למה השר לוין מנסה להרוס את עתיד מורי הדרך?
אם השינויים בחוק החדש שמוביל שר התיירות יתקבלו, ייכרת ענף הוראת הדרך כפי שהוא מוכר לנו כיום
בשקט, בשקט, וזאת מבלי להביא את הדברים לידיעת מורי הדרך, שהדבר חל עליהם ישירות, חותר יריב לוין, שר התיירות, לשנות את חוק התיירות. למרבה המזל השינויים הצפויים נודעו וכיום יש מי שפועל לבטל אותם. למעשה, אם השינויים בחוק החדש יתקבלו, ייכרת ענף הוראת הדרך כפי שהוא מוכר לנו כיום. מהו האינטרס של שר התיירות, אותו שר שרק בסתיו האחרון יזם טקס הענקת תעודות מורי דרך במשרדו, שבמהלכו נשא נאום מרגש שכולו דברי הלל ושבח למורי הדרך, לפגוע במורי הדרך? - זה לא ברור. כך או אחרת, ההתנהלות בכל הנוגע לשינוי החוק היא סימפטומטית ואמורה להדאיג כל אדם השוחר התנהלות חקיקתית תקינה וכל אדם שידיעת הארץ והוראת הדרך יקרות ללבו.על פי החוק הנוכחי כל אדם המדריך קבוצות בתמורה לשכר נזקק לרישיון מורה דרך המנופק על ידי משרד התיירות בתום לימודים אינטנסיביים בני שנתיים באחד מהמכונים המורשים לכך על ידי המשרד ולאחר בחינות קשות. הרישיון תקף כל עוד מורה הדרך משלם אגרה דו-שנתית ועובר מידי שנה השתלמות יומית בתשלום.
חורגים מכך הם מדריכי בתי ספר שדה ומדריכי "תו תקן (ארצי או אזורי) שמורשים להדריך טיולים של משר
ד החינוך. "חיית כלאיים" זו נוצרה בעיקר בשל העובדה שאין די מורי דרך לכלל הטיולים לילדים ובני נוער ובשל התמורה הכספית הנמוכה על עבודה זו.
החוק החדש, אם יעבור, יתיר לסוללה של עמותות וגופים (שאצל רובם כוח האדם המועסק הוא בני ובנות שירות לאומי, הממומנים על ידי משרד הביטחון) שאותם יסמיך כבוד השר להדריך גם טיולי מבוגרים של ישראלים. מהלך זה פותח פתח פרצה שתגדע את ההדרכה המקצועית לדורות ותהפוך את הוראת הדרך ממקצוע, על כל המשתמע מכך, ללא יותר מאשר עבודה מזדמנת. כיצד? - פשוט מאוד; גם אם מדריך בשירות לאומי יראה את עתידו כמורה דרך תמיד יימצאו בני שירות לאומי נוספים שיועסקו על ידי אותם גופים שיכבשו לפניו את השוק.
הרי אף מורה דרך עצמאי, שמשלם מע"מ ומסים לא יוכל להתחרות בהצעות המחיר הנמוכות של אותם גופים, שרוב כוח העבודה שלהם ממומן על ידי המדינה. התוצאה תהיה תחלופה תמידית של מדריכים, היעדר צבירת ידע, היעדר ניסיון מתמשך וחוסר מקצועיות. למעשה, מאות אם לא אלפי, בעלי מקצוע שמטבע עבודתם הם 'אנשי אשכולות' (מושג שלמרבה הצער חולף עובר מן העולם) יימצאו את עצמם חסרי פרנסה. לא מדובר כאן רק בנזק כלכלי להם, אלא גם בהכחדת מורשת תרבותית-אנושית שהחברה הישראלית ראויה לה.
בנוסף, יתיר החוק הדרכה של מומחים בתחומם גם אם אינם מורי דרך והדרכה בשפות ייחודיות. אלא שגם כאן, כמו בכל שאר סעיפי החוק יש "יותר חורים מגבינה" וערפל כבד אופף את הניסוחים האמורפיים. מי יקבע מיהו מומחה ומי יקבע מהם תחומי התמחות רלוונטית? הבעיה העיקרית שעימה משרד התיירות לא מתעמת היא הנקודה שבה הוא נכשל באופן חרוץ זה שנים: גם כיום אין מי שיאכוף את החוק המתיר הדרכה רק לבעלי רישיון הוראת דרך בלבד. האם יצליח משרד התיירות, שנכשל באופן טוטאלי באכיפה להכיל אותה על תחום אמורפי עוד יותר? די לצאת לשטח ולראות שחוקים לחוד ומציאות לחוד.
כנגד הטענה, המוצדקת במידה רבה, שמורה דרך אינו מומחה לכל דבר ובהחלט ראוי לתת במה ראויה לבעלי התמחויות ספציפיות, יש לגייס מושג תיירותי הרווח בעולם, שמשום מה נעדר מהחוק: "מדריך מקומי" במוזיאון או באתר. אותם 'מומחים' שעליהם מדובר כאן יכולים להתאים לקטגוריה זו. מדריך מקומי המתמחה בנושא מסוים ישמש לצד מורה דרך.
כיצד ייתכן ששר התיירות, שאך לפני חודשים סבורים הלל ושיבח על דעתו שלו את מורי הדרך בוחר כעת להכחיד את המקצוע הזה? בתור מורה דרך הייתי מצפה שלקראת שינויים כה גדולים בתעסוקתם של אלפי מורי דרך תצא הודעה מסודרת מטעם משרד התיירות שבה טיוטת החוק ובקשה ממורי הדרך להביע את דעתם עליו. העובדה שכוונת השר הייתה לשנות את החוק מהר, בסתר ובמחשכים, אומרת דרשיני - שינוי החוק נגוע באינטרסים שאינם טובת הוראת הדרך ומורי הדרך בישראל.
אקו"ם