פגישה גורלית בסוצ'י: איראן תבסס את האיום על ישראל?

רה"מ נתניהו יבקש מנשיא רוסיה פוטין לפעול נגד המעורבות האיראנית בסוריה - קו אדום מבחינתו - והמענה יעצב לשנים רבות את מצבה האסטרטגי של ישראל. הבעיה: לא בטוח שלרוסיה יש יכולת למנוע את התרחיש

אריאל כהנא | 22/8/2017 11:53
תגיות: דעות,מדיני,בנימין נתניהו,ולדימיר פוטין,רוסיה,איראן
זו לא עוד פגישה. בשנתיים האחרונות קיימו ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין סדרת שיחות אודות המלחמה בסוריה וביטחונה של ישראל. הפעם מדובר במשהו אחר. האירוע מחר (ד') בסוצ'י, קטן ככל שיהיה, הוא גורלי ומכריע לשנים רבות קדימה. בפשטות, שיחת המנהיגים תקבע האם איראן תאיים על ישראל לא רק מגבול לבנון, אלא גם מסוריה.
 
צילום: EPA
פוטין ונתניהו במפגש קודם צילום: EPA

שרשרת הפגישות הקודמת בין נתניהו לפוטין הייתה אפקטיבית מאוד, ואפשרה במשך שנים את חופש הפעולה של צה"ל נגד יעדי חיזבאללה ואיראן במרחב הסורי. על פי המפקד היוצא של חיל האוויר, אמיר אשל, בחמש שנותיו בתפקיד ישראל הפציצה 100 פעמים שיירות נשק של חיזבאללה.

רה"מ נתניהו בפגישה עם נשיא רוסיה פוטין: (צילום: רויטרס)
 
קטעים נוספים


אולם הפגישה מחר לא מיועדת רק לתחזק מצב קיים או להציג מידע מודיעיני. השיחה בין נתניהו למנהיג הרוסי עשויה לעצב לשנים רבות קדימה את מצבה האסטרטגי של ישראל. מטרתה: למנוע היאחזות קבועה של איראן על אדמת סוריה.

התרחיש חמור עד כדי כך שבשיחות סגורות מגדיר נתניהו התפתחות כזו כקו אדום. כזכור, גם את העברות הנשק המתוחכם מאיראן לחיזבאללה על אדמת סוריה ישראל הגדירה כקו אדום, וכאמור היא עמדה בו מעל מעבר להיקפי התקיפות שהיו ידועים לנו עד כה.

עד לפני חודשים אחדים, כאשר סוף המלחמה בסוריה לא נראה באופק, מצב שבו איראן מתבססת בסוריה נראה רחוק מאוד. כעת, כאשר הפסקת האש במערב סוריה מיושמת בשטח באופן די מלא, האפשרות שאיראן תהיה הכוח הדומיננטי במדינה המשוסעת נראית קרובה מתמיד - אלא שכלל לא ברור אם פוטין יכול למנוע אותה. זאת שכן בניגוד לפעמים הקודמות בהן נתניהו הציג לו בקשות ישראליות, הפעם לא ברור אם הדברים תלויים בו.
  
צילום: אי.פי.איי
הנשיא הסורי אסד ושר החוץ האיראני זריף צילום: אי.פי.איי

בסדרת השיחות שקיים נתניהו עם פוטין בשנתיים האחרונות, הנשיא הרוסי יכול היה להורות לצבאו לא לשבש תקיפות ישראליות בסוריה - והוא אכן עשה זאת. כעת, נתניהו לא מבקש מפוטין לתת פקודה לכוחותיו שלו, אלא לגרום לאיראנים לוותר על אינטרס אסטרטגי מרכזי שלהם - וזה כבר עניין אחר, מסובך פי כמה.

הסיבוך נובע מכך שלרוסיה ואיראן מערכת אינטרסים נפרדת ואחרת. שתי השכנות האסיאתיות קשורות זו בזו אך גם מאוימות זו על ידי זו. איראן רוכשת מרוסיה נשק ואנרגיה. רוסיה לא אוהבת את השאיפות הגרעיניות של איראן וחוששת מהשפעה קיצונית של משטר האייתולות על המיעוטים המוסלמיים בפאתי רוסיה. באופן כללי, מוסקבה מנהלת את משחק האינטרסים שלה באופן שלא תמיד מובן לאחרים.

למשוואה רבת הנעלמים הזו נכנס משתנה משמעותי נוסף והוא החיילים שנמצאים בשטח. למרות התמיכה הרוסית האיתנה בשלטונו של בשאר אל-אסד ועל אף המעורבות הצבאית הנמשכת בסוריה, לא כוחותיו של פוטין הם אלה שניצחו עבור הרודן הסורי את המערכה. סוד שמור הוא שכוחות הקרקע הרוסיים לא עמדו בלהט הקרבות, וזו הייתה אחת העילות לכך שפוטין קיפל את צבאו מהמדינה. באין חיילים סורים ורוסים שיילחמו, מי שהקיזו דם היו הנציגים האיראניים. המיליציות השיעיות שהגיעו מעיראק, והאחרות שתוך כדי הלחימה צמחו מהאוכלוסייה הסורית, הן אלה שהכריעו את הקרבות לטובת הטבח מדמשק. המשמעות היא שבשטח נמצאת איראן, לא רוסיה.

המשמעות של כל זה היא שאפילו אם פוטין ירצה להיענות לבקשה, לא בטוח שהוא יכול. יש סיבות טובות לחשוב שהוא ירצה, הן בשל יחסיו המורכבים עם האיראנים, הן בשל הבנתו מי טוב ומי רע במשחק הזה, והן על רקע היחסים המצוינים שפיתח עמו ראש הממשלה נתניהו. אם יש מקרה שבו כימיה אישית בין מנהיגים עשתה טוב לישראל, מדובר בקשרי נתניהו-פוטין. אמנם התנהלותו הכוחנית והלא דמוקרטית של פוטין לא עושה טוב בלב, אבל האיש עושה ופועל למען היהודים בארצו ובישראל, וזהו המשחק האכזרי של האינטרסים.

הרוסים נתנו בעבר לנתניהו הבטחה שהם לא יאפשרו פגיעה בביטחון ישראל, ואפשר להאמין שבכוונתם לעמוד בה. נתניהו מצדו נוהג להציג בעיות מעיני המתבונן, כלומר הוא ינסה לשכנע את פוטין שנוכחות איראנית בסוריה רעה לרוסיה ולעולם ולא רק לישראל. אגב, הוא צודק בעניין זה, כי ברור שבסוף היום איראן תלטוש עיניים גם לרוסיה. השאלה אם כל זה יספיק. מחר בערב, כשנתניהו ישוב מסוצ'י, נדע טוב יותר האם הרוסים יספקו את הסחורה – שאותה לפי שעה גם האמריקאים לא נותנים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך