סנונית ראשונה של מקצועיות במשרד החקלאות
ההחלטה המתבקשת להפוך את מועצת הצמחים לגוף וולונטרי תהפוך את ההסדרה בענף ליעילה ועניינית יותר, ואת ההתארגנות המקצועית של המגדלים לייצוגית ודמוקרטית יותר
בצעד אמיץ תבוטל החובה המוטלת על חקלאים להצטרף למועצת הצמחים - קרטל שקיבל סמכויות חוקיות בלא צורך. כעת תיפתח הדרך ליצירת איגוד מקצועי בזבזני פחות, בלי לפגוע בחופש העיסוק ובתחרותשר החקלאות קיבל השבוע החלטה אמיצה: ביטול חובת החקלאים להצטרף למועצת הצמחים. הצעד הראוי יהפוך את החברות במועצת הצמחים להתנדבותית, ובכך יצמצם את המעורבות הפולשנית של המדינה בניהול עסקים פרטיים ואת הפגיעה בחופש העיסוק וההתאגדות. בנוסף הוא עשוי לחולל שינויים חיוביים בענף גידול הצמחים בישראל, בפרט באמצעות מעבר ליחידות גידול גדולות ואיתנות יותר.
רוב הקוראים כאן אינם מכירים את מועצת הצמחים בשמה, אבל פוגשים בה יום־יום. כל פרי וירק שגדלים בישראל כפופים למועצה, וכל החקלאים מחויבים מכוח חוק לשלם מס קבוע ("היטל") למועצה, המחזיקה מכוח המס הזה מנגנון גדול מאוד. כבר בכך יש השלכה ישירה על מחיר התוצרת.
מועצת הצמחים אינה תופעה יחידה. במדינת ישראל קיימת מסורת קדומה של מועצות ייצור ושיווק חקלאיות הפועלות תחת הפיקוח של משרד החקלאות. למועצות יש שלושה של תפקידים: אסדרה (רגולציה) , קידום המקצוע ותיאום מחירים. האסדרה ראויה וחיונית כל עוד ההסדרים עצמם אינם פוגעים בצרכן. אולם, משימת האסדרה צריכה להינתן בידי השלטון ולא באחריות המוסדר עצמו. הקידום המשותף של המקצוע דרך מחקר ופיתוח מקצועי, פרסום, מיתוג ושתדלנות הוא גם כן משימה חשובה, אך היא יכולה להתקיים באמצעות גוף שההצטרפות אליו התנדבותית, כפי שקיים ברוב ענפי המשק והתעשייה האחרים בארץ ובעולם.
חקלאות ישראלית. צמצום מעורבות פולשנית של המדינה בניהול עסקים פרטיים.
צילום: אנצו ג'וש, גיני
התפקיד השלישי הוא תיאום המחירים והכמויות כדי לשמור על מחיר גבוה, או בעגת הכלכלנים "קרטל". חלק ממועצות הייצור קובעות בפירוש מחיר גבוה בהרבה מן המחיר התחרותי (מכסות ומחירי מטרה לחלב ולביצים). מועצת הצמחים לא עושה זאת, אף שלפי החוק יש לה סמכות לכך; עם זאת, היא מסייעת לחקלאים לתאם את המחירים וההיצע דרך השמדת תוצרת "עודפת", החרמת תוצרת שלדעתה אינה עומדת ברף האיכות, ופרסום מחירון יומי. לעומת שני התפקידים הקודמים, שאמורים לקדם את הרמה המקצועית של הענף לטובת היצרן והצרכן כאחד, השפעה מלאכותית על המחירים נוטה לפגוע בצרכן.
משמעות המהלך שמורה על הפיכת החברות במועצה להתנדבותית היא החזרת האחריות על האסדרה לידי הממשלה, יצירת איגוד מקצועי דמוקרטי יותר וכוחני פחות, ולבסוף - הקטנת מרחב התמרון להעלאת מחירים.
עסקני החקלאות - להבדיל מהחקלאים עצמם, שרבים מהם סולדים מההתארגנות הכפויה תחת מועצה - הזדעקו כצפוי לגנות את החלטת השר. הטענה החוזרת והנשנית היא שהחקלאים זקוקים לסמכויות המועצה מכיוון שהם קטנים ומפוזרים, וכוח המיקוח שלהם נחות מול גופי השיווק הריכוזיים. כדי לאחד כוחות, הם טוענים, הם זקוקים למעמד סטטוטורי. ההצדקה הזאת בעייתית משום שסמכויות המועצה פוגעות ביעילות ובצרכן - אבל יתרה מכך, גם בהיעדר מעמד סטטוטורי למועצת הצמחים, קיימים אפיקים חוקיים למגדלים להעצים את כוח המיקוח שלהם.
סביר להניח שכעת יאחדו החקלאים כוחות דרך מיזוגים ליצירת יחידות גידול גדולות, יעילות וחזקות יותר. שר החקלאות מעצים את התהליך החיוני הזה ברפורמה חשובה נוספת שהוא מקדם - רפורמה שמקלה על איחוד הנחלות, שהוא תהליך קריטי לעתיד החקלאות בישראל, ולמרבה הצער אינו תמיד מתאפשר תחת משטר הנחלות הארכאי הקיים.
ההחלטה המתבקשת להפוך את מועצת הצמחים לגוף וולונטרי תהפוך את ההסדרה בענף ליעילה ועניינית יותר, ואת ההתארגנות המקצועית של המגדלים לייצוגית ודמוקרטית יותר. היא גם תדרבן את החקלאים לחזק את כוחם בתהליך טבעי של מיזוג לעומת הליך מאולץ של תיאום אנטי־תחרותי. היא מצמצמת את המעורבות של המדינה בשוק הפרטי, מקטינה את הפגיעה בחופש העיסוק, ומעל כולם - זו סנונית ראשונה המבשרת על חשיבה מקצועית ועניינית במשרד החקלאות. יש לקוות שבעקבותיה נתבשר גם על פירוק מועצות החלב והלול, שתרומתן ליוקר המחיה מזיקה עד מאוד.
ד"ר אשר מאיר הוא ראש המחלקה הכלכלית בפורום 'קהלת'
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם