70 שנה אחרי, לאקסודוס יש עדיין מקום מרכזי בזיכרון הישראלי
פרשיית 'אקסודוס' הייתה חלק מתהליך עמוק ומורכב. את סבלם של אלפי המעפילים אשר גורשו, סבלו מאות אלפים בארץ ובגולה, והדרמה שיצרה הפלגת האנייה נתפסה בעולם כבעיית העם היהודי בכללותו
ביולי 1947 ספינת המעפילים 'יציאת אירופה תש"ז', או בשמה הלועזי 'אקסודוס', נשאה על סיפונה כ-4,500 מעפילים שביקשו בכל מאודם להגיע לאדמת ארץ ישראל אחרי התלאות שעברו באירופה בזמן מלחמת העולם השנייה.לאחר מספר ימים, עשרות ק"מ בודדים מהחוף הארץ ישראלי, נבלמה הספינה ונכבשה על ידי כוחות הצבא הבריטי. אלו האחרונים הובילו את המעפילים בספינתם אל נמל חיפה, ושם העלו אותם על ספינות הגירוש חזרה לאירופה. ההשתלטות לא הייתה חלקה ולוותה במאבקים אלימים ובמותם של שלושה מהמעפילים.
ספינת המעפילים אקסודוס מגיעה לנמל חיפה
צילום: הנס פין, לע''מ
מאבקם של המעפילים וסבלם היה לשם דבר. העיתונאים ועדשות המצלמות הרבות תיעדו ללא הפסק את הורדתם הכפויה של המעפילים בחיפה, והפער המזעזע בין חולשתם ומסכנותם של שארית הפליטה היהודית לבין עוצמתם של החיילים הבריטים שימש כקרדום קרב תעמולתי בידי ההנהגה הציונית.
לא בכדי מיהר משה שרת להזמין לנמל חיפה את שליחי האו''ם ששהו בארץ בימים האלו כדי להתרשם מעוגמת הנפש. צפייתם של הנציגים הבין לאומיים בסבלם של היהודים ודאי תרמה להמלצת ועדת האו''ם לסיים את שלטון המנדט הבריטי בעזרת הצעת החלוקה.
חיילים בריטנים מורידים פליטים מהאקסודוס
צילום ארכיון: אי-פי
גירוש המעפילים ומותם של החפים מפשע התסיסו את אזרחי היישוב ולא חלפו מבלי משים. הפרסומים בעיתונות הכתובה, התמונות הבולטות ודיווחי הרדיו סיפרו בהרחבה על המאורעות הדרמטיים. כדי להבין את הסערה שאחזה בתושבי היישוב לאור גורלם של המעפילים, ניתן למשל לקרוא חלקים מהמנשר אותו הוציאה מזכירות מועצת פועלי ת"א ויפו אשר התפרסם בין היתר בעיתון 'על המשמר':
"היישוב העברי בארץ מלווה היום לקבר אחים את קורבנות העלייה וההעפלה שנפלו חלל בהגנם על זכות העם ועלייה למולדת [...] תיפסק היום, יום א' ה-19.7 בשעות 4-7 כל עבודה בחרושת ובמלאכה כאות אבל ומחאה נגד מעשי ההתעללות הברבריים של הצי הבריטי וממשלת המנדט בשארית ישראל [...] דם אחינו הנאבקים בגלים הזדוניים זועק אלינו. נפגין כלפי העולם את זעמנו ותביעתנו לעלייה ולעצמאות".
שנים מועטות לאחר השואה שהתחוללה באירופה, מדהים לראות את השימוש בביטויים העזים המתוארים לעיל, כדוגמת 'התעללות ברברית' ו-'דם אחינו זועק'.
שער העיתון 'על המשמר' יולי 1947
צילום: צילום מסך
ההשוואה הבלתי נמנעת, שאינה כתובה אך נוכחת בין השורות, בין החיילים הבריטים לאויב הנאצי המר, הייתה בלתי נסבלת בעיני רבים ובראשם הבריטים עצמם. אמנם סאגת ההעפלה לא הייתה חדשה בארץ ישראל, אך הביטוי הרגשי העז, לצד הנוכחות התקשורתית הרבה, העלו את חשיבותה של פרשיית 'אקסודוס' מעל לקודמותיה.
לאור האמור לעיל ניתן לומר כי את פרשיית 'אקסודוס' יש לנתח לא רק כאירוע נקודתי כי אם כחלק מתהליך עמוק ומורכב. את סבלם של אלפי המעפילים אשר גורשו, סבלו מאות אלפים בארץ ובגולה, הבעייתיות שיצרה הפלגת הספינה נתפסה בעולם כבעיית העם היהודי בכללותו, והפתרון שנדרש כבר לא היה נקודתי, כי אם פתרון כולל.
ספינת המעפילים אקסודוס מגיעה לנמל חיפה
צילום: הנס פין, לע''מ
גם בחלוף 70 שנים, ולאחר פרסומם של סרטים, ספרים ותיעודים שונים, הדרמטיזציה של 'אקסודוס' אינה נעלמה. מאבקם של היהודים להגיע לארץ ישראל, בכל מחיר ותוך הקרבה וסיכון אישי, הוא נרטיב מרכזי בזיכרון ההיסטורי הישראלי.
הכותב הוא מחבר הבלוג 'זה-קרה', בלוג ישראלי היסטורי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם