ראשי » חדשות » דעות

חאליסי נתניהו: השמאל מבלבל בין פוליטיקה לפנטזיה

הסדרה 'משחקי הכס' קידמה את הפנטזיה לקדמת הבמה. הבעיה מתחילה כשהסוגה הזאת זולגת לפוליטיקה, והגבולות בין הפנטזיות של חלק מהתקשורת והשמאל למציאות, הולכות ומטשטשות

לקראת עלייתה של העונה הרביעית בסדרת הטלוויזיה 'משחקי הכס' בשנת 2014, ביקש נשיא ארה"ב דאז ברק אובמה לצפות בכמה מפרקי העונה טרם שידורם. מנהיג העולם החופשי התקשה להמתין בסבלנות לצפייה בסדרת פנטזיה בדיונית שמככבים בה בין השאר שלושה דרקונים וצבא של מתים, ובכך סימל את הפיכת הפנטזיה למוסד לגיטימי בתרבות המערבית, אחרי שנים ארוכות שבהן הייתה נחלתם המוזרה מעט של משוגעים לדבר.

בשבוע שעבר פרצו האקרים לשרתי המחשוב של חברת HBO, המפיקה את הסדרה המצליחה, והורידו משם חומרים רבים - כולל תסריטים לפרקים בהמשך העונה הנוכחית, השביעית במספר. תמורת הימנעות מהפצת החומר דרשו הפצחנים 6 מיליון דולר, והוכיחו ביתר שאת את כוחה ההולך ועולה של הפנטזיה בעולם המערבי.
 
בערך "פנטזיה" ב'וויקפידיה' נכתב כי "מקורותיה של הפנטזיה באגדות, בפולקלור ובמיתולוגיה ליצירת הרקע שעליו מתבססת העלילה". ואכן, כל עוד נשארת הפנטזיה בתחומי התרבות, אין בכך כל רע. אלא שנדמה כי הסוגה החביבה הזאת הולכת וזולגת למציאות חיינו, כולל זו הפוליטית.

הנה שתי דוגמאות מהשבוע: העיתונאי רביב דרוקר חיבר טור ב'הארץ' שבו פרס את קורותיו של ארי הרו, עד המדינה בפרשות הקשורות בראש הממשלה בנימין נתניהו. לקראת סוף הטור כתב דרוקר כך: "הרו הסתבך בכלל במכירה סמי־פיקטיבית של החברה שבבעלותו. זה לא קשור לנתניהו. מצד שני, כשאתה עובד הרבה בתחום האפור שבו מתנהלת לא פעם לשכת נתניהו, אולי אתה מתחיל להתנהג ככה גם בתחום הפרטי". כלומר, קודם כול נגיד את העובדה - הסתבכותו של הרו לא קשורה לנתניהו. אחרי שאמרנו את זה אבל קצת שעממנו את הקוראים - כי הרי מה זה שווה אם אי אפשר לקשור את העניין לנתניהו? – מגיעה סוגת הפנטזיה ועושה את החיים למעניינים הרבה יותר.
 
אז יאללה, בואו נקשור גם את זה לנתניהו. כיצד? אגדות, פולקלור ומיתולוגיה: "כשאתה עובד הרבה בתחום האפור שבו מתנהלת לא פעם לשכת ראש הממשלה, אולי אתה מתחיל להתנהג ככה בתחום הפרטי". אולי, באמת אולי. אולי גם שרה נתניהו מגדלת בחשאי מתחת למיטתה שלוש ביצי דרקון שיום אחד יבקעו וישרפו את כולנו? אולי.

אצל כתבת חדשות 2 דפנה ליאל הפנטזיה כבר פרועה יותר. הנה דברים שאמרה השבוע, מילה במילה, בתוכנית 'מהדורה ראשונה': "אומרים שאז החשדות נגד אולמרט היו חמורים יותר. זה ללא ספק לא יכול לעמוד במבחן המציאות כשאנחנו מדברים על ארבעה תיקים, כשלפחות בתיק הצוללות אמנם נתניהו עוד לא מוגדר שם כחשוד, אבל כל האווירה הציבורית היא ללא ספק עם דברים מאוד־מאוד חמורים על סדר היום התקשורתי. ככה שהעניין הזה הוא, בוא נאמר, קצת קשה להשוות".

קצת קשה להשוות, טענה הכתבת הנכבדת, בין הסתבכותו של אולמרט לזו של נתניהו, שחמורה יותר לדעתה. מדוע? בגלל תיק הצוללות. ושוב, קודם כול נאחזים בעובדה, כצנחן העומד לבצע את צניחת הבתולין שלו ומחזיק ברעד בידית שבפתח המסוק, רגע לפני שייפול לשמיים הריקים: "אמנם נתניהו עוד לא מוגדר שם כחשוד", ציינה ליאל. שימו לב למילה "עדיין" - כלומר, חכו־חכו: הוא רק עדיין לא חשוד.
 
אבל זה הרי משעמם, ואנחנו רגילים לאקשן, אז הנה מזדחלת לה הפנטזיה ותופסת את מקומה. כיצד? כרגיל - אגדות, פולקלור ומיתולוגיה: "כל האווירה הציבורית היא ללא ספק עם דברים מאוד־מאוד חמורים על סדר היום התקשורתי". ללא ספק, האווירה הציבורית שדפנה ליאל מכירה סביבה עמוסה ב"דברים מאוד־מאוד חמורים על סדר היום התקשורתי". טיעון זה בהחלט משכנע, והמסקנה החותכת לא מאחרת לבוא: "קצת קשה להשוות" - כלומר, נתניהו מסובך יותר מאולמרט.

יש רק בעיה אחת עם התזה הנפלאה והמרתקת הזאת - היא פנטזיה, פולקלור ואגדות שמאל שפשוט לא עומדות במבחן המציאות. זו המציאות בפרשת הצוללות, שאין בלתה עד שמישהו בר סמכא יגיד אחרת: בחודש פברואר 2017 הורה פרקליט המדינה שי ניצן על חקירה פלילית בפרשת הצוללות, ובאותה נשימה ממש הדגישו בפרקליטות באופן נחרץ כי "ראש הממשלה נתניהו אינו חשוד בפרשה".

נכון לרגע זה המציאות סביב תיקי נתניהו היא כזו: תיק 3000, הצוללות, לא קשור אליו בהיבט פלילי. תיק 2000, פרשת שיחותיו של נתניהו עם מו"ל 'ידיעות אחרונות' נוני מוזס, ככל הנראה לא יבשיל לכתב אישום בין השאר כי מצב כזה יפתח תיבת פנדורה עמוקה בכל הקשור ליחסי פוליטיקאים ומו"לים. יש מספיק אנשים – כולל יריבים מושבעים של נתניהו – שמאוד לא רוצים שהתיבה הזו תיפתח. פרשת 1000, המכונה פרשת המתנות, עוד מתבררת במשרדי היועץ המשפטי לממשלה, וההערכה היא כי דווקא זו אכן יכולה להגיע לפתחו של ראש הממשלה, אם כי ראוי גם כאן להמתין להחלטתו של אביחי מנדלבליט.
 

קשה להיות איש שמאל במדינת ישראל בשנים האחרונות. אני אומר זאת לא בציניות, אלא כעובדה עצובה מעט. אופוזיציה היא דבר חשוב במשטר דמוקרטי, אבל צריך שהאופוזיציה לפחות תהיה מחוברת למציאות. אל לה להיות עסוקה בפולקלור פנימי, אגדות וסיפורי סבתא שעולים לכלל פנטזיה אחת גדולה שמציירת את נתניהו כדמון וכמי שאחראי על ריסוקה של מדינת ישראל והבאתה על עברי פי פחת. בסופו של דבר, האזרח הישראלי המצוי, שאולי נהנה לראות פרק של 'משחקי הכס' כשהוא חוזר הביתה מהעבודה, יודע להבחין בין מציאות לדמיון, בין דרקון לפרשיות הון־שלטון.

אני לא יודע אם יוגש כתב אישום נגד נתניהו או לא. גם רביב דרוקר ודפנה ליאל לא יודעים זאת. אבל למרבה הצער, נראה כי יש לא מעט עיתונאים שמפנטזים על הרגע הזה, ובדרך הם מצמצמים עוד קצת את הפער החיוני כל כך בין מציאות לבדיון, בין משאלת לב לנתונים.

תשאירו את הפנטזיה ל'משחקי הכס', ותתרכזו במציאות: אולי תגלו שהיא לא כל כך גרועה כמו שאתם מפנטזים אותה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

אריאל שנבל

עיתונאי בכיר ב'מקור ראשון'

לכל הטורים של אריאל שנבל