השלב הבא: אסד יחליף סונים בשיעים "מיובאים"
נשיא סוריה נלחם יחד עם שבטו העלווי על הישרדותם במרחב עוין. משהשיג את נצחונו בעזרתן הנדיבה של איראן, חיזבאללה ורוסיה, הוא יפנה לעסוק בשיקום סוריה שיתאפשר באמצעות סילוק שאר הסונים לאירופה. במקומם יתנחלו שיעים שייצרו רצף מטהרן עד ביירות. וגם, למה הצליח אסד במקום שבו כשל מובארק?
פירוס מלך אפירוס השיג ניצחון על הרומאים במאה השלישית לפני הספירה, אבל מחיר הניצחון היה גדול מאוד, שכן באופן יחסי אבדותיו היו גדולות לאין ערוך מאלה של הרומאים. הוא הבין את המצב לאשורו, ואמירתו נותרה חקוקה בשיח הציבורי. גם נצחונו של אסד בסוריה, אחרי שש וחצי שנות לחימה (לא סופי), חצי מיליון הרוגים (מספר זמני) והרס כמעט טוטאלי של ערים, עיירות וכפרים, הוא יכול לעמוד בין ההריסות ולסמן "וי" בשתי אצבעות: האחת מורה צפונה, לרוסיה, והאחת מזרחה, לאיראן.
אסד בראיון ראשון לאחר המתקפה הקטלנית באידליב
צילום: AFP
לולא הברוטאליות הרוסית שריסקה שכונות שלמות על יושביהן, טרוריסטים ושבוייהם; לולא האכזריות הנקמנית של גדודי המיליציות השיעיות שבאו לסוריה כדי לנקום את דמם של השיעים שנשפך כמים לאורך 1,400 שנות האסלאם בידי הסונים, ולולא הסכסוכים, המאבקים והמלחמות בין הארגונים, המיליציות והכנופיות שהתנגדו לאסד, הוא כבר מזמן היה בפח האשפה של היסטוריית הדיקטטורים צמאי דם אזרחיהם.
צבא אסד וחיזבאללה נלחמים נגד דאעש בגבול לבנון (צילום: רויטרס):
אסד ועדתו, העלווים, לא נלחמו למען השלטון אלא למען שימור הקשר בין ראשיהם וכתפיהם, שכן על פי האסלאם - לא האסלאם הרדיקלי אלא האסלאם הרגיל - העלווים הם כופרים, עובדי אלילים (מה שנכון) ולכן לא רק שאין להם זכות לשלוט על מוסלמים, אין להם בכלל זכות לחיות, אלא אם כן יתאסלמו. הם ידעו, כפי שידע סולימאן אל-אסד, סבו של בשאר, שאם הסונים רק יוכלו הם ישחטו את העלווים כמו תרנגולות. לכן השבט של אסד עמד כמעט כולו כאיש אחד מאחוריו. בחברה שבטית כמו בסוריה, השבט הוא השחקן העיקרי במרחב הפוליטי והצבאי, והשבט לא יכול להפסיד כי זה סופו.
רק לשם ההשוואה, החברה במצרים איננה שבטית, ומאחורי מובארק עמדו רק אשתו ושני בניו המושחתים, ואילו הפוליטיקאים כמו פוליטיקאים: תומכים בראש המערכת רק כל עוד הם מוכנים להמר על שרידותו. מרגע שהוא נחלש כולם בורחים ממנו כמו עכברים מספינה טובעת. לכן מרגע שהחלו הפגנות ההמונים בכיכר התחריר, מובארק לא שרד אפילו שלושה שבועות, לעומת אסד ושבט עדתו שמחזיק מעמד כבר שש וחצי שנים וחרבם (או פצצות הגז, חביות הנפץ, מטוסי מיג הרוסיים ומקלעי חיזבאללה והשיעים האחרים) נוטפת דם אויביהם.
הברוטאליות הרוסית ריסקה שכונות שלמות על יושביהן. פוטין ואסד
צילום: AP
העולם מדבר על שיקום סוריה, פרויקט שיצריך טריליונים רבים, זמן ארוך ואוירה פוליטית שלווה. טריליונים – לא ממתינים בתור לזרום לסוריה. זמן – המסורת הערבית גורסת ש"החיפזון מהשטן" ועד שלא יקבעו את "שרשרת המזון" של הכסף (כלומר שורת המושחתים שכל אחד יגזור קופון) לא יתחילו בעבודות השיקום. חלקים נרחבים מסוריה מצריכים יישור עם האדמה ובניה מחדש, מצינורות המים והביוב שתחת האדמה, עד גגות הבתים, עמודי החשמל ואנטנות הסלולר.
את האווירה השלווה ישיג אסד האמצעות סילוק הרוב הסוני של הסורים, והחלפתו בשיעים שייובאו מעיראק, מאיראן ומאפגניסטן. ממילא מחצית מהאוכלוסייה, שרובם סונים הם פליטים, בתוך המדינה ומחוצה לה, ולא צריך הרבה כדי "לשכנע" אותם לברוח מנקמת החיילים העלווים ולוחמי החיזבאללה השיעים, אחרי שאלה נאלצו להקיז את דמם על מזבח ההישרדות של העדה העלווית.
הגליית הסונים תדחף מיליונים מהם לחיי פליטות, ורובם ינסו להגיע בכל דרך אפשרית לאירופה. ייתכן שיש בהם גם מלוחמי דאעש שברחו משדות הג'יהאד אחרי שהבינו שמדינת האסלאם נגמרה ונטמעו בקרב הפליטים. כך הם יוכלו להגר איתם לארצות אירופה, שנטלו חלק בחיסול מדינת האסלאם, ולנקום בהן את מה שעוללו לה, ללוחמיה ולאזרחיה.
הפליטים יברחו מסוריה גם בגלל התפקיד המרכזי שנועד לחיזבאללה במדינה הסורית. לא לשווא נלחם נסראללה בסוריה, וייתכן מאוד שלבנון, מדינה הנמצאת ממילא תחת שליטה מעשית של חיזבאללה, וסוריה יקימו סוג מסוים של איחוד – פדרציה, קונפדרציה או דבר מה אחר – כדי לבסס את "האחווה הערבית" כלומר האחווה השיעית. מטרת האיחוד תהיה לבודד את הנוצרים בלבנון תחת שליטה שיעית, דבר האמור "לשכנע" את הנוצרים להגר או שמא לברוח כל עוד רוחם בם לארבע רוחות השמיים, ולהשאיר את המדינה לאדוניה השיעים.
פליטים סוריים בירדן
צילום: AFP
אסד, האיראנים, חיזבאללה והרוסים בונים על "שקט תעשייתי" הזה שייווצר בסוריה כי העולם המערבי יעדיף לתת לפליטים עוד קצת אירו מאשר להתעמת עם האיראנים, עם אסד ועם הרוסים בעניין הטיהור האתני נגד הסונים שהם מתכננים.
את מסיבת הניצחון יעשה אסד בבית הקברות ההמוני שסוריה הפכה, ניצחון שהושג בידי אחרים, שיחזיר לו מדינה הרוסה, צבא מרוסק, חברה מפוזרת ועתיד שיהיה יציב רק אם יסלק מסוריה לכל הרוחות את הרוב הסוני. היכונו לגלי ההגירה הבאים, שיגיעו מהחוליה הסורית של המעבר הבטוח של האיראנים מטהרן ועד ביירות. אסד לא יזדקק עוד לניצחון נוסף, כי לא תהיה עוד מרידה אחרי שאוכלוסיית סוריה תוחלף, כך הוא מקווה. פירוס כבר חוגג את נצחונו בסוריה האבודה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם