פרשת אזריה: שני הצדדים מחפשים לרדת מהעץ
מכתבו של אלאור אזריה לרמטכ"ל והודעת אייזנקוט כי ישקול להמתיק את עונשו, מהווים הזדמנות הן עבור הצבא והן עבור הלוחם ומשפחתו לשים את הפרשה מאחוריהם ולצאת לדרך חדשה
אמנם בשורה התחתונה - אם לא יקרה שום דבר חריג - יצעד ביום רביעי בבוקר אלאור אזריה בשערי כלא 4 בצריפין ויתחיל לרצות את עונש המאסר שנגזר עליו, אלא שהמכתב אותו שיגר בצהריים ללשכת הרמטכ"ל ובמקביל לכלי התקשורת מסמל משהו שלא ראינו עד היום בכל הפרשה הזו.אזריה לקח צעד אחורה, הסדיר נשימה וביקש לשים את הסיפור הזה מאחוריו ולא להיגרר עוד שבועות בבתי דין. ההצהרה של אזריה הערב בפייסבוק, ימים ספורים לפני שהוא נכנס לכלא, הייתה ממלכתית ומכובדת, והיא עוד אבן בפסיפס שאמור לשכנע את הרמטכ"ל כי המתקה היא מהלך נכון וראוי.
שרון גל, דובר המשפחה ומי שעדכן בהחלטתו של החייל היורה, סיפר בהודעה שהפיץ כי מדובר בהחלטה שהתקבלה על ידו לאחר שהתלבט והתייעץ עם בני משפחתו, בעיקר מתוך רצון לחסוך לו ולמשפחה 'סבל מיותר נוסף', ובעיקר לחזור לחיים רגילים בהקדם האפשרי. חייו של אזריה מאז אותה ירייה בחברון הם וודאי לא חיים רגילים, והמכתב ששיגר וחתום בכתב ידו ובשמו אמור להחזיר אותו למסלול חיים תקין יותר.
במכתבו של החייל היורה מחברון אין למעשה הבעת חרטה על הירי שביצע במחבל המנוטרל, ולא בטוח כי זה מה שיגרום לרמטכ"ל גדי אייזנקוט לשלול את הבקשה אשר הוגשה אליו. "ברצוני להבהיר כי לו ידעתי מראש את אשר התברר בדיעבד, כלומר, שעל גופו של המחבל לא היה מטען חבלה, לא הייתי יורה בו", כתב אזריה ונראה שבעיקר ביקש לסמן את רצונו להתחיל ולרדת מהעץ, אליו עלה בעצת גורמים שונים.
בצבא יש מי שטוען כי בין היתר מצפים לשמוע על הבעת חרטה מצדו על הירי, אלא שבהודעת הרמטכ"ל שיצאה לאחר הדיון ביום ראשון האחרון, הוא לא ציין כי נדרשת חרטה בעבור המתקת העונש מצדו. חרטה אמנם אין כאמור בדברים שכתב, אבל ניתן לנסות ולפענח את מה שכתב אזריה בין השורות. הוא מציין שהוא מבין למעשה שעשה טעות, ואולי אפילו מבקש בין המילים הללו סליחה על מה שקרה באירוע ולאן שהובילה אותה ירייה אותו ואת הצבא כולו.
את עונש המאסר אותו יתחיל כאמור לרצות אזריה ביום רביעי הוא מבקש להחליף בעבודות שירות, מהלך שהסיכוי וייצא לפועל נראה קלוש לפי שעה. "אני מבקש להיענות לבקשתי ולהמיר את עונש המאסר שנגזר עליי, לעונש מאסר שניתן לרצותו בעבודות שירות", הוא המשיך וכתב. לדבריו, ברצונו לחזור לחיים רגילים ולשקם את חייו ואת חיי משפחתו "במטרה לאחות את השברים".
תוכן המכתב שעבר ללשכת הרמטכ"ל הוא בין שני עמודים ובעיקר מפרט את תחושתו ורצונו לשים את הפרשה הזו מאחוריו. בין היתר כתב על מצבם הבריאותי של הוריו, על סבו שלחם במלחמת העולם השנייה, ועל השירות במשטרה של אביו במשך שלושה עשורים. אזריה יכול היה לגשת את תהליך דומה כבר לפני כחצי שנה, לאחר שהורשע בהליך המרכזי במשפט בהרכב של שלושה שופטים. כזכור, סאגה גדולה נרשמה מאחורי הקלעים כאשר עורכי דינו הציעו לו לוותר על ערעור אלא שהוא בחר להמשיך בהליך המשפטי.
אילו לא היה ניגש לבית הדין הצבאי לערעורים אחרי שהורשע ונגזרו עליו 18 חודשי מאסר, עונש קל לכל הדעות ביחס להכרעות הדין שהושמעו נגדו, יכול היה אלוף פיקוד מרכז להמתיק את עונשו וסביר שכבר היה מסיים לרצות את תקופת המאסר. כפי שנראה כרגע הרמטכ"ל אייזנקוט רוצה להמתיק את העונש של אזריה. השאלה שנשארת פתוחה, גם אחרי שהודיע כי לא יפנה לערעור בבית המשפט העליון, היא מתי וכמה מתקופת המאסר הוא ירצה מאחורי סורג ובריח עד אשר יומתק עונשו.
טענתי כאן כבר בראשית השבוע כי כאשר שיגר הרמטכ"ל הודעה לא שגרתית לעיתונות ביום ראשון האחרון, באמצעות דובר צה"ל, שעתיים לאחר תום הדיון, הוא ביקש למעשה לסמן מתווה ויתרה מזאת, הצמיד את הסולם לגזע העץ בניסיון לסייע לאזריה לרדת ממנו ולוותר על ערעור נוסף. כאשר אייזנקוט מודיע כי אילו תוגש בקשת המתקה הוא יבחן אותה בכובד ראש, הוא שולח רמז עבה מאוד כי הוא רק מחכה שזה יקרה.
ברגע שנגמר ההליך בבית הדין חוזרת האחריות אל אייזנקוט, וניכר שהוא רוצה לקחת אותה בשתי ידיים. "באם יבחר סמל (מיל') אזריה להגיש בקשה להקלה בעונש, היא תישקל בכוכד ראש, תוך בחינת השיקולים הנוגעים בדבר", נכתב בהודעה מטעמו. ובחזרה אל מכתב ההמתקה של אזריה, עד היום הוא לא היה מוכן לרגע להביע חרטה על המעשה ועל הירי במחבל המנוטרל, ועל פי ראיונות בכלי התקשורת בשעות האחרונות, טען עורך דינו יורם שפטל כי גם עתה הוא בחר לא לעשות כן.
נראה כי המכתב עונה על הציפיות ולאחר תקופת ריצוי חלק מתקופת המאסר הוא ישתחרר לביתו. לנגד עינו של הרמטכ"ל תעמוד גם העובדה כי אזריה ישב שנה וארבעה חודשים במעצר פתוח. אמנם לא מדובר בעונש ממשי, אלא הגבלה מקבילה למעצר בית, ויכולת לפגוש בני משפחה, חברים, ואף לצאת לחופשות בסופי שבוע.
ולמרות שהיה אדם חופשי בתוך הבסיס בו היה נתון, עדיין הוא שילם מחיר על המעשה שעשה, ופרט לא מבוטל בכלל היא העובדה כי לא ירה בראשו של עובר אורח, אלא במחבל שביצע קודם לכן פיגוע. נקודה משמעותית מאוד שצריכה להשפיע גם היא על החלטתו של אייזנקוט באשר להמתקה.
כפי שתיאר במכתבו, את חייו ימשיך אזריה עם 'כתם גדול' על רקע העבירה החמורה בה הורשע - הריגה והתנהגות שאינה הולמת - ומן הסתם הרשעה שגם תפגע ביכולות התעסוקה שלו. המכתב ששיגר הוא אינה פניית פרסה מוחלטת אמנם, ואין בו חרטה אלא אולי בקשת סליחה מזערית על מה שאירע בלב היישוב היהודי בחברון. למרות זאת, זו הזדמנות של הרמטכ"ל וצה"ל, יחד עם אזריה לשים את הפרשה הזו מאחור, ואחרי ריצוי חלקי של תקופת המאסר לצאת לדרך חדשה, כי המסר עבר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם