומי – צה"ל כן
גורמים רבים עשו סיבוב על הפרשה שחתכה את המדינה, והקרעים לא התאחו גם אחרי פסק הדין. אם בקשת חנינה תגיע להכרעת איזנקוט, הוא ייאלץ לקבל החלטה תחת לחצים פוליטיים, וייתכן שבסוף גם יקל בעונש. אך יש לזכור: אזריה אינו החייל של כולנו, צה"ל הוא של כולנו
מרוץ התגובות החל לקראת השעה 15:00 אחר הצהריים. נשיא בית הדין הצבאי לערעורים קרא את הכרעת הדין בערעור שהגיש אלאור אזריה על העונש שקיבל, וכולם הבינו כי זיכוי לא הולך להיות כאן. שרי הממשלה החלו להכין את התגובותהתואמות כמובן לדעת הקהל, שנוטה מאז ומתמיד לטובתו של החייל היורה. אף אחד מהשרים לא תקף את בית הדין לערעורים, כדי שלא ייראו כמי שפוגעים בצה"ל, אבל כולם כאחד קראו לרמטכ"ל, גדי איזנקוט, להעניק לאזריה חנינה ולשלוח אותו לביתו.אלאור אזריה מגיע לבית המשפט על אזרחי (צילום: משה בן שמחון)
ראשון המצייצים בטוויטר היה שר התחבורה והמודיעין, ישראל כץ. אחריו באו שר הביטחון, אביגדור ליברמן, ושר החינוך, נפתלי בנט. כולם ניסו ללכת בין הטיפות, והודיעו כי החנינה היא בעצם לטובת הצבא והחברה הישראלית. חנינה לאזריה, אמר בנט, תשקם את כוח ההרתעה שהלך לאיבוד. ואיך השר בנט מתייחס אל קריאות הנאצה שנשמעו מחוץ לבית הדין בקריה נגד הרמטכ"ל, השופטים הצבאיים ומפקדי הצבא? "יש לי אמון מלא באיזנקוט ובמפקדים", הוא אמר. עכשיו צריך לאמוד את מידת הנזק שהצהרת תמיכה כזו עושה לבנט בקרב חבורת 'לה פמיליה' והגרעין הקשה של תומכי אזריה, שחושבים שאיזנקוט הוא בוגד.
משפט אזריה חותך את החברה הישראלית ואת צה"ל כבר שנה וחצי, וההכרעה שהתקבלה אתמול (א') לא מאחה את הקרעים, להיפך. יש לי תחושה שראשי המדינה רצו בסתר ליבם לראות זיכוי של החייל, למרות שלא היה סיכוי סביר לכך. כולם כבר עייפים. כל אחד אמר את דברו. אין מי שמשנה צד. הציבור הרחב לא מתעמק בשיקולים משפטיים ובדקדוקי מוסר וערכי צה"ל. עבור רבים, אזריה חיסל מחבל שבא להרוג חיילים, ולכן הוא גיבור. עבור המיעוט, שעליו נמנים גם שופטי בתי הדין הצבאיים, אזריה הוא פושע שהרג מחבל גוסס שלא לצורך, ובניגוד לפקודות ולרוח הצבאית.
''הפוליטיקאים, עורכי הדין המתחלפים של החייל היורה, היחצ''נים והסלבריטאים עשו את הסיבוב שלהם''. אזריה בדיון בערעור בבית הדין הצבאי בקריה
צילום: תומר אפלבאום
גם הפוליטיקאים, עורכי הדין המתחלפים של החייל היורה, היחצ"נים והסלבריטאים עשו את הסיבוב שלהם. אתמול למשל הצטרפה לח"כ אורן חזן - משתתף קבוע בהצגה של אזריה - גם חברת סיעתו בליכוד, נאוה בוקר. בוקר הגיעה לישיבת בית הדין, חיבקה את אזריה, נישקה אותו מול המצלמות וחזרה על המנטרה: "אתה החייל של כולנו". אירוע מתוקשר כזה שווה הרבה קולות בפריימריז של הליכוד.
וזו כמובן טעות. אזריה הוא לא החייל של כולנו. צבא הגנה לישראל הוא של כולנו, ואזריה לא מייצג אותו, לפחות לא על פי קביעת בתי הדין הצבאיים, שפסקי הדין שלהם הם מלאכת מחשבת יסודית ומנומקת. הדברים שכתב אתמול השופט צבי סגל, לשעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, הם תמרור מוסרי שניצב על צומת היסטורית בחיינו הלאומיים. "במזרח תיכון רועמים פגזים ועשן מיתמר", כתב סגל בשפתו המיוחדת. "במדינה למודת מלחמות ופיגועים אכזריים, שאדמתה ספוגה בין היתר בדם קורבנות טרור חפים מפשע, מדרון חלקלק עד מאוד אורב בכל פינה, בכל ממשק חיכוך המפריד 'בינינו' ל'בינם'.
''יצטרך לקבל החלטה מצפונית בתוך מסע לחצים פוליטי, ותוך חשבון נפש נוקב משלו עם החברה הישראלית, ערכיה וסמליה''. איזנקוט
צילום: גדעון מרקוביץ
"הנה כי כן, טוהר הנשק אינו בגדר מושג מילוני מופשט הנלמד באקדמיה הצבאית ונזנח ונשכח בשטח", המשיך השופט ולימד את לקחו. "מדובר ברוח המפקד, בדרך חיים, בבחירה מודעת, בכל פעם מחדש, בהיות חייל, ראש לכל, אדם מוסרי ורציונאלי. הננו מצפים כי כל חייל יפעיל שיקול דעת מרבי ומיטבי בטרם ייאבד שליטה על קליע שנורה מקנה כלי-נשק שבידיו ושעלול לקטול חיים – בזויים ונקלים ככל שיהיו לדידו בכל קנה מידה".
קשה לדעת מה יקרה הלאה. באיזה מסלול יבחרו אזריה ופרקליטיו, ומה תהיה החלטת הרמטכ"ל אם בקשת החנינה תבוא להכרעתו. לא צריך לקנא בו. אפשר לדמיין מה קרה אתמול בישיבת הקבינט, כאשר איזנקוט נכנס לחדר וכל אחד מהשרים התנפל ותבע ממנו את כתב החנינה. איזנקוט יצטרך לקבל החלטה מצפונית בתוך מסע לחצים פוליטי, ותוך חשבון נפש נוקב משלו עם החברה הישראלית, ערכיה וסמליה. הערכה שלי: הרמטכ"ל יקל בסופו של דבר בעונשו של אזריה, והמעשה הנלוז שלו ילך וישקע ויישכח, בעוד הדברים הנחרצים של השופט סגל יילמדו בכל חוליה של השרשרת הצה"לית לדורותיה, כפי שראוי להיות בעולם מתוקן.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם